פזית פרטוש־פרסי.

האם איזון הורמונלי הוא הדרך הנכונה לרדת במשקל?

כשהנטורופתית פזית פרטוש־פרסי החלה בגיל 36 לסבול מעייפות בלתי מוסברת, מצבי רוח קיצוניים ונשירת שיער, היא החליטה לחקור את הסיבות לכך. התוצאה: "הורמוניה", ספר חדש המבוסס על עקרונות הרפואה האלטרנטיבית, שמסביר איך תת־פעילות סמויה של בלוטת התריס מוציאה את הגוף כולו מאיזון ולמה דיאטת קלוריות היא לא הדרך לרזות

נגה שביט־רז
פורסם: 08.05.22, 08:35
כשנטורופתית ותיקה, שמקפידה על עקרונות תזונה נכונים ואורח חיים בריא, מתחילה לחוש שהגוף מזייף, זה דורש תשובה. אבל כשפזית פרטוש־פרסי (46), נטורופתית בעלת 20 שנות ניסיון, הלכה לפני כעשור לייעוץ רפואי והתלוננה על עייפות בלתי מוסברת, שינויים קיצוניים במצב הרוח, בכי ונשירת שיער חריפה, בדיקות הדם שביצעה היו תקינות והרופאים פטרו אותה בתשובות כמו "את נראית בסדר גמור, אין לנו מה לעשות איתך. ובינינו, יש דברים חמורים יותר מנשירת שיער".
אבל היא החליטה להבין לעומק מה קורה לה. את הממצאים, על חשיבות האיזון ההורמונלי כגורם המייצב את הגוף, שאותם יישמה על עצמה ועל מטופלים שהגיעו אליה עם תלונות דומות, היא מפרטת כעת בספרה החדש "הורמוניה".
"המחקרים המדעיים העדכניים לימדו אותי עד כמה חשוב להבין את הפאזל ההורמונלי", היא מסבירה. "לאט־לאט חיברתי את החלקים עד שראיתי את התמונה השלמה והבנתי את שורש הבעיה שגרמה לתסמינים שלי: תת־פעילות סמויה של בלוטת התריס, שבדיקות הדם הסטנדרטיות לא מגלות".
למה זה התפרץ דווקא בעשור הרביעי לחיים?
"במבט לאחור, אני מבינה שהסימנים היו כבר קודם, אבל בגיל צעיר השינויים ההורמונליים היו קלים, הגוף היה בשיאו ומערכות הגוף הצליחו להתאזן. בגילאי 40 ומעלה תחזוקת האיזון דורשת התייחסות מיוחדת, שרבים מאיתנו לא מספיק מודעים לה. זה קיים גם אצל גברים אבל בולט במיוחד בקרב נשים. יש כל כך הרבה נשים שלא מרגישות טוב בגיל הזה ולא מצליחות למצוא פתרון אמיתי לבעיות שלהן. לחלק כבר ממש אין כוח להילחם והן משלימות עם המצב. אני מרגישה שפשוט חסר להן ידע חשוב שיאפשר שיפור של איכות החיים. הידע הזה, בשילוב תזונה מותאמת למצב ההורמונלי, עושה את כל ההבדל".

לאזן את בלוטת התריס

הדגש בתוכנית התזונה של פרטוש־פרסי מתמקד בתפקוד בלוטת התריס, כשההפרעה הבולטת היא תת־פעילות של הבלוטה (היפו־תירואידיזם), שכאמור שכיחה יותר בקרב נשים. "מעל 300 תלונות ומחלות נמצאו בספרות המקצועית כקשורות לתת־פעילות בלוטת התריס. הורמוני התריס T3 ו־T4 המופרשים ממנה אחראים על ייצור האנרגיה והחום בתאים בכל איברי הגוף - הלב, השרירים, המוח, מערכת העיכול, מערכת המין, העור, השיער - ולכן חשיבותם הרבה. הבעיה היא שפעמים רבות אבחון הבעיות בבלוטת התריס הוא תהליך מורכב מאוד. מעבר לכך, לעתים הבדיקות מראות תוצאות תקינות אבל עדיין קיימת בעיה".
תסבירי.
"יש מקרים שבהם הבלוטה פועלת באופן תקין, אבל ההורמונים שלה לא מגיעים לתאים או לא פועלים בהם בצורה אפקטיבית ולכן התסמינים של תת־פעילות עדיין קיימים. למשל, כמה סיבות עלולות לגרום לכך שלא יהיה מספיק הורמון T3 בתאים: המרה לקויה בכבד, תא שלא קולט את ההורמונים לתוכו או בעיה במיטוכונדריה של התא (איבר מיקרוסקופי שתפקידו הפקת אנרגיה). לכן חשוב לבקש מהרופא, מעבר לבדיקת TSH, גם בדיקות של ההורמונים T3 ו־T4 והנוגדנים לבלוטת התריס וחשוב גם לבחון את מיקום ההורמונים בטווח הנורמה. לא צריך לחכות לכוכביות אדומות בבדיקות הדם כדי לעשות שינוי. אפשר לטפל קודם באמצעות תזונה, השלמה של חוסרים ושינוי סגנון חיים" (ראו הסבר בהמשך).
האם באמת אפשר לשנות מהותית את המצב?
"כשגיליתי את השפה ההורמונלית של בלוטת התריס והתחלתי לפעול לפיה, חיי השתנו. העייפות חלפה, מצבי הרוח - כולל לקום בבוקר בוכה - התאזנו, משקל עודף ירד. ההשפעה היא בעיקר ברמת האנרגיה בגוף. כמובן, חייבים לעבוד על פי נתונים ולבסס הכל על בדיקות דם מקיפות ומדדים רפואיים. יש עקרונות ששומרים עלינו הורמונלית, אבל ההתאמה חייבת להיות אישית. מה שהיה חשוב לי בספר הוא להעביר את הידע בצורה הנגישה ביותר, כדי שנשים לא ישלימו עם תופעות נפוצות כמו עלייה במשקל או עייפות ויבינו שיש מה לעשות.
"עם זאת חשוב לי להדגיש שהדרך שאני מציעה היא טיפול משלים ולא חלופי לדרך הקונבנציונלית. אני לא יוצאת נגד הפרוטוקול הרפואי הקיים בנוגע לבדיקות והטיפול ההורמונלי הנדרש. אני מציגה פרוטוקול אחר שבא מנקודת מבט של איזון ושמשתמש בתזונה ובסגנון חיים כדי לטפל בבעיות קיימות ובמניעה".

להפסיק לספור קלוריות

במקום להתייחס למאזן הקלורי, מציעה פרטוש־פרסי לשים דגש על המאזן ההורמונלי (של בלוטת התריס, האדרנל והורמוני המין) בשילוב עם הסדרת מאזן חיידקי המעיים. גם כאן היא משלבת את ניסיונה האישי והמקצועי גם יחד. "מגיל 15, כשהרגשתי שאני מתחילה לעלות במשקל, חיפשתי מה לעשות. כל שנה קניתי את רב־המכר החדש בנושא, הייתי מסכמת את הספר ומנסה את כל הדיאטות האפשריות. השקעתי כמובן גם בפעילות גופנית. תמיד אחרי כל דיאטה מיד עליתי שוב במשקל. רק אחרי שלמדתי באופן מקצועי הבנתי שספירת הקלוריות היא לא העניין. יש מספיק אנשים שאוכלים בדיוק כמו שמלמדים אותם: דל קלוריות, דל שומן, דל כולסטרול, ירקות, פירות ועושר של דגנים. אנשים מקפידים על ארוחת בוקר, מתאמנים ועושים הליכות ולמרות הכל עולים במשקל. מרבית הציבור אינו אשם ואינו עצלן. הוא פשוט מיישם הנחיות לא מדויקות".
3 צפייה בגלריה
 פזית פרטוש־פרסי, נטורופטית
 פזית פרטוש־פרסי, נטורופטית
"כשגיליתי את השפה ההורמונלית של בלוטת התריס ופעלתי על פיה, חיי השתנו"
(צילום: שי שחר)
אז על מה חשוב לשים דגש?
"הכי חשוב לשמור על מאזן הפרשת הורמון האינסולין בגוף על מנת לשמור על מטבוליזם תקין. פריכיות אורז דלות בקלוריות ישמינו יותר מחופן אגוזים עשיר בקלוריות, כיוון שהן מעלות מהר את רמת האינסולין בדם. מה שצריך לבחון כל הזמן זה לא את הערך הקלורי, אלא איך האוכל משפיע על האינסולין ועל חיידקי המיקרוביום שלנו.
"דוגמה נוספת: רבים מאיתנו סובלים משומן בטני שנחשב מזיק מאוד וגם כאן המקור הוא חוסר איזון הורמונלי. למשל, ארוחת בוקר שמכילה קפה עם חלב סויה או חלב רגיל בשילוב חטיף אנרגיה או תמרים תגרום להפרשת אינסולין, אסטרוגן וקורטיזול, שיגרמו לצבירת שומן בטני גם אם הארוחה מסתכמת במספר קלוריות קטן יחסית".

להילחם בתשישות

חוסר אנרגיה הוא אחת הבעיות המרכזיות שפרטוש־פרסי רוצה שנשים עליהן דגש. "חשוב לזכור שהגוף שלנו הוא מערכת הוליסטית, ואף אחת מהמערכות ההורמונליות לא פועלת בנפרד. לכן זה לא מפתיע שכשהורמון אחד יוצא מאיזון, זה משפיע גם על הורמונים אחרים. בהקשר של עייפות, בלוטות האדרנל והתריס מדברות ביניהן ומשפיעות עלינו. אנחנו הנשים, שרגילות להיות כל הזמן במולטי־טסקינג מטורף, במשפחה ובעבודה, לא מודעות לרמות הקורטיזול והאדרנלין הגבוהות שמופרשות על ידי בלוטת האדרנל. כאשר רמת ההורמונים האלה גבוהה במשך שנים, זה בעצם משדר לבלוטת התריס 'בואי תורידי קצת את רמת האנרגיה'. כלומר, הורמוני התריס מאטים כדי לאזן את המערכת ולמנוע נזקים. העייפות היא לכאורה לטובתנו, היא מסמנת לנו להוריד הילוך".
ואיך שוברים את המעגל?
"בכך שעושים סדרי עדיפויות נכונים. על כולנו מוטלים עומסים עצומים, חלקנו מטפלות גם בהורינו הקשישים וגם בילדים, אנחנו כל הזמן נמצאות במצב של נתינה ולא רגילות לקחת נשימה. טכניקות של הרפיה ומנוחה חיוניות לנו. כמובן, תזונה נכונה - הכוללת ריבוי חלבונים ומיעוט פחמימות - תעזור גם כאן. במקום לקחת על הבוקר קפה ומשהו מתוק כדי להרים אנרגיה, עדיף לקבל אותה ממקורות אמיתיים וכך לא נצטרך את הסוכר כמקור התנעה".

בדקי את עצמך: האם את מתמודדת עם שינויים הורמונליים?

  1. האם את מרגישה שאת עולה במשקל וצוברת שומן בטני למרות שלא שינית את התזונה או את הפעילות הגופנית?
  2. האם את מרגישה עייפות?
  3. האם השליש החיצוני של הגבות שלך דליל או חסר?
  4. האם את מתלוננת תכופות על קור בידיים או ברגליים?
  5. האם השינה שלך בלילה קלה ואת מתעוררת ומתקשה להירדם שוב?
  6. האם את חשה בשינוי בתשוקה המינית שלך?
  7. האם יש לך מצבי רוח משתנים, עצבנות או חרדה?
  8. לנשים שיש להן וסת - האם בחלק השני של החודש (אחרי הביוץ) את סובלת מבטן נפוחה, תשוקה לפחמימות, עצבנות והפרעות בשינה?
  9. האם השיער שלך נושר או יבש?
  10. האם חסר לך ויטמין D?
אם ענית בחיוב על שתי שאלות או יותר, יש סיכוי גבוה שהסיבה לכך היא חוסר איזון הורמונלי ובאמצעות שינויים קטנים בתזונה ובסגנון החיים את יכולה לשפר את המצב.
3 צפייה בגלריה
לאזן את עצמך
לאזן את עצמך
לאזן את עצמך
(צילום: Shutterstock/ASAP Creative)

עקרונות תזונה לאיזון הורמונלי:

  1. חלוקת מזונות: בבסיס השיטה עומדת צריכה מוגברת של סיבי תזונה, מינרלים וויטמינים. צלחת צריכה להיות מחולקת ל־50% ירקות, 30% חלבונים ממקורות שונים, צמחיים או מהחי (ללא מוצרי חלב), 15%-10% פחמימות מלאות נטולות גלוטן (ללא קמחים) ו־10%-5% שומנים בריאים.
  2. חלבון איכותי: חלבון צמחי או מהחי. הכמות המומלצת - 1.5 גרם לכל קילוגרם ממשקל הגוף התקין (כלומר, אישה ששוקלת 65 ק"ג זקוקה בממוצע לכמות חלבון יומית של כ־100 גרם). חשוב לחלק את כמות החלבון היומית לארוחות קטנות (כ־30 גרם בכל ארוחה) לשם עיכול מיטבי.
  3. שומנים בריאים: שמן זית, אבוקדו או שמן אבוקדו, חמאה אורגנית, אגוזים ושקדים, זרעי צ'ייה, זרעי פשתן טחונים (להימנע משמנים כמו שמן קנולה, שמן סויה או שמן תירס).
  4. פחמימות: מלאות ונטולות גלוטן, כמו קינואה וכוסמת, כדי למנוע עלייה חדה בכמות הגלוקוז בדם שגוררת קפיצה בהפרשת האינסולין.
  5. סיבים תזונתיים: ירקות, פירות, קטניות ותוספי מזון שיש בהם סיבים פרביוטיים לתמיכה באוכלוסיית חיידקי המעי (המיקרוביום).
  6. מזונות נוגדי דלקת: ירקות כמו שום ובצל, עלים ירוקים, פירות יער, כורכום.
  7. הפסקת אכילה: מומלץ לא לאכול פחמימות בארוחת הערב, לסיים אותה שלוש שעות לפני השינה ולצבור 15-12 שעות בלי אוכל עד הארוחה הבאה למחרת.
  8. פעילות גופנית: אימון יומי של 40-10 דקות, תוך הימנעות ממאמץ יתר שיעורר ייצור עודף של הורמון הסטרס (קורטיזול). האימון האידיאלי הוא אימון אינטרוולי של 20 דקות, שבמהלכו מעלים את עוצמת המאמץ לפרק זמן קצר ולאחר מכן חוזרים לקצב מתון ונוח.

נדרשת זהירות באבחון הבלוטה

"בלוטת התריס היא אכן בלוטה חשובה מאוד לתפקוד הכולל של הגוף, אבל חייבים להיות מאוד זהירים באבחנות לגביה", אומרת ד"ר יעל סופר, מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית במרכז הרפואי איכילוב. "בעיות של תת־פעילות נפוצות יותר בקרב נשים, כמו מחלות אוטואימוניות אחרות, וזה קשור כנראה גם להורמוני המין. עם זאת, לעתים אוהבים לטפול על בלוטת התריס דברים שלא בהכרח קשורים אליה. חשוב בהקשר הזה לא לפספס אבחנות כמו דיכאון או בעיות של גיל המעבר ולטפל בהן באופן ספציפי.
"המושג של תת־פעילות סמויה לא מוכר בקהילה הרפואית הקונבנציונלית. אולי יש דברים שאנחנו לא מבינים עד הסוף, אבל אם הבדיקות תקינות אנו חושבים שלא כאן נמצאת הבעיה. ברוב המקרים בדיקת ה־TSH מספיקה. לפעמים יש לבצע בדיקות נוספות כמו הורמוני T3 ו־T4 ולשם כך צריך רופא".
האם יש משמעות למיקום התוצאות בטווח הנורמה?
"אנחנו מטפלים לפי נתונים סטטיסטיים, לכן לכל אדם יכולה להיות נקודת איזון שונה ואנו מסתכלים תמיד על התמונה הכוללת. חשוב להדגיש שהטיפול ההורמונלי בתת־פעילות בלוטת התריס הוא קל ופשוט ואם מקפידים עליו מגיעים לאיזון טוב".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.