מאות הפגינו למען העלאת יהודי אתיופיה: "הפסיקו לקרוע משפחות"

מאות בני אדם הפגינו אחר הצהריים (יום ב') מול משכן הכנסת במחאה על אי-העלאתם לישראל של שארית יהודי אתיופיה. המפגינים, בהם בני משפחה של 8,000 יהודים שממתינים לעלייה מאתיופיה, מחו על כך שלמרות החלטת הממשלה משנת 2015 - הנושא לא הוכנס לתקציב המדינה של השנים 2018 ו-2019. המפגינים קראו, בין היתר, "אימא, אבא, אח, אחות - אני מתגעגע אליכם"; "די לאפליה, די לגזענות"; "אחים לא מפקירים" ו"ביבי, הבטחות צריך לקיים".

ספי בלילין, בת 22 שהשתתפה בהפגנה, סיפרה כי עלתה לישראל עם חלק מבני משפחתה כבר לפני 13 שנים - ומאז שתי אחיותיה הגדולות מחכות לאישור לעלות גם כן. "אני זוכרת בתור ילדה קטנה כשעלינו לארץ וליוו אותנו לשדה התעופה - בכינו כל הדרך", אמרה. "זה היה יום שבו העצב והשמחה התערבבו, כי מצד אחד עלינו לארץ שכל כך חלמנו עליה ומצד שני השארנו את אחיותיי בארץ זרה".

"להפסיק את קריעת המשפחות". בלילין

בלילין המשיכה: "התחתנתי לפני שנתיים, וכשצעדתי לחופה הרגשתי שהן חסרות ולא הבנתי למה הן לא יכולות להיות איתי ברגע הזה. איך זה הגיוני שהמדינה מונעת מאחיותיי להיות איתי ביום כל כך מרגש בחיי? אני דורשת משרי הממשלה להסתכל לי בעיניים. בתור אחת ששירתה את המדינה באהבה גדולה, כמו כל משפחתה, אני שואלת: איך אתם יכולים לעכב את העלייה ולשחק בחיי יהודי אתיופיה? עזרו לנו להפסיק את קריעת המשפחות".

(צילום: אלי מנדלבאום)

(צילום: אלי מנדלבאום)

ח"כ יחימוביץ' בהפגנה: "אם הייתם בלונדינים - הוריכם ואחים היו מזמן פה"

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), תקפה אף היא את התייחסות הממשלה לנושא ואמרה למפגינים: "אין שום סיבה שלא יעלו את בני המשפחה שלכם חוץ מגזענות. האתוס של מדינת ישראל היה קליטת עלייה, בלי לבדוק בציציות. אף עלייה לא הוזנחה כמו העלייה שלכם. על הדבר הזה אנחנו לא נעבור לסדר היום. בישיבת הממשלה כולם דיברו על שטויות ורק אליכם לא היה זמן. אם אתם הייתם בלונדינים ולבנים ההורים והאחים שלכם היו מזמן פה".

גם יו"ר ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), שעלה מאתיופיה בשנת 1985, אמר בהפגנה: "דרשנו שהממשלה תקבל החלטה וב-25 בפברואר הנושא עלה לסדר היום בישיבת הממשלה, אבל מישהו דאג בכוונה שהנושא יהיה אחרון ואז לא הספיקו לדון בנושא. אתמול, ב-11 במרץ, דיברו על הנושא, אבל העבירו אותו  לוועדה אחרת. יש כסף להעלות מרוסיה, מצרפת, מדרום אמריקה - אבל אין כסף להעלות את יהודי אתיופיה. זו אפליה בין יהודים ליהודים, בין דם לדם. אנחנו קוראים לראש הממשלה ולשר הפנים לקבל החלטה ולהעלות את אחינו בהקדם האפשרי".

לדברי נגוסה, "המצב באתיופיה לא פשוט. במדינה הוכרז מצב חירום וראש הממשלה התפטר. לכן, אנחנו צריכים את המשפחות שלנו פה. אנחנו נמשיך להיאבק עד שהיהודי האחרון יגיע למדינת ישראל ויתאחד עם משפחתו".

ההפגנה מול הכנסת, הערב(צילום: אלי מנדלבאום)

"המשפחה שלי ממתינה כבר 20 שנה לעלות לישראל"

יונתן צ'קול, עתודאי שעלה מאתיופיה ב-2003, אמר: "אימא שלי השאירה מאחור את הוריה וארבעת אחיה. הם ממתינים כבר 20 שנה. מעולם לא ראיתי את סבתא שלי או את הדודים שלי. סבתי לא במצב בריאותי תקין ולצערי את סבי לא זכיתי להכיר. אני מאמין שהנושא היה מזמן תם אם היה שר אתיופי בממשלה". צ'קול, שעתיד להתגייס לצה"ל למשך שש שנים, תהה "מה זה אומר על המעמד האזרחי שלי פה אם אני אפילו לא יכול להתאחד עם סבתי".

ח"כ עומר בר לב (המחנה הציוני), הוסיף כי "ב-1984, כשהייתי מפקד סיירת מטכ"ל, השתתפתי ב'מבצע משה'. לצערי המסע שלכם לא הסתיים כשהגעתם לארץ ישראל וגם פה פגשתם את החושך והגזענות. החלק המביש הוא שמדינת ישראל, מדינה של העם היהודי, לא קיבלה החלטה להעלות בבת אחת את כל היהודים מאתיופיה, אלא על פי מכסות. מדינת ישראל משתמשת במילה 'מכסות' - שבה השתמשו בעבר נגדנו".

הרב יואל בן נון, חבר בוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה, אמר כי "ההורים שלי באו מאירופה, אתם באתם מאתיופיה, זה קיבוץ גלויות. מרוסיה יכול לבוא גם נכד של יהודי ומאתיופיה מה? כולם צריכים לבוא לפי חוק השבות, לא כי עושים טובה, אלא כי זה מה שכתוב בנביאים, זה מה שכתוב בתורה".