יעל אייזנר. "קיבלנו תרומה של 4 מיליון שקל לשיפוץ בתים לחיילים בודדים"

"אל תקראו לי האמא של החיילים הבודדים. לכל אחד מהם יש אמא"

דו"ח מבקר המדינה קובע ש־95% מהחיילים הבודדים בצה"ל לא מצליחים להתקיים מהמשכורת שהם מקבלים. כשמדובר ב־1,136 שקל לחודש, זה לא מפתיע. יעל אייזנר, מנהלת תוכנית אימוץ חיילים בתנועה הקיבוצית, קוראת להם לבוא ולקבל דיור, כביסות, אוכל וגם חיבוק משפחתי

פורסם:
את ריאיון העבודה לתפקיד מנהלת התוכנית לאימוץ חיילים בודדים בקיבוצים עשתה יעל אייזנר (59), אחות במקצועה מקיבוץ מעגן־מיכאל בבית חולים פוריה, בעודה מטפלת בחיילת בודדה שעברה ניתוח. היא בדיוק עמדה להתחיל תפקיד חדש כיו"ר ארגון "אהדה" להורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולקחה כמה ימי חופש. "באותה תקופה רצתי ריצות ארוכות, אמרתי למשפחה שלא יחפשו אותי ויצאתי לרוץ, לא עניתי לטלפונים, אבל הטלפון לא הפסיק לצלצל, עד שלבסוף עניתי וזו הייתה מנכ"לית התנועה הקיבוצית שהציעה לי את התפקיד. צחקתי, אמרתי לה 'אני לא גנרלית ואני מתחילה בשבוע הבא תפקיד חדש', איכשהו היא שכנעה אותי לנסוע לטבריה לריאיון עם גבי אוסם, שהייתה אז ראשת אגף החינוך של התנועה הקיבוצית. היא בדיוק ליוותה חיילת לניתוח. נשארתי שם שעות רבות, תפקדתי כאחות ובמקביל גבי ראיינה אותי. הבריאה סידרה את זה כך שאראה את כל מרכיבי התפקיד באותו ריאיון עבודה. בסוף היום אמרתי לה שאני בפנים, היה לי ברור שזו העבודה של חיי, זכות שלא הבנתי איך בכלל זכיתי בה".
עוד בנושא בערוץ לאשה:

ידעת במה זה כרוך?
"כן, כי משנת 2007 אני ומשפחתי מאמצים חיילים בודדים. באותה שנה אבא שלי נפטר והרגשתי שזה הזמן שלי לעשות יותר. לקחנו נערה בסיכון במסגרת התוכנית 'משפחה מארחת' של משרד הרווחה בסופי שבוע. היא הייתה אז בכיתה י"א ובהמשך הייתה חיילת בודדה אצלנו יחד עם חייל נוסף שעלה מהולנד. לשניהם כבר יש ילדים ואנחנו בקשר הדוק איתם, הילדים שלהם מתייחסים אלינו כאל סבא וסבתא שלהם. מאז היו אצלנו חיילים בודדים מכל הסוגים: עולים, יוצאים בשאלה ומנותקי קשר. איך שחייל משתחרר מגיע חייל אחר, אין מצב שלא יהיה פה לפחות חייל אחד".
עם כולם הצלחתם לשמור על קשר?
"הקשר הוא לתמיד. כשהם צריכים משהו, הטלפון הראשון הוא אלינו. לא מזמן חייל בודד שלנו התחתן ועמדתי מתחת לחופה יחד עם אמא שלו".
"בעיניי אימהות היא מהות החיים. לחיילים הבודדים יש אמהות ואני אפילו בקשר איתן. אני רוכשת כבוד לכל אמא שנשאה תינוק ופיתחה תקוות, וגם אם הקשר רופף, היא עדיין האמא"
בצה"ל משרתים כ־7,000 חיילים בודדים, מחציתם מגיעים מחו"ל (עולים חדשים או ילדי ישראלים מהגרים או כאלה שנמצאים בשליחות), ומחציתם חיילים חסרי עורף משפחתי (ילדי פנימיות בסיכון או חוזרים בשאלה). רק כ־600 חיילים מתוכם מאומצים על ידי התנועה הקיבוצית ומפוזרים בכ־60 קיבוצים.
מדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר עולים ליקויים רבים בנוגע לטיפול צה"ל ומשרד הביטחון בחיילים הבודדים. מדובר בדו"ח מעקב לדו"ח המבקר משנת 2018, שהציף את אותם ליקויים שלא קיבלו מענה ולא תוקנו, או שתוקנו במידה מועטה מאוד.
אחת הבעיות העיקריות, שכמעט לא באה על פתרונה בחמש השנים שעברו בין דו"ח לדו"ח - היא בתחום הדיור לחיילים בודדים. בדו"ח החדש נקבע כי למרות שהובטחו הקמת בית חייל בראשון־לציון וכן מבני מגורים לחיילים במסגרת פרויקט "אופק רחב", שני הפרויקטים לא הושלמו, והצפי הוא שיושלמו רק בשנת 2028. בפרויקט 'בית חם', שבו הובטח חדר לבד לחיילים הבודדים, נבנו רק עשרה בתים.
בנוסף, נמצא כי החיילים הבודדים מתקשים לגמור את החודש בתקציב החודשי הנוכחי שהם מקבלים. לפי הדו"ח, מינואר 2022 הועלו דמי הקיום של כלל חיילי צה"ל ב־50% וכן ניתן לחיילים הבודדים מענה כלכלי זמני בתקופת הקורונה, אך מאז הביקורת הקודמת, בין 2017 ל־2022, ההכנסה החודשית מצה"ל של חיילים בודדים לוחמים עלתה ב־54 שקל בלבד, מ־1,082 שקל ל־1,136 שקל. בהקשר זה נמצא כי רק 5% מהחיילים הבודדים דיווחו שמשכורתם כיסתה את כל ההוצאות שלהם. 38% מהם דיווחו שמשכורתם הצבאית כיסתה פחות ממחצית מהוצאותיהם.
"חבל לי שיותר מ־50% מהחיילים הבודדים שוכרים דירה, ואין מי שידאג להם לאוכל ולכביסה"
המבקר ממליץ בדו"ח כי צה"ל ומשרד הביטחון ישקלו דרכים לשיפור המענה הניתן לחיילים הבודדים בסיוע כלכלי ובדיור, ולנקוט מולם בהתחשבות, אמפתיה ותמיכה נפשית מצד המפקדים וכן, לדאוג להם להכנה לחיים האזרחיים ולסיוע ללימודים מצד הצבא.

להרחיב את הפתרונות

אחת הדרכים הנפלאות לקבל את כל החבילה - הן דיור והן אמפתיה ותמיכה - היא אימוץ בקיבוצים. "חבל לי שיותר מ־50% מהחיילים הבודדים שוכרים דירה, ואין מי שידאג להם לאוכל ולכביסה", אומרת אייזנר. "לוחמים מגיעים פעם בשבועיים־שלושה הביתה ומחזיקים סתם בדירה שכורה שעולה הרבה. לא נשאר להם כסף לכלום ואין להם מה לאכול. הם עסוקים בזה מאוד כל הסופ"ש, וזה מקשה על חייהם מאוד".
מה את מציעה?
"צה"ל צריך להרחיב את פתרונות הדיור הצה"ליים, כמו 'אופק רחב' ו'בית חם', ולהעדיף אותם על פני דירות שכורות, כי בסוף החיילים מסתבכים כלכלית ולפעמים עוזבים את הלוחמה כדי שיוכלו לעבוד ולהחזיר חובות. הצבא מעודד מאוד את הדיור העצמאי ומעלה כל הזמן את קצבת שכר הדירה שהחיילים מקבלים, אבל לא נותן מענה להתנהלות כלכלית נכונה, לא מלמד איך מנהלים משק בית במשאבים מצומצמים, ומדובר בילדים שאין להם מושג איך חותמים על חוזה".
איך זה שפחות מ־10% מהחיילים הבודדים בוחרים באופציה של הקיבוץ?
"קודם כול, זה לא כל כך מעט - הקיבוצים מהווים אחוז אחד באוכלוסייה, כך שאימוץ של 10% מהחיילים הבודדים זה עדיין הרבה מאוד. היום חייל ששוכר דירה מקבל 1,700 שקל ביד, לעומת 1,100 שקל שמועברים לקיבוץ, אבל חייל בקיבוץ לא צריך להוציא שקל, הכול מכוסה. מעבר לצרכים הבסיסיים כמו חדר נקי, אוכל וכביסה, הקיבוץ מעניק תחושת שייכות ובית חם, משפחה מאמצת וקהילה מחבקת".
אז למה לא מגיעים יותר לקיבוצים?
"כי הם רוצים לגור בתל־אביב, לא לכל אחד אטרקטיבי לגור בצפון או בדרום, והעובדה שחיילים בכל זאת מגיעים היא הישג מרשים".
כמה חיילים יכולים להיקלט בקיבוצים?
"ככל שחיילים ירצו, נמצא להם מקום בקיבוצים. אמנם הקיבוצים נמצאים היום בפריחה מטורפת וחסרות בהם דירות, אבל לאחרונה קיבלנו תרומה גדולה מאוד מקק"ל לשיפוץ בתים לחיילים בודדים: 4 מיליון שקל לקיבוצים בעוטף עזה ועוד 10 מיליון בגליל ובנגב. 28 קיבוצים יקבלו חצי מיליון שקל כל אחד, לשיפוץ ולקליטת חיילים. זה אחד ההישגים הגדולים שלי בתפקיד".

חוליה מקשרת

מאז ומתמיד השתתפו הקיבוצים במאמץ המלחמתי ובקליטת עלייה של חיילים בודדים ואימוצם. לפני כשלושה עשורים הקים צביקה לוי ז"ל, חתן פרס ישראל למפעל חיים ומי שכונה "האבא של החיילים הבודדים", את הפרויקט בתנועה הקיבוצית. לפני שבע שנים, כשלוי חלה בניוון שרירים, נכנסה אייזנר רשמית לתפקיד והחליפה אותו. "למעשה, אני החוליה המקשרת בין הצבא, הקיבוצים והחיילים שמתגוררים בקיבוצים. אני כפופה מקצועית לצבא, אבל מקבלת משכורת מהתנועה הקיבוצית", היא אומרת.
אייזנר, שנולדה במושב חירות, נשואה לנעם, בן רמות־מנשה ואם לשלושה. בני הזוג חיו כמה שנים ברמות־מנשה ולפני 31 שנה הצטרפו כחברים לקיבוץ מעגן־מיכאל. במשך שנים רבות עבדה כאחות במרפאת הקיבוץ, בהמשך ניהלה את מחלקת בריאות ורווחה בתנועה הקיבוצית, שם הכירה את לוי ז"ל, וכשסיימה את תפקידה עבדה כמרצה בחוג לסיעוד במכללת עמק יזרעאל. זה שבע שנים שהיא משמשת כאמא של החיילים הבודדים בקיבוצי התנועה הקיבוצית, אבל היא עצמה לא אוהבת את הכינוי הזה. "יש לי כבוד רב למילה אמא, ולכן כשאומרים לי 'את האמא של החיילים הבודדים', אני אומרת 'לא, לכל אחד מהם יש אמא, ובעיניי אימהות היא מהות החיים. יש להם אמהות ואני אפילו בקשר איתן", היא אומרת. "אני רוחשת כבוד לכל אמא שנשאה תינוק ופיתחה תקוות, וגם אם הקשר רופף, היא עדיין האמא. באותה מידה צריך להיזהר גם מהמילה אימוץ. לכל חייל יש משפחה, וגם אם הוא יוצא בשאלה והיום אין לו קשר עם משפחתו, יום אחד אולי יהיה לו. החיים מתפתחים, המשפחות מתפתחות ויש סיכוי לקשר. אני מעדיפה לקרוא לזה 'משפחה מלווה'".
מה תפקידה של משפחה מלווה?
"קודם כול, לא לכל החיילים הבודדים בקיבוצים יש משפחה מלווה, רק אם הם רוצים. כל חייל מקבל יחידת דיור עצמאית ומאובזרת ונמצא בקשר עם רכז חיילים בודדים שיש בכל קיבוץ. בנוסף, אנחנו מציעים לו משפחה מלווה שאיתה הוא אוכל ארוחות שישי, שבאה לטקסים וסיומים, שמהווה אוזן קשבת ויד מחבקת, מין מבוגר אחראי שאכפת לו, שלפעמים מרים טלפון למפקד, שמלווה לביקורופא, סוג של תחליף הורים".
על פי נתונים שפורסמו לאחרונה, שיעור גבוה מהמתאבדים בצה"ל הם חיילים בודדים.
"המועצה הלאומית למניעת אובדנות בישראל זיהתה כמה גורמי סיכון בקרב צעירים, ולצערי לחיילים בודדים יש את כולם: מחסור במעטפת משפחתית ותחושת בדידות והגירה".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button