בשנתיים וחצי מאז סיימה את לימודיה במחלקה לאופנה בשנקר, מעצבת האופנה ירדן חנוכה ממותג האופנה JOR-D (ג'ורדי) סללה דרך עצמאית כאחד הקולות המסקרנים של התקופה. בין היתר, היא הספיקה לעצב קולקציות קפסולה לחברת הסייבר WIZ ולרשת האופנה רזילי, ולהציג אשתקד בשבוע האופנה של תל אביב את קולקציית White Rabbit שפיתחה לאורך השנה עם תת-קולקציות קטנות של "דרופים" - האחרונה מביניהם תושק השבוע ביריד האופנה About Us בנמל יפו.
אל אופנה התוודעה מהבית, בטבריה, עם בוטיק "אופנת חנוכה" שניהל אביה בעיר במשך עשרות שנים ולימים הפכה לחנות בזכיינות של חברת פוקס. כילדה בשנות ה-90 שקיפלה בגדים אצל אבא אחרי בית הספר, העתיד הוסלל בשבילה מראש. אבל רק בגיל 27, כששבה לישראל לאחר שש שנים במיאמי, שם עבדה במכירות בעגלות, החליטה להירשם למחלקה לאופנה בשנקר, לא לפני שגם הקימה עסק ליבוא פריטי לבוש מאיטליה.
"פחדתי משנקר, חשבתי שלא אתקבל ושיתנשאו עליי שם. לא האמנתי שיקבלו שם ללימודים את הטבריינית", היא מספרת בדיעבד. "גם המורה הפרטי שלקחתי להכנת תיק עבודות לפני המיונים אמר לי: 'אל תגידי שאת מטבריה, תגידי שאת מגינוסר' (קיבוץ ליד שבו למדה מכיתה א' עד י', א"י). כמובן שהמשפט הראשון שלי בריאיון הקבלה היה שאני מטבריה. היום אני גאה בזה, אבל הרבה שנים חששתי לומר שאני משם".
מהר מאוד הפכה לכוכבת המחזור, ובשנה ב' כבר הלבישה את נועה קירל ואת סטטיק. מעיל שהציגה בתצוגה של שנה ב', לכד את עיניו של הסטייליסט איתי בצלאלי, העובד בצמוד לקירל ורבים נוספים, והשאר היסטוריה. "פתאום הכול התפוצץ לטובה", היא מספרת. "התמסרתי לסגנון הסטריט-וויר שמזוהה איתי, ואפילו בפרויקט הגמר עשיתי בגדים מסחריים. בשנקר זה נחשב לחוצפה. אני זוכרת שקיבלתי ביקורות מעורבות על הפרויקט, חוץ מהמעצבת ענת חפץ, שקמה ואמרה 'מסחרי זאת לא מילה גסה! אפשר לעשות זאת גם בפרויקט גמר'".
היא המשיכה לעצב בגדים לווידאו קליפים והופעות של זמרים, עד שהבינה שהיא זקוקה לאתגר הבא. כמו הרבה מעצבים צעירים בתחילת דרכם, החיבור אל מפורסמים הזניק את הקריירה שלה, אך גם לזה יש תקרת זכוכית. "התחלתי להלביש מפורסמים בחינם. אחרי קירל הגיעו רותם כהן וסטטיק, וכך בניתי את המותג שלי", היא מוסיפה. "מבאס להגיד, אבל אם לא הייתי מלבישה את נועה קירל, מי היה מכיר אותי? לצערי זאת הדרך להתפרסם היום. זאת תופעה בינלאומית. אפילו בתי אופנה מלהקים מפורסמים כמעצבים (פארל וויליאמס ללואי ויטון כדוגמה , א"י)".
למה מבאס?
"אופנה זאת אמנות וצריך לרצות את זה בגלל האמנות ומה שגורם לך להרגיש, ולא בגלל הסלב שלובש את הבגד והמותג. אני לא מזלזלת בזה, כי זאת הייתה נקודת פתיחה טובה ומשמעותית. אבל היום, אם תבקש ממני להלביש סלב, אני לא חושבת שיש לזה ערך עבורי, אלא אם זה מגה-סלב שאין בארץ. אם סנופ דוג יתקשר, אני טסה במיוחד להלביש אותו".
במקביל להקמת העסק, בשנים האחרונות מתמודדת חנוכה עם צל כבד שמלווה אותה. בקיץ האחרון היא חשפה ב-ynet כי היא נשאית של המוטציה בגן BRCA, שמעלה דרמטית את הסיכון לחלות בסרטן שד ושחלה. "הידיעה שאני נושאת את הגן הזה משפיעה על האמביציה שלי כמעצבת", היא אומרת. "יש סיכוי לא קטן שמשהו עלול להשתבש, אז אני חייבת לעשות את הדברים עכשיו. אין זמן להתברבר. זה הוביל אותי להבין שאם אני רוצה להיות מעצבת אופנה, אני צריכה לעשות את הדברים בצורה שאני אוהבת. ולכן לבגדים שלי יש אמירה. ולקוחות שמעוניינות בבגדים כאלה, יודעות גם למצוא אותי".
איפה אנחנו תופסים אותך עכשיו?
"בבית עם גברי, כלב הבולדוג הצרפתי שלי".
מה צפויים הלקוחות למצוא בקולקציה החדשה?
"זאת קולקציה לנשים ולגברים, שיהיו בה חליפות עשויות פרנץ' טרי לצד חולצות אוברסייז, כאלה שיכולות לשמש גם כטוניקה. עוד בקולקציה דרופ חדש של פריטים עם הדפסים מקולקציית White Rabbit, כמו מכנסי שורטס רחבים במראה שמשחק על המתח שבין גברי לנשי. יהיו גם תיקים חדשים, חלקם 'טבעוניים', כי לאחרונה קיבלתי בקשה מלקוחות למוצרים לא מן החי".
מן הסתם, הקולקציה עוצבה לפני המלחמה. האם, לדעתך, היא תואמת את המצב?
"יש חולצת טי שקיבלה תפנית מטורללת. עוד לפני המלחמה עיצבתי חולצה עם קרע אסימטרי שקיבלה את השם RIP-ED (משחק מילים על 'קרוע' - Ripped). הקונטקסט המקורי שלה היה קרע קדמי שמייצר משחק פרופורציה חדש לחולצה. כשהחלה המלחמה, התחלתי לראות שהלקוחות בסטודיו השאירו אותה על הקולב. לא הבנתי למה, והתחלתי לשאול, ואנשים החלו להסביר לי שיש לה קונוטציה של אבל, מה שלא דבק בה קודם. החלטתי לשנת טיפה את האווירה, וביריד היא תימכר עם הדפס של הכיתוב: You Are Not Alice And This Is Not Wonderland. תתעוררי מהחלום, מתוקה".
האם נעשו התאמות מחודשות לקולקציה בעקבות המלחמה?
"חולצת RIP-ED היא ההתאמה היחידה. בעיקרון, כל הקולקציה מדברת על שיבושים והפרעות, מה שתמיד רלוונטי למציאות כאן".
פריט מפתח בקולקציה:
"קפוצ'ון אוברסייז ורוד המזוהה איתי. רואים אותו ויודעים לזהות שזה JOR-D".
האם, לדעתך, המלחמה תשפיע על הקולקציה הבאה בעיצובך?
"המלחמה השפיעה ביג טיים, והבנתי שהדבר היחיד שיכול להזיז אותי זאת אמנות ויצירה. הקולקציה הבאה עוצבה לזכר בחור מהמם שנרצח במסיבת הנובה, שסיפורו וסגנון החיים שלו סחפו אותי. אני מאמינה שכמעצבים ואנשים יוצרים אנחנו צריכים לדבר על היום שאחרי, על הפוסט-טראומה ועל החיים לצד זה. כרגע אנחנו מתגלגלים בתוך כל מה שקורה, אבל תפקיד המעצב הוא לחשוב כיצד זה ישפיע בעתיד עלינו ועל עולם האופנה".
כולם קוראים עכשיו לקנות כחול-לבן. אילו מעצבים או מותגים ישראלים את אוהבת במיוחד?
"אני מאוד מעריכה את הדרך שהד מיינר עשה, מאחר וגם אני רוצה להיות אוניברסלית ולפרוץ מחוץ לישראל. אין כאן מספיק קהל שיכול לקנות את העיצובים שלי".
מידות: "יש טווח מידות של L-S, כשמידת Small היא כמו Medium. זה די גדול, הכול אוברסייז בהגזמה. אין פה בגדים למידות פטיט".
מחירים: חולצות טי, 350-250 שקל; סווטשירטים, 800-300 שקל; חליפות, 1,200-800 שקל; אביזרים, 1,000-500 שקל. פריטים בהזמנה אישית, החל מ-1,200 שקל.
