"איך אמא קוברת בת 28? איך אבא רואה את בתו ירויה על הרצפה?"

"יש לי נכדים, אנחנו לא יודעים מה להגיד להם". כך אמרה היום (יום ב') אמה של קים לבנגרונד-יחזקאל, שנרצחה אתמול בפיגוע באזור התעשייה ברקן. האם, חוה, אמרה את הדברים לשר החינוך נפתלי בנט, שהגיע לנחמם. אביה, רפאל, הוסיף: "צריך עונש מוות למחבלים וגם להגלות את המשפחה. שכל מחבל יידע שהוא יוצא להרוג והמשפחה שלו תסבול". לאחר מכן אמר לעיתונאים: "האנשים האלה יורקים לצלחת שהם אוכלים ממנה, אז אולי לא מגיע להם לאכול. צריך פשוט להיפרד מהם סופית, להפסיד קצת אדמה וזהו. אנחנו לא צריכים לחיות איתם". האב רפאל הגיע להלווייתו בניר ישראל של זיו חג'בי, שנרצח אף הוא בפיגוע.

חוה סיפרה לשר בנט על קים ז"ל: "הייתה לה נתינה אין סופית. למה הוא כפת אותה, מה זה עזר לו? גיבור על ילדה בת 28. היא השאירה יתום בן שנה וחצי". לאחר מכן תהתה בפניו: "כמה עוד תלך לביקורים כאלה? זה לא עובד כשאמא קוברת ילדה בת 28. זה לא מסתדר לי לקום בבוקר ולהישאר עם ילדה אחת. רפי לא צריך לראות את הבת שלו ירויה על הריצפה".

זיו חג'בי קים יחזקאל(צילום: יריב כץ)

(צילום: שאול גולן)

(צילום: שאול גולן)

(צילום: שאול גולן)

השרה רגב ויוסי דגן בביקור האבלים(צילום: שאול גולן )

לאחר מכן סיפר עוד האב רפאל לעיתונאים שהגיעו לבית המשפחה: "היא הייתה ילדה יפה, חכמה, חברותית. היא אהבה חיות, הייתה פעילה בכל מיני עמותות לזכויות בעלי חיים. היא הייתה טבעונית, לא נגעה לא בבשר ולא בביצים".

הוא סיפר גם על הרגע שבו נכנס למפעל וראה את גופת בתו, לאחר שנתנו לו להתקדם לזירה משום שחשבו שהוא עורך דין שעובד עם המפעל. "עליתי ישר וראיתי את מה שרציתי לדעת, מה קורה עם הבת שלי. כמובן שרדפו אחריי שוטרים, ניסו להזיז אותי. אבל אחרי שכבר ראיתי לא יכולתי לעזוב. איך מרגיש אדם שרואה את הבת שלו ירויה על הרצפה? הדחקה. ואז אני יורד למטה, לא יודע מה לעשות".

‏גיא, בעלה של קים, אמר במפגש תנחומים עם השרה רגב: "אני לא מעכל שהיא איננה, לא מוצא את המילים לנחומים, איבדתי אישה מדהימה, אם למופת, תמיד עם חיוך על הפנים שחסרה לי מאתמול בכל רגע בחיי".

שחר, אחותה של קים, סיפרה שהיא "פשוט הייתה אחות מדהימה. היא עזרה לי בהכול, היא תמיד הייתה שם בשבילי. אני לא יודעת איך אני אחיה עכשיו בלעדיה. אני לא מצליחה לדמיין שאני לא אשמע את הקול שלה, לא אראה את החיוך שלה. היא תמיד הייתה אופטימית. דיברתי איתה מלא, לילה לפני ב-12 בלילה התכתבנו. אם היית יודעת לא הייתי מתכתבת, הייתי מדברת איתה".

האחות שחר הוסיפה: "אחותי מאוד אחראית, היא ענתה לטלפון בכל דרך. אין דבר כזה שהיא לא תעדכן לפחות מישהו מהמשפחה שהיא בסדר. ברגע שהיא לא ענתה - כבר הבנו מה קרה.

"הבן שלי היה האחיין הראשון שלה והיא אהבה אותו בצורה מטורפת והוא אותה. היה ביניהם חיבור", הוסיפה שחר. "הוא אמר לי אתמול: 'היא הדודה היחידה שאמרה לי שהיא אוהבת אותי כל כך הרבה ואני האחיין האהוב עליה'. אין לי מה להסביר לו אפילו. הוא מנסה לחבק אותי ואין לי מה להגיד לו. אני נשבעתי לה שאני אעזור לה, היא ביקשה שאם יקרה לה משהו אני אהיה עם הבן שלה. כרגע אין לי כוחות, אבל אני אעשה הכול".

נסים ברקנר, דודה של קים, סיפר בריאיון לאולפן ynet כי היא הייתה "יפה חיצונית, יפה פנימית, ילדה חיובית, חייכנית. אין לי מילים להוסיף עליה, פשוט הלם מוחלט". הוא ציין כי עבודתה כמזכירת סמנכ"ל הכספים במפעל אלון הייתה מבחינתה עבודה זמנית. "היא רצתה להיות עורכת דין, לשם היא כיוונה. אבל התחילה לעבוד שם, והיה לה טוב עד אתמול".

על הנרצח השני בפיגוע, רואה החשבון זיו חג'בי, סיפר בריאיון לאולפן ynet חברו רונן שאבו כי הוא "ממש אהב את העבודה. הוא למד הרבה שנים את המקצוע הזה והיו לו הרבה שאיפות להמשיך הלאה, להתקדם עוד. ממש כאב לב, הפסד קשה. איש מאוד יקר, אנחנו לא מפסיקים לבכות, לא מעכלים את זה. למה דווקא הוא?".

שאבו הוסיף כי זיו היה "בחור לתפארת, אבא לשלושה ילדים. הוא היה צריך לחגוג את היום הולדת שלו ביום שבת, הלך לעבוד, כמו כולנו, ולא חזר הביתה. במשפחה שלו כולם שבורים, כולם".

"קים תמיד חייכה, זיו בחור מקסים"

שרה וטורי, עובדת המפעל שנפצעה בפיגוע, סיפרה בבית החולים בילינסון על הנרצחים: "קים, אמא צעירה, הייתה מגיעה כל בוקר למפעל עם חיוך ומראה לי את הבן שלה וכמה היא אוהבת אותו. כל יום זה היה 'תראי, נעליים חדשות, ובג'ימבורי ובגן'. פשוט בחורה מדהימה. זיו, אבא לשלושה לדים שפגשתי אותם בחופש כשהביא אותם. בחור מקסים, רואה החשבון שלנו. זה כואב בצורה בלתי רגילה".

וטורי הבהירה כי תחזור לעבודתה: "ברור, אני אחזור לעבודה כרגיל. אני לא חושבת שכולם רעים וכולם רוצים את רעתנו, זו הסיטואציה במדינה שלנו. אם הדו קיום שהיה שם יחזיק מעמד? אני חושבת שזה יערער לשבועיים-שלושה ואחרי זה יחזור כמו שהיה כרגיל. נעבוד כולנו ביחד והכול יהיה בסדר. זאת השאיפה שלי ומקווה שככה גם יהיה. אני לא חוששת. ממש לא".

שרה וטורי בבית החולים בילינסון(צילום: יאיר שגיא)

זירת הפיגוע במפעל אלון באזור התעשייה ברקן(צילום: יריב כץ)

פעילות כוחות צה"ל בעקבות הפיגוע(צילום: דובר צה"ל )

(צילום: דובר צה"ל )

מסע ההרג החל בשעה 7:35 בבוקר. המחבל אשרף נעאלווה, בן 23 מהכפר שוויכה שליד טול כרם, החל לעבוד במפעל כחשמלאי לפני כארבעה חודשים והיה מצויד באישור עבודה, אבל בשבועיים האחרונים הוא לא הגיע למפעל. "התקשרנו אליו לברר למה הוא לא מגיע", סיפר מנהל המפעל, רפי אלון, "והוא אמר שיש לו בעיות בבית ושהוא יבוא בעוד כמה ימים - ואכן אתמול הוא הגיע".

נעאלווה נשלח לקומה השנייה של המפעל, היא קומת המשרדים, כדי לתקן תקלת חשמל במשרדי ההנהלה. בתיק הגב שלו הוא הסתיר רובה מסוג קרל גוסטב. לא ברור אם המחבל ביצע את התיקון או לא, אבל בשלב מסוים ירד בחזרה לקומה הראשונה, ניגש למחסן וביקש מהמחסנאי חבילת אזיקונים. אז עלה שוב לקומת המשרדים, שם התקדם במסדרון לעבר שולחנה של קים. הוא אזק את ידיה באזיקונים, ואז ירה בה למוות. לאחר מכן המשיך למתחם משרדים נוסף באותה קומה וירה למוות בחג'בי.

אמש הגיעו לוחמי צה"ל לביתו של המחבל בכפר שוויכה שבמרחב החטיבה המרחבית מנשה, מיפו את המבנה וביצעו תחקורים ומעצרים של חשודים בסיוע למחבל. בין היתר, הם עצרו את אחותו ששוחררה בתום חקירתה. במקביל המשיכו מאמצי הסריקות במרחב, אולם עד כה המחבל טרם נלכד.