סוף לטרטורים: הדרך של החוסכים למיליארדים בקופות תתקצר

משחררים את הכספים התקועים: ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית את האפשרות למשוך כספי פיצויים גם בלי אישור המעסיק.

• בקשה לייצוגית: הביטוח לא מאפשר למשוך את כספי הפיצויים
  

אחרי שנים של טרטורים וסחבת שמנעו מעשרות אלפי חוסכים גישה למיליארדי שקלים שהופקדו עבורם, יחויבו קופות הגמל, הפנסיה והביטוח להעביר את כספי הפיצויים לחוסך מבלי להתנות זאת בהסכמה של המעסיק.

למרות שמדובר בתיקון חלקי בלבד והוועדה בחרה שלא להתעסק עם הנושא המהותי, כפי שנסביר בהמשך, עדיין מדובר בבשורה חשובה. עד כמה חשובה? הנה דוגמה: מ' עבד לפני שנים רבות בחברה תעשייתית קטנה. מדי חודש הופקדו לו כספים בקופת הגמל, חלק מהם כספים שהוגדרו כ"כספי פיצויים". עברו כבר 30 שנה מאז עזב מ' את החברה. מאז הוא הספיק לעבור שני מקומות עבודה.

מ' גילה לאחרונה כי בקופת הפיצויים ההיא, צבורים כ-15 אלף שקל, אך כשפנה לקופת הגמל, הבין שהדרך אל הכסף הרבה יותר ארוכה משחשב.

בקופה סרבו להעביר לו את הכסף כל עוד הוא לא יגיש "טופס אישור שחרור כספים" מהמעסיק ההוא. אלא שהמעסיק ההוא הלך לעולמו כבר מזמן. החברה נסגרה לפני שנים רבות ואין כל כך עם מי לדבר.

מקרים דומים לזה של מ' נפוצים למדי. למעשה עשרות אלפי חוסכים מנועים מלגשת לכספי הפיצויים שלהם בגלל שאין להם אישור מהמעסיק. כך שוכבים להם בנחת בחברות הביטוח, הפנסיה והגמל, מאות אלפי חשבונות בהם צבורים מיליארדי שקלים.

למי שייך הכסף?

ההפקדה החודשית לחיסכון הפנסיוני של העובד כוללת שלושה מרכיבים – חלקו של העובד שיורד משכרו, חלקו של המעביד וחלק נוסף אותו מפריש המעביד ומיועד לפיצויים.

בעבר לא היתה חובה על המעביד להפריש כסף לפיצויים, אך אז, כמו היום, קיימת חובה לשלם אותם במקרה שמזכה בהם. על פי חוק, עובד המפוטר בנסיבות המזכות בפיצויים, זכאי לפיצוי בגובה שכר חודשי בגין כל שנת עבודה. כך, לשם הנוחות, המעביד יכול להפקיד מדי חודש 8.33% מהשכר, כך שבתום שנה הצטברה בקרן הפיצויים משכורת חודשית אחת (12X 8.33). בפועל, רוב המעסיקים נהגו כך.

אמנם כספי הפיצויים נועדו במקור לתשלום עבור פיטורים, אבל בפועל רוב המעסיקים לא משכו את הכספים בקופה, כאשר העובד לא היה זכאי להם בסיום עבודתו, וגם לא דרשו אותם.

מאז כניסתו לתוקף של צו ההרחבה לפנסיה חובה, לפני עשור, הפקדת המעסיק לקופת פיצויים הפכה לחובה, כאשר היום שיעור ההפקדה המחויב (המינימאלי) עומד על 6%.

אז למי שייכים כספי הפיצויים? בשנים האחרונות ניכרת מגמה שבה יותר ויותר מעסיקים חותמים עם העובד על הסכם בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין. מה שזה אומר במילים פשוטות - שכספי הפיצויים יהיו שייכים לעובד בכל מקרה, בין אם התפטר ובין אם פוטר. עם זאת, אין חוק או הוראה גורפת כיום בנושא, ובטח לגבי העבר, הסוגיה הזו לא כל כך ברורה.

תביעות ופסקי דין שונים שניתנו בשנים האחרונות, מצביעים על נטייה בפסיקה לקבוע שהכספים שייכים לעובד בכל מקרה, אך בפרקטיקה - קופות הגמל והפנסיה לא משחררות כספים בלי אישורי המעסיק, גם אם הוא לא הביע כל התנגדות, באופן פאסיבי.

נחזור לתיקון לחוק שעבר היום בוועדת הכספים. למרות הצעת החוק המקורית ולמרות דרישה של חלק מחברי הכנסת, גם החוק בנוסח המחודש לא קובע למי שייך הכסף. את הסוגיה הזו הוא משאיר בסימן שאלה, וחבל.

לחץ של ארגוני המעסיקים, אך בעיקר של ההסתדרות, שמסרבת להחלת מתכונת דומה לסעיף 14 בחוק פיצויי פיטורין – כך שיהיה תקף באופן גורף על כל העובדים במשק, מנע מוועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, הכרעה בעניין.

הוועדה, בהמלצת רשות שוק ההון, בחרה בנוסח הנוגע לפרקטיקה ולא למהות, לפיו כל עובד שיפנה לקופה בדרישה למשיכת כספי פיצויים – הקופה תהיה חייבת להעביר לו את הכסף אחרי 4 חודשים, בלי צורך באישור מעסיק.

על פי החוק, מעסיק שסבור כי לפי הסדר בינו לבין העובד או לפי עילה חוקית מסוימת - העובד לא זכאי לקבל את הכספים, יצטרך להוכיח זאת בתוך ארבעת החודשים הללו. לשם כך יוטל על מעסיק זה להנפיק מסמכים המצביעים על כך, לדוגמא - פסק דין הקובע שעבודת העובד הופסקה בגין סיבות שאינן מזכות אותו בפיצויים, או הצגת הסכם שנחתם בעת העסקה לגבי כך שהכספים אינם שייכים לעובד, כאשר בנוסף העובד יצטרך לאשר זאת במועד שלאחר תום העסקתו.

אם בתום התקופה לא פנה המעסיק לקופת הגמל בליווי אחד המסמכים הנדרשים, יהיה זכאי העובד לקבלת הפיצויים ללא צורך באישור כל שהוא. מכיוון שכאמור הוועדה לא הכריעה בעניין המהותי, גם אחרי שהכסף יעבור לעובד, המעביד יוכל לתבוע אותו חזרה באמצעות בית משפט.

בשורה התחתונה, המהלך יקל על הרבה מאוד אנשים שנתקלו עד כה בסירוב למשיכת הכספים, כאשר חלקם כבר הגיע לגיל הפרישה.