שתף קטע נבחר

התעוררו נא עורכי דין, והדיחו את אפי נוה

גם אם יצליח לחמוק מההיבט הפלילי, לא ייתכן שיו"ר לשכת עורכי הדין ימשיך בתפקידו. מדובר באתיקה בסיסית. השאלה אם עורכי הדין יפסיקו לפחד

 

אפי נוה (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
אפי נוה(צילום: מוטי קמחי)

שתי סוגיות מעניינות לניתוח בעניין יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה: הראשונה היא הפרשה עצמה, שבה לכאורה סייע לבת זוגו להיכנס ולצאת מהארץ תוך עקיפת ביקורת הגבולות, והשנייה היא ההתנהלות של לשכת עורכי הדין וחבריה.

 

 

לגבי הפרשה ניתן להתרשם שהאסטרטגיה של נוה היא לגמד את הסיפור ולהפוך אותו לרדיפה פוליטית. תחילה הסבירו "בסביבתו" שכלל אין כאן עניין לציבור ושזה נושא טכני שנבע מרדיפה שלו ושל זוגתו במסגרת הליך הגירושים. אחר כך כבר טענו שנוה נרדף על ידי האליטה השמאלנית במערכת המשפט ובתקשורת, בשל חלקו במינויים של שופטים ימנים במסגרת חברותו בוועדה לבחירת שופטים.

 

מאחר שגם במערכת אכיפת החוק מבולבלים בשנים האחרונות (ע"ע רות דוד, רפי רותם, יועמ"ש שלא מחליט ועוד ועוד), הרי שניתן להניח שההדלפות על "הסדר מותנה" שנולד מיד בין הפרקליטות לבין נוה, נועדו להכין את הקרקע לאי-הרשעתו בפלילים. כמובן שהטענות על רדיפה פוליטית לא מזיקות להכשיר את המהלך.

 

אבל מעבר לאיום בהעמדה לדין פלילי, עדיין נותר המישור האתי. האם חברי ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין יפעלו נגד יו"ר הלשכה? מסופקני.

 

אפי נוה לא יעזוב את תפקידו בעצמו. למרבה הצער גם אין מי שיעזיב אותו כי עורכי הדין פוחדים ממנו. גם בין אלה שמצביעים לו יש כאלה שעושים זאת מפחד, ומי שלא פוחד, חייב לו - והרבה - כי אפי נוה הבין שאם אתה דואג לאגו של בנאדם אתה משיג את נאמנותו. מעולם לא היו כל כך הרבה ועדות, תתי-ועדות וראשי ועדות בלשכת עורכי הדין. התרשמתי בזמנו שכמעט כל מי שרצה קיבל.

 

אכן, בתקופתו הלשכה משגשגת ופורחת, גילדת עורכי הדין היא כוח משמעותי במרחב הציבורי ועורכי הדין מרגישים גאווה, אלא שכל אלה לא נובעים מהערכה מקצועית כלפיהם או בגלל שהצליחו להשתרש במרחב הציבורי שלנו עקרונות מוסריים-או-משפטיים נעלים, אלא מתוך קוניונקטורה (צירוף נסיבות) פוליטית. אפי נוה באמת הצליח לשנות את כללי המשחק ולהשפיע על סדר היום.

 

הפרשה משקפת היטב את העידן שבו אנו חיים - שבו כל דאלים גבר, שבו עקרונות הצדק והמוסר פינו את מקומם לחקיקה דמגוגית, שבו מנהיגות נבנית על הסתה ושנאת האחר, שבו מתרופפים כל המוסדות שקושרים דמוקרטיה - תקשורת, מפלגות, בתי משפט וגם עורכי דין. עידן שבו לאומנות דוחקת רב-תרבותיות. עידן חטא היוהרה.

 

15 שנה אני מלווה עורכי דין ומשרדי עורכי דין. יעצתי להם, ערכנו קמפיינים תקשורתיים ומשפטיים וניהלנו יחד משברים. יש ביניהם הרבה מאוד אנשים רציניים, אמיצים, דעתניים. מצופה מהם ליזום מהלך של עצומה הקוראת למוסדות הלשכה להדיח את היו"ר. אם לא למען מעמד עורכי הדין אז למען הדמוקרטיה הישראלית.

 

אפי נוה שימש במשך כמה שנים יושב ראש ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז, וככזה גם הוא יודע שיש לו בעיה, לפחות במישור האתי, בגין התנהגות שאינה הולמת עו"ד, ולכן הוא לא יוכל להמשיך ולכהן כיו"ר הלשכה. הוא אכן עשה המון למען עורכי הדין ולמען מעמד הלשכה, אבל כפי שהוא מילא את הדלי בחלב בעמל רב, בפרשה הזו הוא שפך את תכולתו בבעיטה אחת. הנזק חורג הרבה מעבר ללשכת עורכי הדין ומעמד עורכי הדין. הנזק הוא באובדן האמון במוסדות הדמוקרטיה.

 

רק דמיינו את נשיאת העליון אסתר חיות מנסה להתפלח בביקורת הגבולות. מה היו עושים לה?

 

  • מוני מרדכי הוא יועץ תקשורת

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים