יומיים ארוכים של דיונים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, הציגו לא רק טיעונים מילוליים ועדויות ויזואליות קשות ממלחמת ישראל-חמאס. בטריבונל שבהולנד התייצבו שני הצדדים בלבוש עשיר בסימנים: חברי המשלחת המשפטית מישראל ענדו סיכות צהובות להזדהות וקריאה להחזרת 136 החטופים המוחזקים בשבי חמאס; ומנגד, הופיעו נציגי דרום אפריקה בצעיפים צבעוניים שהונחו על צווארם בדוגמת דגל המדינה: הצבעים אדום, כחול, צהוב, לבן, ירוק ושחור, והאות Y במרכזו, המצביע על איחוד בין כלל חלקי האוכלוסיה, במדינה בה התקיים לאורך 46 שנים שלטון אפרטהייד. הדגל אומץ כדגלה של המדינה עם סיום שלטון האפרטהייד בשנת 1994.
9 צפייה בגלריה
טל בקר טוען מטעם ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג עם סיכת החטופים הצהובה
(צילום: Remko de Waal / ANP / AFP)
שידור חי של שני ימי המשפט בערוצי הטלוויזיה ואתרי אינטרנט אינם עניין שכיח, ודאי עבור הציבור הישראלי שנחשף לדיונים מבית משפט אירופאי, בו קוד הלבוש נשען על שנים ארוכות של מסורת, עד כי לעתים עולה תחושה שאנו צופים בדרמה טלוויזיונית תקופתית. קוד הלבוש במשפט בינלאומי מציין מסורת, עקביות וביטחון - שלושה ערכים חשובים למשפט צדק הוגן. לבושם הרשמי של שופטי בית המשפט ושל הטוענים מישראל ודרום אפריקה, כלל גלימות שחורות וצווארונים לבנים, ובמקרים מסוימים גם פיאות בהירות לגברים ולנשים. אלו היו עשויות בעבר שיער סוס, ונחבשו משחר ההיסטוריה על ידי שופטים ובני חצר המלוכה.
הפאה
הפאות המסולסלות הופיעו לראשונה בבריטניה בתקופת שלטונו של המלך צ'ארלס השני (1660-1685) ובמקביל גם בצרפת, מעברה השני של תעלת למאנש. לכניסתן של הפאות למערכת המשפט סברה בריאותית ואסתטית, כשמלך צרפת לואי ה-14, בחר להסוות את פדחתו נטולת השיער, ככל הנראה מעגבת, על ידי פאה. לאורך השנים השתרש נוהג זה - שכיום ניתן לראות בעיקר באירופה - מתוך תפיסה כי על ידי הסתרת השיער הטבעי של השופטים ויצירת מראה אחיד לכולם, תפיסת הצדק, השיווין והאיזון אל מול החוק ישמרו לאורך כל המשפט.
לאורך השנים חלו שינויים גם בנוהג חבישת הפאה, וכיום הנוהג בבריטניה הוא לחבוש פאות קטנות ומקורזלות עשויות המפ, שונות מהפאות הארוכות והעבות מפעם. זו הסיבה, לדוגמה, שאתמול (ו') חבש נציג ישראל בהאג, פרופ' מלקולם שואו הבריטי, פאה מקורזלת וקצרה, כשיום קודם, חבשה פאה דומה עורכת הדין האירית, בלין ני גרליי, שטענה מטעם דרום אפריקה. בבית הדין הבינלאומי מופיעים הנציגים בקוד הלבוש הנהוג במדינתם, וזו הסיבה שהשניים הופיעו בפאות.
הגלימה
הגלימה מלווה את עולם המשפט כבר מתקופת המלך אדוארד השלישי (1327-77) והייתה מבוססת על בגדי חצר בית המלוכה באותן שנים. שופטים לבשו אותן מתוך כבוד מסורתי לבית המשפט, וכדי לבדל את עצמם משאר האנשים הפוקדים את בית המשפט. למרבה ההפתעה, הגלימות לא היו אז שחורות. היו גלימות לעונת החורף והקיץ, ולכל אחת מהן היו הצבעים שלה: גלימות החורף היו סגולות וגלימות הקיץ היו ירוקות. במקרים רבים, מבחינה הצבעוניות בין משפט פלילי לאזרחי, וכבר אז החל להתקבע כי במשפטים פליליים בהם היו מעורבים פושעים, לבשו השופטים גלימות בצבע ארגמן.
כך, אל מול הצבע השחור, עליו נרחיב בהמשך, בלטה השבוע גלימתו האדומה-ורודה של המשפטן הדרום אפריקני, פרופ' ג'ון דוגארד. בעולם המשפט הבינלאומי, בעיקר במדינות כמו בריטניה, חלק ממדינות אירופה ומדינת מרילנד בארצות הברית, נהוג כי בתביעה בעניינים פליליים, כמו בדיון בהאג, לובש השופט הטוען גלימה אדומה. בדרום אפריקה, לדוגמה, ישנה חלוקה נוספת על פי צבעים: שופטים הלובשים גלימות ירוקות הם שופטי בית המשפט החוקתי, וגלימות אדומות נלבשות על ידי שופטי בית הדין העליון במשפט שעניינו פלילי.
הגלימה השחורה והפופולארית מכולן, הפכה לסימן היכר מוחלט של שופטים רק במאה ה-17. את המסורת מייחסים למותה של המלכה מרי ה-II בשנת 1694, כאשר אל טקס הלוויה שלה הגיעו שופטים מכל העולם, וכל שופט לבש שחורים בזמן שהתאבל על אובדנה. מאז הפכה הגלימה השחורה כפריט לבוש נפוץ בקוד הלבוש המשפטי, כגלימות שופט ועורכי דין ברחבי העולם, כולל כאן, בישראל, מלווה בצווארונים לבנים. הגלימות אמנם זכו לשינויים מינוריים בעיצובן לאורך השנים, כדי להתאים לקדמה ולאורח החיים העכשווי, אך סגנונן הראשוני נשמר.
הצווארון
שופטי האג התיישבו על כסאם חמושים עניבות תחרה לבנות. על אף שמהצד מדובר במראה "קלאסי", הם הפכו לזירה של ביטוי אישי, כפי שהוכיחה בעבר במספר רב של הזדמנויות שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג המנוחה. בריאיון ל"וושינגטון פוסט" ב-2009 הסבירה ביידר כי בעוד הגלימה השחורה הסטנדרטית של שופטי בית המשפט מותאמת לגבר שכן היא מאפשרת לראות את החולצה והעניבה שהוא לובש מתחתיה - ביקשה ללבוש פריט נשי בצורה עקבית כדי להוכיח שאפשר להיות נשית ועוצמתית. ספר צילומים חדש של הצלמת הישראלית אלינור קרוצ'י, תיעד את אוסף הצווארונים הייחודי והמרהיב של גינסבורג. אחד מהם אף נתרם ב-2020 על ידה למוזיאון "אנו-מוזיאון העם היהודי" בתל אביב.
ומה קורה בישראל?
הנוהג במדינתנו של לבישת גלימה שמתחתיה מבצבצת חולצה לבנה ועניבה, היא מורשת מימי המנדט הבריטי, והיעדר הפאות מסמן השפעה אמריקאית, מאחר ומערכות החוק של שתי המדינות השפיעו באופן דומה על זו של ישראל. בשנת 2019 פרסם עמוד הפייסבוק של "הסנגוריה הציבורית" הסבר מעניין על קוד הלבוש המשפטי בישראל לרגל שבוע האופנה שנערך אותה שנה. "בתקופת המנדט לבוש השופטים היה ססגוני יותר, בהתאם למסורת הבריטית. השופטים המחוזיים לבשו גלימות שחורות עם עיטור אדום, ושופטי בית המשפט העליון חבשו פאות נוכריות והתעטפו בגלימות ארגמן (גלימתו האדומה של שופט בית המשפט העליון גד פרומקין ז"ל מוצגת כיום במוזיאון מורשת בתי המשפט, בבניין בית המשפט העליון)", נכתב בפוסט.
9 צפייה בגלריה
כך זה נראה בארץ. טקס מינוי שופטים לבית המשפט העליון בבית הנשיא, ירושלים
(צילום: יואב דודקביץ')
בהמשך הם מסבירים כיצד התקבע הסגנון שאנו רואים היום בבתי המשפט בישראל. "עם הקמת המדינה עלתה השאלה: מה ילבשו שופטי ישראל? בישיבת ההכנה לטקס פתיחת בית המשפט העליון, שהתכנסה בירושלים ביום 9.9.1948, נדונה בין היתר סוגיית לבושם של שופטי בית המשפט החדש. בישיבה הוחלט על ביטול חבישת הפאה. בנוסף נדונה הצעה שהשופטים יחבשו ביושבם בדין 'כובע מצמר, כעין ברט', ויענדו עניבות לבנות (!). למרבה הצער, ההצעה האופנתית הנועזת לא יצאה לפועל בסופו של דבר, לכן מאז ועד היום לובשים שופטי ישראל 'מדי משפט' רגילים בשחור ולבן וגלימות שחורות, כמו עורכי הדין".
