שתף קטע נבחר

"די לכיבוש הבריטי": חלף הדד-ליין באיי צ'אגוס

במאוריציוס מאשימים את בריטניה ב"כיבוש בלתי חוקי" בארכיפלג שבאוקיינוס ההודי, הרחוק מלונדון 9,500 קילומטר. האו"ם הורה לבריטים להתפנות משם עד שלשום, אבל הם מסרבים: "זה שלנו, מאוריציוס מעולם לא שלטה שם". ישראל לצדם

מפגינים במאוריציוס יצאו ביום שישי להפגין נגד בריטניה במחאה על כך שהתעלמה מהדד-ליין שהציב לה האו"ם לסיום "הכיבוש הבלתי חוקי" שלה באיי צ'אגוס שבאוקיינוס ההודי.

 

עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

צילום: AFP
מפגינים במאוריציוס שלשום. "אכזבה עמוקה" (צילום: AFP)

 

איי צ'אגוס עומדים במרכזו של סכסוך בן עשרות שנים: ב-1965 החליטה בריטניה להפריד אותם ממאוריציוס ולהקים בסיס צבאי משותף לה ולארה"ב בדייגו גרסיה, האי הגדול ביותר בארכיפלג.

 

באותה העת מאוריציוס הייתה עדיין קולוניה בריטית, ובריטניה רכשה את האיים בשלושה מיליון פאונד וייסדה בהם את "הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי". מאוריציוס טוענת כי בפועל אולצה לוותר על הריבונות באי בתמורה לקבלת העצמאות שלה ב-1968.

 

אוליבייה בנקו מ"ארגון הפליטים של איי צ'אגוס" הוביל שלשום הפגנה של כמה עשרות תושבים מחוץ לנציבות העליונה הבריטית במאוריציוס, שם חיים כעת רבים מהתושבים העקורים של איי צ'אגוס אחרי שמשפחותיהם סולקו ממולדתן. יום שישי היה המועד האחרון – לפי החלטת האו"ם – לעזיבת בריטניה.

צילום: AFP PHOTO / CHAGOS REFUGEE GROUP
תושבי צ'אגוס שומעים על ההחלטה לגרש אותם ב-1971 (צילום: AFP PHOTO / CHAGOS REFUGEE GROUP)

"ההפגנות הלא-אלימות הללו נועדו להביע את אי שביעות הרצון של תושבי צ'אגוס ומאוריציוס מסירובה של בריטניה לכבד את החלטת האו"ם שהתקבלה ב-22 במאי ושהקציבה לה שישה חודשים לשים קץ לכיבוש הבלתי חוקי של צ'אגוס", אמר בנקו. "עד עתה לא הפגינה בריטניה שום עניין בבקשה של האו"ם, והיא הבהירה שגם אין לה כוונה לעשות זאת". המפגינים שהתאספו ביום שישי הניפו דגלים וכרזות. על אחת מהן נכתב "הכבוד שלנו אינו למכירה".

 

קורבין רוצה צדק היסטורי

בית הדין הבינלאומי לצדק קבע בפברואר האחרון כי הפרדת האיים ממאוריציוס נעשתה שלא כחוק. בחודש מאי הצביעו 116 מדינות בעד החלטה לא-מחייבת שהעלו בעצרת האו"ם מדינות אפריקניות, ולפיה על בריטניה "להסיג את הממשל הקולוניאלי" שלה מאיי צ'אגוס בתוך שישה חודשים.

 

לפי ההחלטה ההיא, מאוריציוס היא הריבון של האיים. רק שש מדינות, בהן בריטניה, ארה"ב וישראל, הצביעו נגד ההחלטה. המשלחת הישראלית הסבירה אז את הצבעתה בכך שהעניין צריך להיפתר בין בריטניה למאוריציוס.

צילום: AFP
משפחה שגורשה מצ'אגוס. "שליטה רציפה מ-1814" (צילום: AFP)

ביום חמישי אמר ראש ממשלת מאוריציוס, פרווינד ג'וגנאות, כי הוא "מאוכזב עמוקות" מכך שבריטניה לא מילאה את ההוראה ולא עזבה את האיים. הוא קרא ללונדון לשים סוף ל"ממשל הבלתי חוקי" שלה.

 

בריטניה, הרחוקה כ-9,500 קילומטר מאיי צ'אגוס, מתעקשת שהאיים שייכים לה. משרד החוץ בלונדון מסר ביום שישי: "לבריטניה אין ספק בנוגע לריבונות שלנו על הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי, שנמצאת תחת ריבונות בריטית רציפה מאז 1814. למאוריציוס מעולם לא הייתה ריבונות על הטריטוריה הזו, ובריטניה אינה מכירה בטענתה".

צילום: רויטרס
מחאה בלונדון נגד "הכיבוש הקולוניאלי". החכרה עד 2036 (צילום: רויטרס)

בשנת 2016 האריכה בריטניה עד 2036 את הסכם ההחכרה שלה עם ארה"ב, המסדיר את השימוש באי דייגו גרסיה. האי הזה מילא תפקיד אסטרטגי במהלך המלחמה הקרה, ואחר כך שימש כבסיס חיל אוויר, גם במסגרת המלחמה באפגניסטן.

 

 

לדברי בריטניה, שליטתה באיי צ'אגוס חיונית למלחמה בטרור, בפשע המאורגן ובפיראטים הפועלים באוקיינוס ההודי.

 

לא כולם בבריטניה מסכימים עם ההחלטה להתעלם מקביעת האו"ם. מנהיג מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין אמר שחשוב להחזיר את האיים "כסמל לאופן שבו אנו רוצים לנהוג בחוק הבינלאומי". קורבין, המקווה לנצח בבחירות הקרובות את השמרנים ואת בוריס ג'ונסון, הוסיף כי הוא מצפה כבר להיות בממשלה שתתקן את השגיאה ההיסטורית לכאורה.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"אולצנו לוותר". משפחה מצ'אגוס
"אולצנו לוותר". משפחה מצ'אגוס
צילום: AFP
מומלצים