שתף קטע נבחר

עיריית אילת: לאשר ירי מבוקר בעורבים מזיקים

לראשונה מזה עשרות שנים בהן מתמודדת העיר אילת עם העורב ההודי, נצפה לאחרונה עורב הודי בקיבוץ יוטבתה. ״זוהי התצפית הצפונית ביותר של מין פולש זה והיא מהווה נורת אזהרה להתפשטות העורב ההודי צפונה למרכז הארץ״ מתריעים ביחידה האזורית לאיכות הסביבה בעירייה. בעיריית אילת בוחנים פנייה לבג"ץ שיאשר ירי מבוקר בעורבים

כבר עשרות שנים מתמודדת העיר אילת עם העורב ההודי, מין פולש ומזיק שהגיע למחוזותיה בשנת 1976 והתרבה בה לכדי מאות פרטים. בעירייה פעלו למגר את התופעה על ידי הורדת קינים מצמרות עצים, שימון ביצים והצבת מלכודות.

 

"לצערנו, פעולות אלה אינן מספיקות", מציין אסף אדמון מנהל היחידה האזורית לאיכות הסביבה בעירייה ומדגיש כי "בהיעדר היכולת להשתמש בירי מבוקר, המין הפולש והמזיק רק הולך ומתרבה ולצערנו עתה גם יוצא מגבולות העיר אילת".

 

עורב הודי (צילום: נועם וייס, החברה להגנת הטבע)
עורב הודי(צילום: נועם וייס, החברה להגנת הטבע)

בניגוד לעורב האפור, שהינו מין מתפרץ המצוי בשאר חלקי הארץ, העורב ההודי שהינו מין פולש חי באילת בחבורות וידוע בתוקפנות גבוהה וחמורה יותר, במיוחד בעונת הקינון בין החודשים אפריל עד יוני.

 

במהלך העונה, עולה מידת וחומרת התוקפנות של העורבים כלפי בני אדם, בעלי חיים וגם בערכי הטבע.

 

עד שנת 2014 פעלה העירייה למגר את התופעה על ידי ירי מבוקר שגרם לדילול האוכלוסייה. אולם בשנת 2014 התקבלה הוראה להפסיק את הירי המבוקר. אז היו באילת 250 עורבים וכיום ישנם למעלה מאלף פרטים.

 

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי ביקש ממשרדי הממשלה לטפל בנושא הירי המבוקר אולם עד כה ללא הצלחה. לאחרונה עדכן משרד המשפטים כי לא די בנוהל וכי יש לפעול לחקיקה.

אילת (צילום: shutterstock)
אילת(צילום: shutterstock)

 

"בינתיים הבעיה האילתית עלולה בקלות להפוך לבעיה לאומית", מבהיר אדמון. לדברי העירייה, עקב התנהלות משרדי הממשלה בנושא אישור הירי המבוקר, בוחנת עיריית אילת פנייה לבג"ץ בעניין. "תושבי אילת אינם הפקר", ציין ראש העירייה והוסיף כי "לא ייתכן שנעמוד חסרי אונים למול מין פולש ומזיק שאינו טבעי בסביבתנו ופוגע פיזית בתושבי אילת".

 

נועם וייס, מנהל פארק הצפרות באילת מתאר, כי העורב ההודי ידוע בעולם וגם באילת, כבעיה סביבתית חריפה. במקומות אליו הם הגיעו, נרשמו תקיפות של העורבים נגד אדם סביב קניו או סביב נושא מזון. "באפריקה ובחצי האי ערב, הבעיה החריפה עד לכדי קושי לקיים מסחר בשווקים פתוחים, וסכנה ציבורית מפניו במקומות הסעדה או הימצאות מזון גלוי", מסביר וייס. גם באילת נרשמות בכל שנה תקריות של תקיפות עורב נגד אדם וחטיפת מזון מילדים או במקומות הסעדה פתוחים.

 

עורב הודי ואיה מזרחית (צילום: נועם וייס, החברה להגנת הטבע)
עורב הודי ואיה מזרחית(צילום: נועם וייס, החברה להגנת הטבע)

המאבק נגד העורב ההודי, הכולל כאמור שימון ביציהם בשמן צמחי, כדי לפגוע בפוריות הביצים, נועד להפחית את הלחץ הסביבתי של העורבים על ציפורים נודדות ועל האדם. החשש הוא מפני התפשטות אוכלוסייתו אל מרכז הארץ. "בשנים האחרונות חזינו ביציאת עורבים את העיר, אך רק לשטחים החקלאיים הצמודים לעיר. שמורת עברונה שמצפון לעיר, היוותה מחסום מדברי טבעי להתפשטותו צפונה״ מסביר וייס ומציין כי בעקבות דיווחי תושבים, תחילה בקיבוץ סמר ובימים האחרונים בקיבוץ יוטבתה, יצאו צוותים למקום ומצאו עורב הודי בקיבוץ יוטבתה.

 

"זוהי הפעם הראשונה שיש לנו תיעוד ודאי של עורב הודי שחצה את השטחים המדבריים והרחיק לכדי 40 ק"מ מצפון לעיר. חשוב מאוד למנוע את המשך התפשטות מין זה צפונה משום שהוא פוגע קשות במגוון הביולוגי הטבעי במקומות אליו הוא מגיע, ויוצר קונפליקטים קשים בין בני אדם וציפורים", מסכם וייס.

 

על רקע האמור ובעקבות פגיעות חוזרות ונשנות של עורבים בתושבים, בוחנת עיריית אילת לפנות לבג"ץ בסוגיית הירי המבוקר ולטענתה, מדובר בפתרון היחיד היעיל לדילול אוכלוסיית העורבים ולמיגור התופעה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: נועם וייס, החברה להגנת הטבע
עורב הודי באילת מין מתפשט
צילום: נועם וייס, החברה להגנת הטבע
מומלצים