"שוטטות" - הצוות הכי עלוב וקורע בתולדות הטלוויזיה

"השבעה כבר נגמרה לאותו היום", הוא נזכר. "אנשים כבר הלכו ויש את הפרמיירה של הסדרה שלך, ואתה רוצה לדעת אם זה עובד. אחד מהיוצרים היה שם התקשר אליי ונשאר עם טלפון פתוח, ואני זוכר את עצמי יושב בסלון ומקשיב, שומע אנשים צוחקים ומבין שזה עובד. זה היה רגע מאוד מרגש וייחודי כי בניגוד לדרמה למשל, אתה יכול לשמוע הקרנה של קומדיה - או שצוחקים או שלא. ואני זוכר את עצמי יושב בבית ואומר – וואו, איזו הקרנה. קצת לפני זה הראיתי לאבא שלי את הפרקים. הוא לא חשב שזה מצחיק, אגב".

"שוטטות" עלתה בתחילת שנות האלפיים, כשערוץ 2 היה בעיצומו של היי מטורף מקיומם של סלבס וממגוון הצעות ההגשה השימושיות שצורפו אליהם. שיתוף הפעולה היה מושלם: סלבס התפרסמו באמצעות ערוץ 2 או פשוט נעזרו בחשיפה בערוץ כדי לשדרג את מעמדם הסלבריטאי, והערוץ מצידו התהדר בהם כדי לשדרג את יוקרתו ועל הדרך שימן את פס הייצור והביא לעולם סלבס נוספים, שלא יחסר. אסף הראל הגיע לעולם הזה אחרי שנתיים בערוץ הקהילתי בניו יורק, שהעניקו לו תובנות על אחורי הקלעים של תעשיית הבידור הטלוויזיונית וכן, גם על עצמו. הוא ברא עם ארז בן הרוש ואורי גוטליב את השילוש הקדוש – שריקי ובנבנישתי מצוות הצילום "וידאו טופ" שחוברים לאסף רותם, האשכנזי המתנשא ששואף לגדולות. יחד הם חיזרו אחרי סלבס כדי שיתראיינו לתוכנית שלהם, ששודרה – איך לא – בערוץ הקהילתי בראשון לציון.

עוד שידורים חוזרים

"צוות לעניין": גברים שרוטים שהפכו ללהיט

חברות, מין והמון בגדים: "סקס והעיר הגדולה"

"שלושה בדירה אחת" ומהפכת השחרור המיני

אבל הזרעים של "שוטטות" נזרעו למעשה הרבה קודם. הראל ובן הרוש הכירו עוד בתיאטרון צה"ל, ונפרדו אחרי השחרור כשהראל חתך לניכר, שם חווה את ההתנסות המכוננת שלו בערוץ הקהילתי. "חתיכת שכונה מזעזעת, הכי עלוב שיכול להיות", הוא מעיד. בן הרוש נשאר פה, לשרת את ארצו בערוץ הילדים. כשהראל חזר, בן-הרוש הכיר לו בחור נורא מצחיק בשם אורי גוטליב, בוגר "עניין של זמן". חבר אחר ברשת ג' תיווך להם פינה בתוכנית שלו, ומאחר ששלושתם הכירו את תעשיית הבידור מהצד הפחות פוטוגני שלה, הבחירה הייתה פשוטה: הפינה תציץ לאחורי הקלעים של תוכנית רדיו קהילתי בשם "רדיו יופי". במעמד הזה נולדו בנבנישתי ושריקי, טכנאי ומגיש, "באווירת אילן בן שחר, וואט וואט וואט עם קצת ריש", שניסו להשתלט על רשת ג' מבפנים.

"שוטטות". הפיילוט צולם בהתנדבות

הזמן עבר והראל, שבאותו זמן חשב שכשיהיה גדול יהיה אדריכל, נשאב יותר ויותר לכתיבה טלוויזיונית. 'לילה גוב', 'זהו זה', ערוץ הילדים. בהמשך הגיע גם הסטנדאפ והראל הבין שהצורך שלו בעשייה טלוויזיונית לא ייעלם. כשהחליט שהוא רוצה להיות גם בפרונט ולכתוב לעצמו סדרה, הוא לא היה צריך לחפש רחוק – מתחת לפנס חיכו לו שריקי ובנבנישתי. הוא בחר להעביר אותם לאחורי הקלעים של טלוויזיה קהילתית, דומה לזו שהכיר בניו יורק, וצירף אליהם את אסף רותם, שחולם להפוך לירון לונדון ובינתיים מסתפק בתוכנית "מסע בין כוכבים" בערוץ הקהילתי של ראשון לציון.

"הוא היה לגמרי הדמות שלי בשנתיים האלה שהייתי בטלוויזיה הקהילתית", מודה הראל. "הכתיבה שלו הייתה תרפיה. העליבות, הביטול העצמי, כמה רציתי מצלמה, שיאים של עליבות. והיה בזה משהו מאוד מרפא, להבין איזה מאמץ עשית כדי שתהיה לך תוכנית ותהיה מפורסם, ולאן הגעת? במקור קראנו לדמות אסף הראל והבמאי אמר 'בוא נעשה את זה אסף רותם כדי שנרחיק את זה קצת ותוכל גם לצחוק על זה'".

"מה שנחמד זה שאסף תמיד היה שק החבטות", מוסיף אוהב פלנץ, במאי העונה הראשונה, "וזה מה שתמיד עזר לשכנע את האנשים - כי תמיד איכשהו היו משפילים אותו יותר, והוא שיחק את זה במין הנאה מזוכיסטית, שלפעמים הייתי מסתכל ואומר 'מה עשית לעצמך שאתה כותב לעצמך יום יום סצינות שאתה יוצא בהן פאתטי ומושפל?".

"זה באמת ישב על מקום אמיתי שבו אני לועג לעצמי לגמרי על כמה נמוך ירדתי בשביל שתהיה לי תוכנית טלוויזיה. בגלל זה החלקתי לתוכו כל כך בקלות ואני חושב שאנשים הרגישו את זה, ובגלל זה כל כך שנאו את הדמות הזאת", מסביר הראל.

"אסף תמיד היה שק החבטות"

לאחר זמן מה התכנסו שלושתם בבית של בן הרוש לקריאת הטיוטה הראשונה, פלוס צלם אחד, תאורן אחד ויעל פוליאקוב אחת. "אנחנו קוראים ואנשים תוך כדי נקרעים מצחוק, בוכים", מחייך הראל. "בעיקר יעלי כמובן. כשגמרנו הבנו שיש לנו משהו טוב ביד. שיש פה סדרה". כדי לשפר את הסיכויים של "שוטטות" יצאו שלושתם למרתון כתיבה אינטנסיבי שכלל סיעורי מוחות משותפים שבסופם הראל הלך הביתה ועיבד אותם לפרקים. "בלי לבקש אישור מאף סלב, רק להעלות כיוונים. הודעתי להורים שלי שאני עוזב את הלימודים, עוזב הכל, מתמקד בכתיבה של הסדרה כי אני מרגיש שיש פה רגע. אני זוכר את אבא שלי אומר שהוא יעזור לי לתקופה, וזה מה שעשיתי".

אחרי שנה היו להם ביד עונה שלמה כתובה וסינופסיס לעונה שנייה. אבל שרשרת פגישות עם מפיקים הבהירה שזה לא מספיק. הרעיון של השתתפות של סלבס בתפקיד עצמם עדיין לא היה נפוץ כמו היום, הומור המבוכה, זה שגורם לך קצת להתכווץ בכורסה, עדיין התקבל פה בחשדנות. "המפיקים לא מבינים מה אני רוצה. זה המון מלל לא ברור, המון דיאלוגים. הם אומרים 'אולי זה טוב אבל אנחנו לא מצליחים להבין את זה'. אני רואה את זה מוקרן אצלי בראש אבל צריך לצלם את זה, ואני אומר – בואו נרים פיילוט".

תוך גיוס מקיף של כל מי שהכירו בתעשייה הצליחו גוטליב, הראל ובן הרוש להפיק את המוצר המקסים ביותר בעולם - פיילוט נטול הוצאות. הבמאית דפנה לוין נמשתה מסם שפיגל, תאורנים, צלמים ומקליטים בהתנדבות. "שלושה ימי צילום בלי לשים שקל. הדבר היחיד שעולה זה אוכל לצוות ופרחים בסוף לכולם. זה 1,500 שקל שאבא שלי הלווה לי לסנדוויצ'ים ופרחים, עם הבטחה שאם תהיה סדרה - הם יעבדו בה".

קבוצה המיקוד המליצה: "לא להפיק"

הפיילוט הביא להם לפחות מפיק – מיכאל תפוח, שהצליח לקדם אותם לפגישות עם אנשי התוכן של טלעד. אלה התרשמו ש"שוטטות" היא בדיוק מה שהם רוצים. בערך. "אחרי הרבה פגישות זומנו לפגישת חתימה. כבר קנינו שמפניה לקראת הפגישה, ואז נפגשים בחדר של עוזי פלד והם אומרים לנו ש'בעיקרון אנחנו מאוד אוהבים וכבר אמרנו כן, הדבר היחיד הוא שמבחינת המכרז חשוב לנו שיכירו בזה כדרמת נוער. אז אנחנו רוצים את אותה סדרה אבל בתיכון, ואתם תלמידי תיכון ויש לכם מורה ואתם עושים את זה במגמת קולנוע בתיכון". לאף אחד מהיוצרים לא הייתה כוונה לחזור למערכת החינוך והמשא ומתן התפוצץ.

אבל אלוהים סוגר דלת ופותח חלון. פלנץ, הבמאי שהחליף בשלב הזה את דפנה לוין, העביר את הפיילוט לאנשים שהכיר ברשת וגם שם חשבו ש"שוטטות" היא תוספת נפלאה ללוח השידורים של הערוץ, אבל ביקשו, אם זה לא קשה, לקבל גם את דעתו של העם באמצעות קבוצות מיקוד. "חוזר הדו"ח מקבוצות מיקוד, יש לי אותו עד היום", מספר הראל, "בסוף יש פסקה מסכמת. כתוב שם 'זה לא מצחיק כמו 'שמש', זה לא יפה כמו 'פלורנטין', המלצה: לא להפיק'. כתוב שם שאנשים סובבו את הגב למסך באמצע הפרק, לא מוכנים להמשיך בצפייה. אנשים שנאו את זה. לא הבינו אם זה דוקו או אמיתי, זה עבר מעל הראש שלהם, פשוט שנאו כל רגע".

התלאות לא נגמרו שם. בצר להם ניסו יוחנן צנגן ומשה שלונסקי, המנכ"ל ומזכ"לו שאהבו מאוד את הפיילוט, לרכך את הסדרה כדי להנגיש אותה להמונים. "מזמינים אותי לפגישה עם שלונסקי והוא אומר 'תשמע, מאוד אוהבים את שריקי ובנבנישתי, אבל הדמות שלך ממש לא אהובה", משחזר הראל. "אמרתי 'כן, אני יודע, אני כותב אותה ככה, אז הוא אומר לי 'בסדר. אבל אם היית צריך להחליף את עצמך, את מי היית מלהק. תן לי שמות. מה אתה אומר על קושניר?' אמרתי 'שלונסקי, אתה לא יכול להביא סלב לתוכנית שצוחקת על סלבס. כל הרעיון הוא להביא שלושה נואובאדיז לעולם של סלבס'. אבל הבנתי את הקושי של האנשים אז החלטנו להוסיף את המפגש שלנו בתחילת הסדרה, שהיא לא תיראה כאילו היא מתחילה מהאמצע. שיבינו איך הגענו לשם".

"המזל שלנו היה שהם כל כך צחקו מזה, שהם נשארו איתנו למרות קבוצות המיקוד", מודה הראל. הם התחברו לזה כצופים ולא רק כאנשי תוכן".

המפגש הראשון של הצוות

הבמאי פלנץ דייק את השפה של הסדרה והכניס את הצילום התזזיתי, שמזוהה היום עם ז'אנר הדוקו על שלוחותיו. "מאוד אהבתי אז את 'רצח מאדום לשחור', שם המצלמה תמיד על הכתף ובכל צילום מתמקדים בדמות אחרת", הוא מסביר. "זה הרגיש לי נכון מבחינת התחושה שזה דוקו. רצינו שזה ירגיש כאילו אנחנו באמת מאחורי הקלעים של משהו, שהמבוכות ירגישו אמיתיות ושזה לא יהיה עשוי מדי". הכל היה מוכן ליציאה לדרך לצילומי העונה הראשונה של "שוטטות".

דובי גל נעלב

אם מישהו חשב שהגיע הזמן לנוח, התברר שהאתגרים רק מתחילים. הנוכחות ההכרחית של סלב אחד ויותר בכל פרק יצרה מציאות אבסורדית שבה הרגעים שבהם ההפקה מנסה לשכנע אותם להשתתף בפרקים בתפקיד עצמם, דומים דמיון מצמרר לסצנות בתסריט שבהן אסף רותם מנסה לשכנע אותם להתראיין לתוכנית שלו. באחורי הקלעים של "שוטטות", שסיקרה את אחורי הקלעים של תעשיית הבידור, התנהלה סדרת מציאות נפרדת לחלוטין וכנראה מוצלחת לא פחות.

"זה היה סיוט", מאבחן הראל. "אתה צריך עכשיו להתחנף לסלב כדי שישתתף בפרק שבו אתה מתחנף אליו בפרק וגם צוחק עליו. אתה כבר לא יודע מה זה מה. שלמה ארצי שאומר 'כן תכתבו אני אוהב את הרעיון', ואתה כותב את הפרק ואז הוא אומר 'בעצם לא. התחרטתי'. את יודעת כמה פרקים כתבתי שלא צולמו? כמה פרקים הלכו לפח? יהורם גאון שאומר 'כן' ואז מבקש מאה אלף דולר לפרק. דובי גל נעלב. היה פרק עם מילי אביטל שהסוכנות בהוליווד הפילו יומיים לפני הצילומים. עם עפר שלח ניסינו לעשות משהו על הפזילה שלו והוא אמר 'אותי זה מצחיק אבל עם אבא שלי אף פעם לא דיברתי על זה'. זה היה אחד הפרקים האהובים עליי".

"אני חושב שככל שאנשים היו יותר בשיא תהילתם באותה תקופה זה היה יותר קשה", מוסיף פלנץ. "כי לאנשים כאלה קשה לתת אמון. היה איזה leap of faith שהם היו צריכים לעשות לקראתנו הרבה פעמים, אבל מי שכבר הסכים להשתתף היו אנשים שהסכימו לשים את הראש ושמחו לקחת בזה חלק".

עקצו את התקשורת. שרית חדד ב"שוטטות"

במבט לאחור רשימת הסלבס שהצליחה חבורה לא מאוד ידועה להביא לסדרה היא מרשימה ומגוונת למדי. משרית חדד דרך ירון לונדון אל ברי סחרוף, מודי בראון, פולי ויעל פוליאקוב, נתן זהבי ודנה אינטרנשיונל, שהסכימו להגיע לחזרות, להביט על עצמם במבט קצת מפוכח ולקחת את עצמם קצת פחות ברצינות. הפרק של הפוליאקובים זרע במובנים מסוימים את "הכל דבש". "שוטטות" חזתה את הפרידה של ליאור מילר ויעל אבקסיס בפרק על יום האהבה, היא הביאה את אביב גפן לעשות שבת אצל בנבנישתי והפכה את יגאל בשן לאיש שרושם במכולת על שם עוזי חיטמן.

"אתה חייב איכשהו לעקוץ את הבנאדם", מחדד הראל. "חייבת להיות בפרק איזו שהיא ביקורת על הסלב, ואם לא עליו אז אתה מבקר את הדיון התקשורתי עליו. עם שרית חדד עקצנו את התקשורת שהיא מתנשאת מצד אחד, אבל מנסה להעמיד פנים שהיא לא. הביקורת שם היא יותר על הדמות שלי, שכל הזמן מסתבכת עם שרית חדד כשהיא מנסה לא להעליב אותה ובסוף כן מעליבה. זה מנגנון שריקי ג'רווייס השתמש בו הרבה – תן לבנאדם לדבר והוא יפיל את עצמו.

"זה גם היה פרק קשה בפני עצמו כי בתסריט הייתה הופעה שלה אבל לא היה לנו תקציב להופעה אמיתית או לניצבים, הדרך היחידה לצלם את זה הייתה בהופעה אמיתית של שרית חדד. לא רצינו להתחיל להסביר לקהל שזאת סדרה, כי רצינו שזה יהיה אמיתי לגמרי. אז סיכמנו שהיא תזמין אותי לבמה בתור מעריץ מהקהל בהופעה שלה בפלאקה, ואני אעשה לעצמי פדיחות על הבמה כמעריץ שלא מכיר את המילים לשירים. אנשים אחר כך ניגשו לנחם אותי ואמרו לי 'אחי לא נורא, איך ריחמתי עליך, גם אני מעריץ שלה, התרגשת'. אבל אני אספוג את העלבון הזה מול 500 איש בשביל הסצנה המושלמת הזאת. זה היה אחד הדברים הכי קשים כי אתה משחק מול 500 איש שלא יודעים שאתה משחק".

מתוך הפרק עם שרית חדד

חלק גדול מהעיסוק בסדרה התקיים ברובד הרציני של תרבות הסלבס, שהייתה בשיאה. "למשל בפרק השני רואים ריאיון שלי עם פרופ' מיכאל הרסגור, ומשה, מנהל הערוץ, אומר לי משפט ששלונסקי אמר לי באמת. אמרתי לו שאני רוצה לגוון, אז שלונסקי אמר 'בסדר, תגוון אבל עם אנשים מוכרים'. שזו תמצית גישת הסלבס של ערוץ 2. רציתי לעשות פרק עם תמר גוז'נסקי ושלונסקי אמר לי 'מה גוז'נסקי, תביא לי אנשים מוכרים'.

"בכל עונה ניסיתי להביא את אריק איינשטיין", נזכר הראל. "זה הטריף אותי שהוא לא רוצה לבוא. אמרתי לו 'נבוא אליך הביתה, נעשה הכול בבית', הוא לא הסכים. היה לי תסריט בראש שאני מתחיל להתחבר אליו דרך הפועל ומתחיל לבוא למשחקים, הכול כדי להערים על עליו שיבוא לתוכנית. לא עבד. גם על ברי סחרוף אמרו שלא יגיע. אבל אני אמרתי שאני מנסה את כולם. התקשרתי לברי וסיפרתי לו את הפרק, הוא נורא צחק והסכים מיד. כולם היו בהלם, אמרו לי שהוא יבטל ברגע האחרון, אבל זה קרה".

"היה פרק אחד שנורא אהבתי אבל לא מצאתי אף סלב שיהיה לי האומץ להציע לו לעשות אותו", מספר הראל. "תסריט אחד שישב לי בראש אבל אפילו אני חשבתי שזה מעליב. ואז הייתה פרזנטציה של רשת וצחי נוי בא אלי אחרי האירוע אמר לי 'תשמע אני מת לעשות את 'שוטטות', לא משנה מה, אני אעשה מה שאתה רוצה'. אמרתי לו – 'תשמע, יש תסריט אחד שעד היום לא הצעתי לאף אחד', והוא הסכים מיד. זה פרק שהדמות שלי לא מוכנה שהריאיון עם הסלב ישודר, כאילו אני אומר 'גם לי יש גבולות'. הדמות שלי מטילה בפעם ראשונה וטו על ריאיון עם סלב כי רוגל אלפר אמור לראות את התוכנית באותו זמן".

מול הדמות שגילם הראל מוקמו נציגי העם, שריקי ובנבנישתי, הסאונדמן והצלם, בגילומם של בן הרוש וגוטליב. שניהם גדלו לתוך הדמויות שלהם עוד מימי "רדיו יופי", והתמזגו איתן באופן מושלם. "הדמות של בנבנישתי הייתה מוציאה מאורי משפטים..", משחזר פלנץ, "הדברים הכי מצחיקים יצאו ממנו באלתורים, והוא לא הבין מאיפה זה יוצא בכלל".

"לא סתם הם יוצרי הסדרה", מדייק הראל, "כי את הדמויות המקוריות יצרנו יחד. זה היה משהו שנבנה בצלמם ודמותם ומאוד הותאם להם. לכל אחד מהם חלק מאוד ניכר בכתיבה של הדמות שלו. אני כתבתי יותר את המהלכים הקומיים ואת האמירה, אבל הם היו יותר דומיננטיים באיך הדמות שלהם מגיבה לסיטואציה. אני חושב ששניהם היו בשיאם שם מבחינת משחק, הם ממש זרחו בדמויות שלהם".

נענשו בגלל מודעת אבל

העונה הראשונה של "שוטטות" לא נחשבה להצלחה מבחינת הרייטינג, אף שכמה מבקרים דווקא טיפחו אותה. "למעשה גם השנייה לא", מוסיף הראל. "רק בתום העונה השנייה התחילו שידורים חוזרים של שתי העונות ברצף, ואז אנשים התחילו להבין. זה היה ממש רגע החסד האחרון שלה. ב'מעריב' שניצר כתב שזאת התוכנית הכי גרועה מאז שקם ערוץ 2, אריאנה מלמד אהבה ולרוגל היה קצת קשה אבל הוא פירגן בסוף".

בעקבות נתוני הרייטינג של העונה הראשונה החליט צנגן לשנות את השיבוץ של העונה השנייה, מה שהוביל למשבר עם היוצרים. "הם שמו אותנו אחרי עודד מנשה ו'קיץ על החוף', מין תוכנית פח שלא הביאה כלום במספרים", נזכר הראל, "כל כך כעסתי על זה שהדפסתי מודעת אבל "אנחנו מודיעים על פטירתה של 'שוטטות', ההלוויה תתקיים בכל יום רביעי בעשר וחצי, מיד אחרי 'קיץ על החוף'", וצנגן כל כך כעס שכעונש הוא קיצר לנו את העונה מ- 14 פרקים ל 11".

"בעונה השנייה, אגב, היו לנו על הכותרות בועות כאלה עם פרטי טריוויה על הפרק. זה נוצר כי בעונה הראשונה, כשישבתי על טבלאות הרייטינג, ראיתי שלפעמים לא נכנסנו לעשיריה הראשונה בהפרש ממש קטן, חצי נקודה. בפירוט הרייטינג של כל תוכנית ראיתי שבדקה האחרונה, של הרולר, הרייטינג שלנו צנח ל-3 אחוזים וזה שוקלל בממוצע של התוכנית. לא היה לי מושג שהרייטינג של הרולר נחשב כחלק מהתוכנית, זה אומר שאני חייב לעשות תוכן גם ברולר! אסור שאנשים ילכו. באותו זמן התחילו ב-1VH בועות אינפורמציה על הקליפים וזה מה שעשיתי, ובאמת בעונה השנייה הנפילות של הרייטינג ברולר נעלמו".

השיבוץ של "שוטטות" לא היה היחיד ששילם מחיר. "לצערי התחלנו את הסדרה בתור חבורה מאוד מגובשת ובסוף כבר לא היינו חברים כאלה טובים", מודה הראל, "זאת הייתה אחת הסיבות שלא המשכנו לעוד עונה. היה לי מאוד חבל. אחר כך היה עוד ניסיון ואסף ציפור כתב עוד עונה אבל זה לא יצא לפועל. משהו שם התפרק. מהרגע שאני הפסקתי לכתוב את זה משהו מהיחסים ביננו לא חזר להיות כמו שזה היה. מכיוון שהיום אנחנו חברים מאוד טובים שלושתנו אז לא נפתח את זה כרגע. נחכה עד שנריב שוב".