הדרמה ב-WeWork: העתיד של החברה נותר מעורפל

הפרישה הכפויה של מייסד WeWork , אדם נוימן, מתפקיד המנכ"ל אולי הרגיעה את העניינים בצמרת - אבל הבעיות של החברה רק מתחילות. לנעליו של נוימן יכנסו שני מנכ"לים משותפים - ארטי מינסון, מי ששימש כנשיא משותף וכסמנכ"ל הכספים הראשי של החברה, וסבסטיאן גנינגהאם, לשעבר המשנה ליו"ר. נוימן ימשיך לכהן כיו"ר לא ביצועי, כלומר לא יהיה מעורב בהתנהלות היומיומית של החברה.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

עכשיו זה רשמי: WeWork החליטה לדחות את ההנפקה

התפוצצות בועה? מייסדי WeWork ממשיכים להנפקה - בניגוד לדעת סופטבנק

המניות שבאחזקתו לא ייהנו עוד מכוח הצבעה של פי 10 לעומת מניות רגילות, אלא רק פי שלושה (כל מניה שלו שווה לשלוש מניות רגילות בכל הנוגע להצבעת בעלי מניות). זאת אחרי שנוימן כבר שינמך בעבר את כוח ההצבעה של המניות שלו מפי 20.

הבעיות בחברה רק מתחילות. אדם נוימן, WeWork(צילום: דן קינן ו-shutterstock)

חשיפת הקרביים של החברה במסגרת תשקיף להנפקה ראשונה, מבלי לבצע בסופו של דבר את ההנפקה וגיוס ההון המיוחל, היא אחד הדברים הגרועים ביותר שיכולים לקרות לחברה עסקית. כל העולם מכיר כעת את המספרים של WeWork, והמשקיעים מבינים שאין מאחוריה שום דבר שונה מהותית מהמתחרה ריג'ס (Regus) - שמופעלת על ידי חברה ציבורית בשווי צנוע יחסית של 4.3 מיליארד דולר. חמור מכך, הם מבינים שהחברה זקוקה כעת למזומנים, הרבה ומהר.

אף שבנקי השקעות ומנכ"לים אוהבים לומר שכסף מגייסים כשאפשר ולא כשצריך, במקרה של WeWork היא דווקא הייתה זקוקה לכסף - וקיוותה לנצל לשם כך את החגיגה בשוק ההנפקות של חברות הטכנולוגיה. לפי התשקיף, יתרות המזומנים שלה היו שלושה מיליארד דולר בסוף המחצית הראשונה של 2018, אך בהינתן קצב שריפת המזומנים בחברה זה לא סכום גבוה במיוחד.

למעשה, החברה צרכה יותר ממיליארד דולר להשקעות ולפעילות שוטפת בכל אחת מהשנים האחרונות, כך שבמקרה הטוב מדובר בסכום שמספיק לשנתיים; אבל ההערכות בוול סטריט מניחות שיחד עם צורכי החזר חוב הכסף יספיק לשנה אחת.

נדל"ן על סטרואידים של הייטק

המשימה המרכזית של המנכ"לים החדשים תהיה להביא את WeWork ליציבות פיננסית, והמצב עומד להחמיר. החברה, שעד לא מזמן נהנתה מתדמית זוהרת של חברת הייטק אשר המציאה את הקונספט של חללי העבודה המשותפים, חשפה בתשקיף את נקודות החולשה שלה, שאינן שונות מאלה של חברת נדל"ן רגילה. רק שבמקרה שלה מדובר בעוצמות מוגברות פי עשרה, שכן מדובר בחברת נדל"ן על סטרואידים של הייטק.

סכומי הכסף העצומים, ששפכה עליה קרן ההשקעות היפנית סופטבנק, אפשרו לחברה של נוימן לצמוח במהירות אדירה - לצד חוב שתפח במהירות לא פחות גבוהה. כיום, החוב של WeWork בגין חוזי השכירות לטווח ארוך מסתכם ב-47 מיליארד דולר, הרבה מאוד לחברת נדל"ן שסיימה את 2018 עם הכנסות של 1.8 מיליארד דולר והפסד של 1.6 מיליארד דולר.

( )

לצד המשקיעים הפוטנציאליים, קראו את התשקיף של WeWork גם השוכרים שלה והחברות שמשכירות לה את הנדל"ן לטווחי זמן ארוכים; ושני הצדדים מבינים כעת שיש להם מנוף על ההנהלה החדשה. השוכרים, בעיקר החברות הגדולות, יוכלו ללחוץ כדי לקבל מחירים נמוכים יותר. הדבר נכון בעיקר לגבי חוזים שטרם נחתמו ונכסים שעוד לא אוכלסו, וכאלה יש לחברה הרבה.

בהיעדר תוכנית לגיוס הון או חוב בטווח הקרוב, כדי לשמור על איתנות פיננסית - החברה תצטרך להאט את קצב ההתרחבות המטורף שמכתיב מודל ההשקעות של סופטבנק, אשר דוגל בהשתלטות על השוק בכל מחיר ללא מחשבה על השורה התחתונה.

( )

עם חוב של 700 מיליון דולר למחזיקי האג"ח בארה"ב ושל חצי מיליארד דולר לבנקים (גם ללאומי ולפועלים), ב-WeWork יצטרכו לחשוב מעתה יותר על השורה התחתונה. לא מפתיע, לכן, שביממה האחרונה כבר החלו לדלוף לתקשורת גם דיווחים על קיצוץ נרחב בכוח האדם של החברה, שהתנפח לממדים אדירים של 12 אלף איש.

איש החזון הפך לבעיה

סימן שאלה גדול מרחף גם מעל נוימן, שהקים את WeWork כשהוא בן 30 בלבד והפך לסופרסטאר. גם רעייתו רבקה תיפרד מתפקידיה בחברה, כך שמדובר בגירוש מוחלט של הנוימנים מממלכתם - שכן בתשקיף המקורי רבקה הייתה מרכזית עד כדי כך, שתפקידה היה לקבוע מי יעמוד בראש החברה אם משהו יקרה לבן זוגה.

השאלה הגדולה שעובדי WeWork ומשקיעיה צריכים לשאול עצמם היא מהי מידת חשיבותו ומרכזיותו של נוימן. הרי לפני חודש בלבד הוסבר על פני מאות עמודים שהוא איש החזון ובעל הראייה הייחודית, שרק על פיו יישק דבר בחברה. כעת מסבירים לנו שהוא שורש הבעיה.

האמת לא נמצאת, כמובן, באף אחד מהקצוות. בשיא המשבר הפיננסי של 2010 בארה"ב, היה צריך מישהו בעל חזון ו"חוצפה" ישראלית כמו נוימן כדי לקחת מבנים מוזנחים ולהפוך אותם למשרדים סקסיים ומפנקים לסטארטאפיסטים. אלא כפי שזה קורה בחברות רבות, ובכך WeWork אכן דומה לחברת טכנולוגיה, עשור לאחר הקמתה - היא זקוקה למישהו אחר שיהפוך אותה מרעיון מדהים לעסק משגשג.