בית האופנה הוותיק קום איל פו שחרר אמש (שלישי) קמפיין חדש שמטרתו לעורר מודעות ולהביע התנגדות להרעבת תושבי עזה. במרכזו של הקמפיין, שנוצר בשיתוף ארגון הורים נגד מעצרי ילדים, מצולמות 11 מסעדניות ונשות אוכל לצד בעלת המותג קום איל פו, סיביל גולדפיינר, כשהן מחזיקות בידיהן סירים ריקים במחאה על הרעבת תושבי עזה. במרכזה של כל תמונה מתנוסס הכיתוב: "מתנגדת להרעבה" בעברית, אנגלית וערבית.
"ממשלת ישראל עושה הכול כדי לספר שההרעבה בעזה היא רק קמפיין", נמסר ממובילי הקמפיין, "בינתיים ילדים מתים מתת-תזונה. אלפים יאבדו את חייהם. קהילת אנשי האוכל בישראל היא קהילה משפיעה שיכולה להעביר מסרים לציבור שאחרים לא יכולים להגיע אליו. אנשים בתעשיית האוכל, שהאכלה היא תפקיד מרכזי בחייהם, שמשאת נפשם היא לראות אנשים, נשים וילדים אוכלים, נהנים ושבעים, לא יכולים לשתוק יותר אל מול ההרעבה השיטתית של התושבים בעזה. אנחנו מרימים זעקה מרה ממעמקי הבטן והנשמה כנגד המראות של אוכלוסייה המונה מיליוני נשים, ילדים, תינוקות וזקנים, חפים מפשע הגוועים ברעב ומתים מרעב. וזה כולל את החטופים שלנו".
בין המשתתפים שהצטלמו, בחירה אמיצה בימים אלה: המסעדנית עפרה גנור, תמר כהן צדק (קוצ'ינה), השפית ד"ר נוף עתאמנה, אביבית פריאל אביחי (שפית ובעלים מסעדת אוזריה), השפית יהלומה לוי, מיכל בוטון (מאפיית עמיתה), השפית נעה לוי, מיכל לויט (חוקרת תרבות אוכל), השפית לימור לניאדו תירוש, אבירם כץ (הבסטה, והגבר היחיד בקמפיין) ונורית קריב (סטייליסטית אוכל ובעלת המותג NU).
זהו לא הקמפיין הפוליטי הראשון של קום איל פו, מבתי האופנה היחידים שלא חוששים להציף סוגיות שנויות במחלוקת בציבוריות הישראלית. כבר ב-2004 צילמו בבית האופנה קמפיין על רקע גדר ההפרדה בשכונת אבו-דיס בירושלים. קולקציית אביב-קיץ 2024 הוקדשה לפעילת השלום ויויאן סילבר שנרצחה ב-7 באוקטובר, ולאחרונה הציבו בחלון הראווה של חנות הדגל של המותג שלט הקורא לסרב למלחמה.
שלט הקורא לסרב למלחמה בחלון הראווה של חנות הדגל של קום איל פו
"בחזון, בעולם קצת פחות נורא, הרבה אנשים היו אמורים לצאת נגד הרעבת אוכלוסייה מעשה ידי אדם", אומרת סיביל גולדפיינר.
"גם בפרויקט הזה היו יותר אנשים שהיו אמורים להשתתף, אך חלקם ביטלו ברגע האחרון – לא כי הם לא מסכימים, אלא כי הם פוחדים להשמיע את קולם", היא מוסיפה, "כי הם לא רוצים לשלם מחיר. לצערי, יותר מדי אנשים נכנעים לפחד וזה מזכיר לי משטרים אפלים. בימים האחרונים יש הגדלה בהכנסת סיוע הומניטרי לעזה. זוהי טיפה בים, אבל זה גם סימן לכך שהלחץ הציבורי – ההפגנות, הקולות ברשת, ההתעקשות הציבורית – עוזר. בגלל ההשפעה שיכולה להיות להתנגדות – אסור להרפות. לא מדובר בגזירת גורל, אלא במדיניות שצריך לשנות".
בסופו של יום, אתן גוף עסקי. איך הלקוחות שלכן הגיבו לקמפיין?
"כשפרסמנו את הטקסט הקורא לסירוב על חלון הראווה של החנות, קיבלנו הרבה תגובות טובות לצד כמה תגובות שליליות. כמה לקוחות כתבו לנו שכף רגלן לא תדרוך יותר בחנות. אני מנסה לא להילחץ מזה – אבל זה חזק ממני. בתור בני אנוש, אנחנו צריכים להתנגד לשואה הזאת".
יבואו וישאלו אותך: למה את לא מצלמת קמפיין לשחרור החטופים? מה שעשית בתחילת המלחמה עם נשות מפתח כמו רותי ברודו, ליאורה עופר, יעל ארד ואחרות.
"אני הולכת להפגנות לשחרור החטופים, ויש הרבה גופים שעוסקים בשחרורם. אני מרגישה שאין מי שישמיע את הקול של ההרעבה בעזה. הקמפיין ישפיע על עוד ועוד אנשים שלא נחשפים לזה. אולי מתוך זה תקום התנגדות".
הקמפיין של קום איל פו להחזרת החטופים, 2024
