שתף קטע נבחר

יום הלשון העברית: "חזרנו 4,000 שנה אחורה"

ד"ר אבשלום קור מתכבד לחגוג יום הולדת 161 למחיה השפה העברית, אליעזר בן יהודה, ומזהיר: "ברגע שיש בטלפון ציורים, אנשים מסתפקים בציור כדי להביע הרגשה ואוצר המילים מידלדל. כל דבר היום 'מדהים'. יש עוד אפשרויות"

 

יום הלשון העברית יצוין מחר (ב'), ביום הולדתו של מחדש השפה אליעזר בן יהודה. "צריך להרים אותו 161 פעם, אחת גם לשנה הבאה", הציע בריאיון לאולפן ynet ד"ר אבשלום קור.  

 

לדבריו, "לא היה כמו בן יהודה. העברית חייתה בכל התקופה שהיא כביכול מתה. היא חייתה בתוך בית הכנסת, בקריאה בתורה, בתפילה. היא חייתה בהתכתבויות בין הגלויות השונות. מה שעשה האיש המופלא הזה - הוא החזיר אותה לרחוב. הוא גם ערך עיתון, הוציא מילון של 17 כרכים, אוצר. אפשר להשיג אותו היום בחנויות לספרים משומשים במחיר מגוחך כי אנשים לא מבינים איזה אוצר גדול יש שם. נכון שהאוצר רק עד מלחמת העולם הראשונה, אבל זה נפלא".

 

קור הוסיף: "חייו הפרטיים היו איומים. אשתו הראשונה, דבורה, הלכה לעולמה בת 36 משחפת. הוא נשאר עם חמישה ילדים. שלושה מהם נפטרו תוך עשרה ימים מאסטמה, קראו לזה אז 'חנקת'. הוא נשאר לא בריא, עם שניים מהיתומים, ואז האחות הצעירה של דבורה, חמדה, עלתה ארצה, נישאה לו, גידלה את ילדי אחותה, ילדה עוד שישה ילדים. בתוך כל זה - עיתון, מילון. אנחנו לא מגיעים לקרסוליו".

 

אליעזר בן יהודה ()
אליעזר בן יהודה

קור נדרש להתפתחותה של השפה העברית ומצבה בימינו ואמר כי היא עשירה מאוד: "אתן לך דוגמה לעושר בלתי צפוי. היית פעם בסין? איך נקראת החומה הגדולה? The Wall. הקיר. הקיר פה באולפן והחומה האדירה של סין - הכול קיר. בנבחרת הולנד שמשחקת בצבע כתום לא יגידו שחסרה להם מילה. מה זה כתום? אורנג' טים. זה קבוצת התפוז, נבחרת הפרדס. אבל הם מסתפקים בשפתם". 

 

הוא התייחס לקביעה שלפיה השפה עברית היא שפה חיה, שכל הזמן מתפתחת ומוסיפה עוד מילים ועוד וריאציות: "אמר לי חבר הבוקר, הבת שלו אמרה לסבתא: סבתא, אני כל כך אוהבת אותך, את ממש סוף הדרך. עכשיו, אתה אומר לסבתא שהיא סוף הדרך, זה לא בדיוק מה שסבתא רוצה. כשהייתי נער וראיתי סרט, 'חבל על הזמן' - זה היה גנאי, לא אקדיש רגע כדי לראות אותו. היום 'חבל על הזמן' זו פסגת התהילה. השפה מתפתחת. 

 

"חזרנו 4,000 שנה אחורה. לפני 4,000 שנה לא כתבו אותיות, לא כתבו מילים, כתבו ציורים. היום חזרנו לשם. הילדים שולחים לי ציור. מה היה אצל השוּמרים? ציירו מים והייתי צריך להבין אם יש להם מים בברך או הם צמאים או התקלחו או מה קרה בדיוק. היום אפשר לחזור לעידן החדש. ברגע שיש בטלפון ציורים, אנשים מסתפקים בציור כדי להביע הרגשה, אוצר המילים מידלדל. כל דבר היום 'מדהים', אבל יש עוד אפשרויות חוץ מ'מדהים'".

 

קור התייחס לדמיון שבין הערבית לעברית: "הן לשונות אחיות. אמרתי כבר לא פעם, ערבית איננה לשון זרה, היא חלק מהחיים פה, היא צריכה להיות בתוכנית הלימודים של כולנו. וגם ההשוואה בינינו לבין שפות אחרות הולכת ממצב שהערבית ואנחנו ביחד, הערבית והעברית ביחד, ולשונות אחרות ממול". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים