שתף קטע נבחר

גנרל על אזרחי. א-סיסי הוא מובארק 2.0

בזה אחר זה פרשו מהמרוץ לנשיאות מצרים רוב המועמדים, חלקם הואשמו בעבירות נגד המדינה והצבא, והיחיד שקורא תגר על הנשיא הוא אדם אלמוני בלי הרבה סיכויים. האם פרישת המועמדים הייתה מרצון או תחת איום? בכל מקרה, המצרים יודעים שא-סיסי יעשה הכול כדי להישאר בשלטון

 

ככל שמתקרב מועד הבחירות לנשיאות במצרים מתברר כי שלטונו של עבד אל-פתוח א-סיסי הוא משטר מובארק פרק ב. כלומר מופע יחיד. מדוע אין מועמדים מתחרים? האם המהפכה במצרים הייתה לשווא?

 

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

 

בינואר יכול היה כביכול כל מי שמעוניין להציג את מועמדותו לבחירות לנשיאות. הבחירות עצמן יחולו שלושה ימים בתאריכים 28-26 במרס. אחר כך ייערך סבב שני בתאריכים 26-24 באפריל במידה שאף מועמד לא יעבור את 50 האחוזים בסבב הראשון.

 

יריביו מואשמים בעבירות נגד המדינה. א-סיסי (צילום: AP) (צילום: AP)
יריביו מואשמים בעבירות נגד המדינה. א-סיסי(צילום: AP)

 

שני המתחרים העיקריים ירדו מהרשימה

אחמד שפיק שהפסיד למוחמד מורסי: האדם היחיד שהיה יכול לנצח את א-סיסי בבחירות הוא ד"ר אחמד שפיק, איש צבא וראש הממשלה לשעבר בתקופת הנשיא חוסני מובארק וקרוב משפחה שלו. שפיק התחרה עם איש "האחים המוסלמים" מוחמד מורסי ב-2012 והפסיד בפער קטן מאוד.

 

אחרי הבחירות עבר שפיק לגור באיחוד באמירויות כי חשש שתוגש נגדו תביעה משפטית באשמת שחיתויות. כבר בנובמבר 2017 הוא הודיע על רצונו להגיש את מועמדותו לנשיאות ובראשית ינואר אף הגיע למצרים. אולם אז הוא הודיע כי התחרט בטענה מוזרה שלא היה במצרים יותר מחמש שנים ולכן אינו האדם המתאים לתפקיד כי הוא מנותק מהאירועים. ההצהרה של שפיק לעיתונות נשמעה כטקסט שאותו נדרש לקרוא אחרי שהופעל עליו לחץ להסיר את מועמדותו. לפי פרסומים שונים, הגיעו אליו איומים שאם לא יפרוש מהמרוץ יועלו נגדו התביעות הישנות על שחיתות.

 

הרמטכ"ל לשעבר סאמי ענאן: סאמי ענאן היה מתחרה ראוי נגד א-סיסי, אם כי פחות מאיים משפיק, ואף היה אחד המועמדים הבולטים לתפקיד הנשיאות אחרי ההפיכה הצבאית שהוביל א-סיסי ב-2013 נגד מורסי, לפני שא-סיסי פשט את מדי הגנרל והעמיד עצמו לתפקיד.

 

היה בעל הסיכויים הטובים ביותר לנצח את א-סיסי. ראש ממשלת מצרים לשעבר אחמד שפיק (צילום: EPA) (צילום: EPA)
היה בעל הסיכויים הטובים ביותר לנצח את א-סיסי. ראש ממשלת מצרים לשעבר אחמד שפיק(צילום: EPA)

ענאן שימש בעבר כרמטכ"ל צבא מצרים. הוא הודיע ב-19 לינואר על מועמדותו לנשיאות כשעתיים בלבד לאחר שא-סיסי הכריז שהוא מציג את מועמדותו לכהונה שנייה. אולם ועדת הבחירות פסלה את מועמדותו של ענאן כעבור ארבעה ימים בלבד, בטענה שהוא עדיין משמש בתפקיד צבאי ולכן על פי החוק אינו יכול להיות מועמד לנשיאות. לאחר מכן הופתע ענאן לקבל זימון מבית הדין הצבאי לחקירה באשמת הסתה נגד כוחות הצבא ועבירות שנוגדות את שירותו הצבאי, מבלי לפרט.

 

מתחרים אחרים שהוצאו מהמרוץ

אף שהיו פחות פופולריים משפיק וענאן, שני מתחרים נוספים הוצאו מהמרוץ לנשיאות מצרים. הראשון הוא קצין בכיר בשם אחמד קנסוה, שהודיע על מועמדותו בדצמבר בטענה כי מחובתו "להציל את המדינה ממצבה הירוד". אולם תוך כמה ימים הוא נאסר והוא נידון לשש שנות מאסר בגין עבירות נגד הצבא. כמו במקרה של ענאן, קנסוה הואשם כי עסק בפעילות פוליטית כשעדין היה במדים, עבירה חמורה לפי תקנון צבא מצרים.

 

המועמד השני הוא מוחמד אנואר סאדאת, אחיינו של הנשיא המנוח אנואר א-סאדאת, שחתם על הסכם השלום עם ישראל ב-1979. סאדאת עמד בראש מפלגת "אל-אצלאח וא-תנמיה" (הרפורמה והצמיחה). הוא הודיע על מועמדותו בינואר, אך התחרט ב-15 לחודש בטענה מוזרה כי "אין זה מתאים לאווירה הפוליטית הנוכחית". לפי ראיון שערך לאחרונה סאדאת, הוא פרש מחשש לצעדי השלטון נגד מפלגתו, תוך ניצול מצב החירום שעליו הכריז א-סיסי.

 

הואשם בהסתה נגד הצבא ונעצר. הרמטכ"ל לשעבר סאמי ענאן (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
הואשם בהסתה נגד הצבא ונעצר. הרמטכ"ל לשעבר סאמי ענאן(צילום: רויטרס)
ישנם עוד מתחרים פחות מוכרים שפרשו מהמרוץ ללא הסבר. האם גם עליהם הופעל לחץ או איום?

 

ריאקציה אחרי המהפכה

במערכת הבחירות ב-2014 הופיע א-סיסי בעצמו במדים, מה שמעלה שאלות לגבי המאסרים האחרונים של כמה מועמדים באשמת תעמולה פוליטית במדים. מדיניות א-סיסי נקראת בערבית "תג'רים". כלומר, הפיכת מתחריו לפושעים העוברים כביכול על החוק. א-סיסי פועל בשני מישורים, אזרחי וצבאי. במישור האזרחי הוא מגייס את בית המשפט ובמישור הצבאי את הצבא הנאמן לו.

 

מועמדים מהצבא הם סכנה של ממש לשלטונו של א-סיסי משום שהם עלולים לעורר אופוזיציה בתוך הצבא - הגוף המהווה משענת עיקרית לשלטונו של הנשיא המצרי. יש עיתונאים שטענו כי א-סיסי אף גייס לטובתו את בעלי בריתו באיחוד האמירויות. לפי טענה זו, לבנותיו של שפיק לא התירו שלטונות האמירויות לשוב עמו למצרים והחזיקו בהן כבנות ערובה עד שיפרוש מהמרוץ.

 

הסגנון של א-סיסי במערכת הבחירות הללו מעלה שאלות מטרידות לגבי המשטר במצרים: האם מהפכת 25 בינואר 2011 הייתה לחינם? האם עליית א-סיסי אינה שלב במהפכה, אלא הפיכה צבאית לכל דבר ומצרים חזרה לעידן "מהפכת הקצינים" שהחלה משנות ה-50 עם מוחמד נגיב וגמאל עבד אל-נאצר והמשיכה עם סאדאת ומובארק.

 

האם עליית א-סיסי איננה שלב במהפכה שהפילה את חוסני מובארק מהשלטון? (צילום: EPA) (צילום: EPA)
האם עליית א-סיסי איננה שלב במהפכה שהפילה את חוסני מובארק מהשלטון?(צילום: EPA)

הצבא, שהוא המנגנון החזק והיציב במדינה, הבין כי החופש והדמוקרטיה, ערכים שעליהם נאבקו המצרים ב"אביב הערבי", מובילים בבחירות חופשיות לעלייתם של "האחים המוסלמים", ולכן אין ברירה אלא ללכת צעד אחורה כדי שמצרים לא תהפוך למדינה איסלאמית. מידע לפיו "האחים המוסלמים" במצרים הביעו נכונות לתמוך במועמדותו של ענאן בתנאים מסוימים, כגון שחרור אסיריהם ובראשם הנשיא המודח מורסי, רק זירזו את ההליך הצבאי למאסרו של ענאן. לפי רשת אל-ג'זירה, ההצעה הגיעה מיוסף נדא, איש עסקים מצרי וחבר ותיק בתנועת "האחים המוסלמים".

 

מסלול השיפור הכלכלי או מסלול המדינה האיסלאמית

א-סיסי לא רצה שמצרים תעלה על המסלול שאותו תכננו "האחים המוסלמים" עבור מצרים, המוביל בסופו של דבר למדינת הלכה איסלאמית המבטלת כליל את הדמוקרטיה. השלטון הצבאי החילוני הוא הרע במיעוטו, מצרים זקוקה עתה יותר מתמיד ליציבות על מנת להתאושש כלכלית, להילחם בטרור ולהשיב את המשקיעים והתיירים.

 

א-סיסי עדיין לא סיים כהונה ארוכה מספיק על מנת לראות את הפירות של הפרויקטים הכלכליים האדירים שאותם יזם, כגון הרחבת תעלת סואץ והגשר שעתיד להיבנות ממצרים לסעודיה. א-סיסי לא יסכים לפרוש כעת, לפני שהטביע את חותמו על עתידה של מצרים. הוא ירצה להיכנס להיסטוריה כגיבור לאומי, כמי שהציל את כלכלתה של מדינתו, חיסל את הטרור והחזיר אותה להיות מעצמה צבאית ומדינית.

 

צבא מצרים הבין שבבחירות חופשיות "האחים המוסלמים" עולים לשלטון. הנשיא המודח מוחמד מורסי (צילום: AFP) (צילום: AFP)
צבא מצרים הבין שבבחירות חופשיות "האחים המוסלמים" עולים לשלטון. הנשיא המודח מוחמד מורסי(צילום: AFP)

א-סיסי חשש עד לאחרונה כי לא יוכל להציג את הבחירות כדמוקרטיות ללא מתחרים. בנוסף, כיצד יגרום לאזרחים המצרים ללכת לקלפיות אם התוצאות ידועות מראש? ברגע האחרון, ב-29 לינואר, ואולי לא במקרה, הגיש את מועמדותו מוסא מוסטפה מוסא, ראש מפלגת "אל-ע'ד" (מחר) הליברלית, ובכך הציל את א-סיסי מהאשמה בהפיכת הבחירות למשאל עם. הצטרפות מוסא מזכירה את התמודדותו חסרת הסיכוי של חמדין סבאחי נגד א-סיסי בבחירות 2014, שהסתיימו בניצחון א-סיסי עם כ-97 אחוזים. אך יש לזכור כי מאז איבד א-סיסי מהפופולריות שלו. האם יחרימו יריביו את הבחירות כמו בפעם הקודמת או שיפתיעו בהצבעת מחאה לטובת מוסא?

 

המצרים חשים כיום בשיפור כלכלי ביחס למצב ב-2013, כשא-סיסי תפס את השלטון, והתיירים מתחילים לשוב למצרים. מי שיבקר בקהיר או באלכסנדריה יבחין כי נפתחו מסעדות רבות, נבנו הרבה קניונים, נסללו כבישים רבים וגשרים חדשים. אולם השיפור בחיים הפרטיים של האזרח איטי מדי, המשכורות נמוכות והחיים במצרים יקרים מאי פעם. האווירה עדיין קשה כי התחושה היא שהמהפכה לא השיגה דבר, גנרל התחלף בגנרל, הלך מובארק ובא א-סיסי. המצרים יודעים שא-סיסי יעשה הכול כדי להישאר בשלטון והם אינם מאמינים בסיכויי הבחירות הללו לשנות דבר.

 

ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם ומלמד ערבית באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם ובמחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
גנרל התחלף בגנרל. א-סיסי
צילום: AP
צילום: ירון פרידמן
השיפור הכלכלי במצרים איטי והמחיה יקרה. ד"ר ירון פרידמן
צילום: ירון פרידמן
מומלצים