בג"ץ הכריע: בתי רוצחיו של מוחמד אבו חדיר לא ייהרסו
בג"ץ החליט לדחות את העתירה שהגישה משפחתו של הנער הפלסטיני, שדרשה להרוס את בתיהם של שלושת רוצחיו. בהחלטה קבע בג"ץ כי הזמן הרב שחלף בין הרצח לבין הגשת העתירה היה ארוך מדי. אביו של הנער תקף את ההחלטה: "אין צדק במערכת המשפט הישראלית"
בתי רוצחיו של מוחמד אבו חדיר לא ייהרסו. כך הכריע היום (ג') בג"ץ בעתירה שהגישו בני משפחתו של הנער הפלסטיני, שדרשו להרוס את בתי רוצחיו, יוסף חיים בן דוד ושני נערים נוספים, כפי שנעשה במקרים של מחבלים פלסטינים. "אין צדק במערכת בית משפט שנותנת החלטות לפי הוראת ממשלת ישראל. החלטה שכזו מעודדת להמשיך לפגוע בנו בחסות המדינה", אמר אביו של מוחמד, חוסיין אבו חדיר.
בפסק הדין קבע השופט בדימוס אליקים רובינשטיין כי הזמן שחלף מהרצח ועד להגשת העתירה היה ארוך מדי. "אין להיעתר לעתירה בראש וראשונה בהתחשב בשיהוי הניכר שחל בין מעשה הרצח הנתעב לבין הגשתה", כתב.
הוא הוסיף כי "אמנם, אף לגופו של עניין דומה שההחלטה במקרה דנא אינה חורגת מגדרי המידתיות ואינה נגועה בחוסר סבירות. ואולם, נחזור ונטעים - כוחה של תקנה 119 יפה הן ביחס למחבלים ערבים והן ביחס למחבלים יהודים, הכל בהתאם לנסיבות הזמן והמקום, ולאמות המידה שנקבעו בפסיקה ביחס להפעלתה טרם חתימה, מייחלים אנו כי יתמו חטאים מן הארץ, וכי כבר בעתיד הקרוב לא יוצרך השימוש בתקנה 119 כלפי מי מבני ארצנו, יהודים וערבים כאחד".
השופט ניל הנדל הוסיף: "ניתן להבין את תחושת משפחת הקורבן, אשר הגישה את העתירה. ואולם, עסקינן בכלי הרתעתי ולא ענישתי. יש לזכור כי נגד המבצעים התנהל הליך משפטי, הם הורשעו ונגזרו עליהם עונשי מאסר כבדים מאוד.
"באשר לקבוצת הייחוס הרלוונטית לעתירה זו, על אף שמדובר במיעוט שבמיעוט שבמיעוט, נראה כי הפיתרון המשפטי לסוגיה, יהיה אשר יהיה, מעבר לענישה אין די בו – ובכל מקרה, הוא איננו הפיתרון היחיד, איננו המסלול היחיד ואף איננו התחום או הדיסציפלינה היחידים למנוע מקרים כאלה בעתיד".
"אם היה מדובר ברוצח ערבי, הבית היה נהרס תוך ימים"
אביו של הנער הנרצח, חוסיין אבו חדיר, תקף את החלטת השופטים: "אם היה מדובר בערבי שרצח יהודי, תוך כמה ימים היו הורסים לו את הבית. אם לא רוצים להרוס את בתי המחבלים היהודים, אז שלא יהרסו באף מקום. מדובר באפליה ובגזענות. החלטה שכזו מעודדת להמשיך לפגוע בנו בחסות המדינה".
חוסיין הוסיף: "אנחנו ננקוט בצעדים נגד ההחלטה ונפנה לבתי משפט עולמי כדי שנקבל החלטה שיכולה להעניש את המחבלים".
בתגובה לעתירה הודיעה המדינה לבג"ץ כי אין מקום להרוס בתי מחבלים יהודים, אך ציינה כי הצעד יישקל "אם בעתיד תהיה עלייה חדה ופתאומית של מעשי טרור על ידי יהודים.
מפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני נמסר: "אנו מאוכזבים מהחלטת בג"ץ מהאפליה בין דם לדם ובין רצח מזוויע אחד לאחר. לא מדובר רק באכזבה כלפי הורי מוחמד אבו חדיר, אלא באכזבה כלפי כל מי שמבקש להתייחס לכל אדם כשווה לאדם אחר, וכמו כן כלפי המשפחות, הערביות והיהודיות, אשר שילמו את המחיר היקר מכל".
רצח מוחמד אבו חדיר ביולי 2014 הצית את גל הטרור בירושלים. בן דוד ושני הנערים חטפו ורצחו את אבו חדיר, בן 16 משועפט, בלילה שלאחר הלווייתם של שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו, נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואייל יפרח ז"ל. יום לפני כן הם ניסו לחטוף את מוסא זלום בן ה-7, שעה שהלך יחד עם אמו ושני אחיו ברחוב בבית חנינא.
על פי ההרשעה, ב-2 ביולי בשעות הערב המאוחרות, לאחר הכנה והצטיידות מוקדמת, יצאו השלושה לבצע את "פעולת הנקם" לזכר שלושת הנערים. במשך שלוש שעות הם חיפשו קורבן מתאים בשכונת ואדי ג'וז ובשכונת בית חנינא, וסמוך לשעה ארבע לפנות בוקר הם ראו את מוחמד אבו חדיר, שיצא מביתו לעבר המסגד כדי להתפלל.
במהלך הנסיעה החזיקו שני הנערים באבו חדיר שנאבק בהם, ובן דוד ציווה על אחד מהם, "תגמור אותו", והנער חנק את אבו חדיר עד שזה איבד את הכרתו. כשהגיעו ליער ירושלים כעס אחד הנערים על בן דוד ש"הם עושים את כל העבודה", ובעקבות כך בן דוד לקח לום שבו הלם באבו חדיר וצעק, "זה בשביל משפחת פוגל' ו"זה בשביל שלהבת פס", עד שירד דם מראשו. כמו כן הוא בעט בנער כמה פעמים תוך שצעק "זה בשביל גלעד, נפתלי, אייל". לאחר מכן הם הציתו את אבו חדיר, שהיה מחוסר הכרה, ונמלטו מהמקום. הם השמידו ראיות בגן סאקר ומשם נסעו לביתו של בן דוד ביישוב אדם, ניגנו בגיטרות והלכו לישון.
בחודש מאי 2016 גזר בית המשפט מאסר עולם ועוד 20 שנות מאסר על בן דוד, שהורשע בחטיפה וברצח של אבו חדיר. עוד לפני כן הורשעו שני הנערים שרצחו אותו יחד עמו. על נער אחד נגזר מאסר עולם, ועונשו של השני הוקל ל-21 שנה, כיוון שחלקו ברצח היה מופחת.
לפנייה לכתב/ת 
