חן עזרן (26), בתה של סופי צדקה, מצאה דרך מקורית להודיע לאמה שהיא עומדת להפוך לסבתא. "יום אחד היא קפצה אליי אחר הצהריים והביאה לי מתנה", מספרת צדקה. "פתחתי וראיתי אוברול של תינוק. לקח לי כמה שניות להבין עד שצעקתי 'אוי מיי גאד'. הייתי בהלם. זה נחת עליי משום מקום. מיה תכף בת חודשיים וגם עכשיו עוד לא לגמרי עיכלתי. אני מאוהבת בה קשות, כל הזמן רוצה לראות אותה, להחזיק אותה. אבל עדיין קשה לי להבין במיינד שאני הסבתא שלה".
למה בעצם הופתעת כל כך?
"חן סיימה לימודי משפטים והתחתנה באוגוסט 2022, אבל יש מצב שהדחקתי. הייתי בטוחה שהיא קצת תשתהה עם האימהות. היא ובעלה גרים באזור ראשון־לציון, היו דיבורים שיעברו לגור לידי בתל־אביב. חשבתי שאחרי החתונה הם יחפשו דירה, ייתנו לעצמם עוד איזו שנה־שנתיים".
את כבר קוראת לעצמך "סבתא"?
"כבר יצא לי כמה פעמים לשחרר משפטים כמו 'בואי לסבתא' או 'הנה סבתא פה'. אין לי בעיה שהיא תקרא לי סבתא, אבל כבר יש טרנד להסתלבט עליי עכשיו. חברים שלי קוראים לי 'סבתוש' ולחברות שלי יש קטע כזה, כשאנחנו נפגשות, הן צועקות לעברי כאילו אני כבר זקנה ולא שומעת. אני גם חברה באנסמבל 'סופי צדקה והבלאדים", והנגנים כותבים לי: 'אני לא מוכן לנגן עם סבתא. זה לא איני'".
סופי צדקה הפכה סבתא
אני מספרת לצדקה (48) שלקראת הריאיון איתה סיפרתי לאנשים שאני הולכת לשוחח איתה על כך שהפכה לסבתא בגיל צעיר, ולכולם הייתה תגובה זהה: "טוב, זה בגלל שהיא שומרנית". האמת היא שכבר בגיל 18 יצאה צדקה מעדת השומרונים והתגיירה בגיל 20. כך שלמעשה היא נישאה והביאה לעולם את חן, אחרי שכבר הייתה יהודייה למהדרין.
אבל גם היא מודה שלעובדה שגדלה בעדה השומרנית יש קשר לכך שהפכה לאמא בגיל צעיר ובהתאם, לסבתא. "גדלתי בבית שמרני מאוד", היא מסבירה. "לא היה שיח של מה ואיך עושים. גם כשקיבלתי מחזור לא ידעתי מה אני צריכה לעשות בדיוק".
אבל יש לך שלוש אחיות גדולות.
"נכון. אבל הן גדולות ממני בפער משמעותי. שלושתן יצאו מהעדה השומרנית ועזבו את הבית עוד כשהייתי קטנה. לכן גם גדלתי בבית שהיו בו מלא עניינים. רוב הילדות גדלתי רק עם אחי שצעיר ממני בשנתיים (היחיד מהאחים שנשאר בעדה השומרנית עד היום. י"מ), והנוכחות של ההורים הייתה מאוד בעייתית כי הם היו צריכים לתפעל את עצמם בהרבה חזיתות. כילד אתה לא רוצה להוסיף לבעיות שלהם, אז אתה מתנהל לבד. לא הרגשתי שיש לי על מי להישען.
"בגיל 18 הייתי אמורה להינשא למישהו מהעדה. אבא שלי כבר הסכים עליו. עוד לפני כן הרגשתי לא שייכת, וזה בכלל העצים את התחושה הזו. התחלתי בתהליך גיור כי חשבתי שאולי כיהודייה אמצא את השייכות שלי. שנה וחצי אחרי זה, כשעדיין הייתי בתהליך הגיור, הכרתי את רוני עזרן שהפך לבן זוגי. באותה תקופה עדיין גרתי אצל ההורים בחולון. בגיל 20 עברתי את מבחן הגיור, ובסיומו הרב שאל אותי איפה אני מתכוונת לגור עכשיו. עניתי לו שכרגע אני גרה עם הוריי, והוא הסביר שעכשיו, כשאני יהודייה, אני לא יכולה לגור איתם. אמרתי לו שיש לי בן זוג יהודי ושאני מתכוונת להינשא לו בעתיד. הוא אמר שאני חייבת להתחתן עכשיו. רוני חיכה לי בחוץ, יצאתי אליו, ובלי שהוא בכלל הציע לי נישואים אמרתי לו, 'אני חייבת להתחתן'. הוא אמר, 'אוקיי, אז בואי נתחתן'. תוך שבועיים הרמנו חתונה".
וואו.
"אפילו לא בחרתי את שמלת הכלה שלי. אמא של רוני דאגה לזה. אני חושבת שגם לא ראיתי לפני החתונה את האולם. פשוט הגעתי והתחתנתי. זו גם הסיבה שהפכתי לאמא בגיל צעיר. לא הייתה בכלל מחשבה לפני כן. מי לימד אותי מה זה אמצעי מניעה? הייתי ילדה שלא ידעה כלום".
ילדה שמגדלת ילדה.
"בדיוק. ואני ממש לא ממליצה על זה. המזל שלי הוא שהתברכתי בילדה מדהימה. היום אני גם אמא לאריאל בן ה־12 (שנולד מפרק ב' עם איש הנדל"ן ניסו בן ה־54. י"מ), שמתמודד עם הפרעת קשב. אני יודעת מה זו הורות מורכבת. עם חן אף פעם המורה לא התקשרה, אף פעם לא היו בעיות בלימודים. אבל אני וחן גדלנו יותר כמו שתי חברות. אני לא יודעת אם הייתי כשירה להיות אמא".
ובכל זאת, בטח יש יתרונות בלהיות אמא צעירה.
"אני נהנית מהיתרונות עכשיו. אני עדיין צעירה מספיק להיות חברה של הבת שלי וגם עדיין צעירה מספיק בשביל לעזור לה פיזית, והיא בטוח תצטרך את זה. כרגע, בעיקר בגלל המלחמה יש פחות מופעים וחזרות, ואני מגיעה אליה כמעט על בסיס יומיומי. מיה עוד ממש קטנה, בגיל שבו היא עדיין רק יונקת או ישנה, אז התמיכה היא יותר בחן. אני מכינה לה אוכל ומספקת לה חברה כי היא גם בקושי יוצאת עם מיה מהבית".
בגלל המצב?
"כן. זה לא פשוט ללדת ילד בתקופה הזו. חן מעדיפה לצאת איתה כמה שפחות כדי שלא תמצא את עצמה תחת רקטות בזמן שהיא מטיילת איתה בחוץ או חלילה כשהיא ברכב. מציאות מטורפת. אבל היא מנסה להיות אופטימית, מקווה שמיה תגדל לעולם טוב יותר. זו גם התקווה שלי. מצער מאוד שזו המציאות שהילדים שלנו חיים בה כרגע. בשבועיים הראשונים אחרי 7 באוקטובר לא הפסקתי לבכות. הייתי ממוטטת. ארז קלדרון, שנחטף עם אחותו סהר ושוחרר, הוא בדיוק בגיל של אריאל. כל הזמן חשבתי שזה בקלות היה יכול להיות הוא. בכלל, אני חושבת שכולנו הרגשנו שחטפו את האחים שלנו, את הילדים שלנו".
30 אלף שקל בחודש
צדקה לא מגדירה את עצמה אישה דתייה, אבל היא מחוברת מאוד לתורה, שומרת שבת ומקפידה על מצוות הנידה. פעם בשבוע היא אפילו מלמדת קבוצת נשים בביתה את פרשת השבוע. "אני לא מתלבשת כמו אישה דתייה, אני חיה עם בן זוג ללא נישואים ויש לי ילד ממנו, אבל יש הבדל בין דת לתורה. לתורה אין סוף. היא כמו מים. פעם רב אמר לי שלנסות להבין את התורה זה כמו לקחת דלי ולנסות לרוקן איתו את הים. התורה מעצימה, היא באה לומר לך, 'תתחברי לזה שאת לא יודעת כלום'. ולמה? כי זה גורם לך לרצות להיפתח וללמוד. הדת לעומת זאת עושה בדיוק הפוך. היא אומרת: 'אני יודעת מה טוב עבורך. תעשה ככה וככה'. היא מצמצמת אותך".
הזיקה שלה לתורה נעוצה בילדותה. השומרונים, כידוע, הם קבוצה אתנית־דתית שחיה יותר מאלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל, שלא גלו במהלך גלות עשרת השבטים לאחר חורבן ממלכת ישראל.
אחרי שהתגיירה היא חיה כמה שנים כחילונית. "התגרשתי ב־2002, ומלבד הבת שלי הייתי בלי משפחה. בדיוק גם נכנסתי אז לעולם הבידור, והעבודה שלי הייתה הדת שלי. הייתי מופיעה בהצגות בלי סוף, כולל בשבתות".
"הייתי בסך הכול בת 21, עוד לא ראיתי עולם, ופתאום מצאתי את עצמי נשואה, עם ילדה, ומישהו שאני מכירה פחות משנתיים הפך למשפחתי העיקרית שלי"
צדקה, כזכור, עשתה את הפריצה הגדולה שלה אחרי שלוהקה בגיל 27 לטלנובלה המצליחה "לחיי האהבה". למעשה זה היה תפקיד המשחק הראשון שלה, להוציא תפקיד בוסרי בקלטת ילדים. בהמשך נהנתה משנים של תהילה כשבין היתר הנחתה לצד ארז טל את "הכספת", הנחתה בערוץ הילדים וכיכבה בפסטיגלים - וכל זה אחרי שכבר הייתה גרושה ואמא לפעוטה. "למרות האהבה העצומה והחיבור המיידי שהיה לי לחן, אני משוכנעת שסבלתי מדיכאון אחרי לידה", היא משחזרת. "בשלושת החודשים הראשונים לא הורדתי את הפיג'מה ורק הסתגרתי בבית. מעולם לא הייתי בקשר קרוב עם אמא שלי, כך שלא הייתה לי אמא שתבוא אליי הביתה ותעזור לי. גם לא קיבלתי עזרה מאף אחד מבני המשפחה שלי. היחיד שהייתי איתו בקשר טוב היה אבא שלי, אבל הוא עבד כל היום. במקביל, היחסים שלי ושל רוני התערערו. חלק מזה נבע מכך שהתחתנו והבאנו לעולם ילדה בלי שממש הכרנו. הזוגיות שלנו אף פעם לא קיבלה את האפשרות להתפתח. הכרנו בדיוק כשעזבתי את הקהילה שלי, והכול מבחינתי היה כאוס אחד גדול. כל צעד שעשיתי נעשה מתוך אקט הישרדותי ולא מתוך חשיבה. הייתי בסך הכול בת 21, עוד לא ראיתי עולם, ופתאום מצאתי את עצמי נשואה, עם ילדה, ומישהו שאני מכירה פחות משנתיים הפך למשפחתי העיקרית שלי.
"לפני שילדתי את חן עבדתי בעבודה זמנית בסוכנות ביטוח. שלושה חודשים אחרי הלידה השארתי את חן אצל חמותי וחזרתי לעבוד בחצי משרה. ואז חבר שעבד איתי אמר לי משהו מאוד פוגעני: 'אם לא הייתי מכיר אותך, הייתי חושב שאת סובלת מאוטיזם'".
למה?
"כי מה קורה לאדם שעובר צונאמי כמו שאני עברתי? הוא מתכנס פנימה. זה מה שקרה לי. שקעתי בתוך עצמי. כלפי חוץ נראיתי מנותקת. אותו חבר המליץ לי ללכת לפסיכולוג שלו. הוא אמר: 'האיש הזה פתח לי את הראש והציל אותי'. אני חייבת לומר שהפסיכולוג הזה הציל גם אותי. הוא הסביר לי שאני מאוד תמימה, הוא לימד אותי שלא כל מי שמחייך אליי הוא המשפחה שלי, שאני לא יודעת מספיק על העולם. זו הסיבה לכך שהוא המליץ לי ללמוד משחק - כדי שאחקור דמויות ואוכל ללמוד על בני אדם. נרשמתי לבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין ובמהלך הלימודים רוני ואני נפרדנו. זו הייתה פרידה הדדית, שנינו התעייפנו אחד מהשני.
"במהלך שיחת הפרידה שלנו אמרתי לרוני שאני לא רוצה שהוא ישלם לי דמי מזונות, למרות שהוא רצה ואפילו התעקש. אמרתי לו: 'אני יודעת שאתה לא תנטוש את הילדה וזה כל מה שחשוב לי'. ובאמת, אחרי שהתגרשנו, לחן מעולם לא חסר כלום. הוא שילם על חוגים, על בגדים, על הקאנטרי. אבל לא מעבר לזה".
למה בחרת לוותר? הרי זה לא שהיה לך כסף מיותר.
"ממש לא, הרווחתי בסוכנות הביטוח 3,000 שקל וכאמור במקביל למדתי משחק. אבל הבנתי שאם אני נפרדת ממנו, אני גם לא רוצה את האנרגיה הכספית שלו. תמיד האמנתי שהמלחמות הכי קשות פורצות בגלל עניינים כספיים, שהעולם שלנו למרבה הצער מושתת על חומר. ברגע שאת מוותרת על זה, אז אין סיבה להילחם. אני בטוחה שזו הסיבה לכך שרוני ואני נשארנו מאז ועד היום חברים טובים. גם הקשר עם המשפחה החדשה שהקים תמיד היה מצוין (הוא נישא בשנית והביא לעולם עוד שתי בנות. י"מ). מה גם שאני משוכנעת שבמקרים כאלה השמיים מתגייסים לעזור לך, שהכול זה קארמה בסופו של דבר".
איך השמיים עזרו?
"שלושה חודשים אחרי שנפרדתי מרוני וחזרתי לגור אצל הוריי, עשיתי אודישן ל'חיי האהבה' והתקבלתי. פתאום ממשכורת של 3,000 שקל בחודש, הרווחתי 30 אלף שקל בחודש. עזבתי את ההורים ושכרתי דירה בצפון תל־אביב ליד רוני".
והצלחת להתנהל נכון?
"בהתחלה הייתי ירוקה בתעשייה, לא ידעתי כלום. אמרו לי, 'תלכי לפה, תלכי לשם', ועשיתי בדיוק מה שאמרו לי. אני זוכרת שארז טל אמר לי, 'תהיי קצת הארד טו גט', ולא הבנתי על מה הוא מדבר. לקח לי זמן להבין איך הדברים אמורים לקרות ומה אני אמורה לעשות, וברגע שהבנתי את זה תפסתי את עצמי בשתי ידיים. החלטתי שאני עושה רק דברים שגורמים לי הנאה ונותנים לי משמעות".
ב־18 השנים האחרונות היא בזוגיות עם ניסו. הריאיון מתקיים בדירתם המרווחת והמעוצבת בצפון תל־אביב, והיא מבקשת להדגיש שזה לא הודות לעשייה שלה. "אני חיה היום ברווחה, אבל לא בזכות המקצוע שלי", היא אומרת בגילוי לב. "אם הייתי לבד, אני מניחה שהיום היית מראיינת אותי בבית קטן יותר. מצד שני, אף פעם לא חשתי חוסר. גם לפני שהייתי עם ניסו תמיד הרגשתי שאני זוכה לעשות את מה שאני אוהבת ולהתפרנס בזכות עצמי בכבוד. תמיד היה גג מעל הראש שלי ושל הבת שלי, תמיד היה אוכל במקרר.
"ניסו שאל מאיזו עדה אני. הייתי בטוחה שהוא שואל בגלל שהוא יודע שנולדתי לעדה השומרנית ואמרתי לו בצחוק 'עיראקית'. הוא לא הבין שהתבדחתי, ובגלל שהוא עצמו עיראקי, הוא מיד התלהב"
"בואי אספר לך משהו: אמא שלי נפטרה במאי האחרון, בדיוק שבע שנים אחרי אבא שלי. במשך תשע שנים היא סבלה מאלצהיימר. בשנים האחרונות המצב שלה כבר ממש הידרדר והעברנו אותה למחלקה סיעודית מורכבת. כשהייתי באה לבקר אותה ישבתי במחלקה שהיו בה הרבה חולים כמוה. אני זוכרת שהאחיות במוסד ישבו איתי ואמרו לי: 'את רואה את האישה הזו? היא הייתה פעם דוגמנית מפורסמת. ואת רואה את האיש הזה? הוא היה פעם פרופסור מאוד נחשב'. ואז את מסתכלת ואומרת לעצמך: 'הנה אמא שלי והפרופסור, עכשיו בדיוק אותו ראש'. את מבינה שבסופו של דבר כולנו מתחילים אותו דבר ומסיימים אותו דבר. מה שחשוב זה מה שאנחנו עושים בזמן שבין לבין".
פגישה מתחת לבית
מה שצדקה עושה בזמנים אלה הוא מוזיקה ותיאטרון. כבר קרוב לעשור היא מופיעה ברחבי הארץ והעולם עם האנסמבל "סופי צדקה והבלאדים" שמביא לקדמת הבמה את הצלילים של המוזיקה העברית העתיקה (ב־28 בדצמבר הם יופיעו בפסטיבל העוּד בירושלים). בנוסף, היא משחקת ב"הערב רוקדים" של תיאטרון יפו ובקומדיה "אני פה בגלל אשתי" של התיאטרון העברי.
לה באופן אישי הספיק להיקרא "אשתי" פעם אחת. "גם ניסו היה נשוי בעבר ויש לו שני בנים מנישואיו הראשונים (בני 26 ו־24). לשנינו לא היה דחוף להתחתן שוב, ובעיקר כבר ידעתי שטקס החתונה לא באמת נותן לך תחושת שייכות. השייכות האמיתית היא החיבור בין הנשמות".
איך הכרתם?
"ממש מתחת לבית. חן הייתה בת שמונה, לקחתי אותה ואת חברה שלה לאכול מקדונלד'ס במרכז השכונתי. בזמן שהן אכלו הזמנתי לעצמי קפה מבית קפה סמוך ואז ניסו ניגש אליי והתחיל איתי. אגב, הוא לא ידע מי אני. הוא נולד וגדל באנגליה עד גיל 13 ואחרי הצבא עזב לחו"ל למטרות לימודים ועבודה. כשהכרנו הוא כבר חי כמה שנים בארץ, אבל ממש לא היה מעורה בתעשיית הבידור הישראלית".
מה הוא אמר לך?
"הוא שאל מאיזו עדה אני. הייתי בטוחה שהוא שואל בגלל שהוא יודע שנולדתי לעדה השומרנית, ולכן אמרתי לו בצחוק 'עיראקית'. הוא לא הבין שהתבדחתי, ובגלל שהוא עצמו מגיע ממשפחה עיראקית, הוא מיד התלהב. זה הדליק לו את כל הנורות. רק אחרי שכבר יצאנו לדייט והוא סיפר עליי לחברים שלו, הוא גילה את האמת ושאל 'למה שיקרת לי?'. אמרתי לו, 'הייתי בטוחה שאתה יודע שאני מתבדחת איתך. חשבתי שאתה זורם עם הבדיחה'".
אפרופו בדיחות, כבר צוחקים על ניסו שהוא הולך לישון עם סבתא?
(צוחקת): "אוי, זה הפך עכשיו לבדיחה של החבר'ה. חברות שלי כל הזמן אומרות לי שאני צריכה להירשם לאוניברסיטה, שיחשוב שהוא נכנס למיטה עם סטודנטית".
