תיעוד מהריסת בתי המחבלים שרצחו את דביר: "חבל שבג"ץ עיכב את זה"

צה"ל פרסם בצהריים (יום ה') תיעוד מהריסת בתיהם של ארבעת המחבלים שרצחו באוגוסט את החייל רב-טוראי דביר שורק בן ה-19 בדקירות סכין בגוש עציון. הריסת הבתים התרחשה הלילה, לאחר שהתעכבה בעקבות עתירות שהגישו משפחות המחבלים לבג"ץ נגד צו ההריסה. אביו של דביר, יואב שורק, התייחס לכך בריאיון לאולפן ynet וטען: "החשש שאנשים שמחפשים להרוג אותנו ייפגעו יתר על המידה הוא חולשה".

(צילום: דובר צה"ל)

"יידע כל מחבל שביתו ייהרס". הריסת הבתים הלילה(צילום: דובר צה"ל)

"לא היה צריך לעכב". הריסת בתי המחבלים(צילום: דובר צה"ל)

כוחות צה"ל, בשיתוף משמר הגבול והמינהל האזרחי, נכנסו הלילה לבית כאחיל שבאזור חברון, בודדו את בתי המחבלים והרסו אותם באמצעות דחפורים. ארבעת המחבלים - קאסם עסאפרה, נסיר עסאפרה, אחמד עסאפרה ויוסף זהור - היו חלק מהחוליה שביצעה את פיגוע הדקירה שבו נרצח שורק בסמוך ליישוב מגדל עוז.

הרוצחים נעצרו 48 שעות אחרי הרצח בעקבות מאמץ מודיעיני ומבצעי של שב"כ, ימ"מ וצה"ל. לוחמי ימ"מ פשטו על הכפר בית כאחיל, שנמצא כעשרה ק"מ מדרום למקום הרצח, והפתיעו במיטותיהם שני פעילי חמאס. כעבור כמה שעות הודו שניים מהמעורבים כי רצחו את דביר. 

הקבינט הקודם פעל לקצר את תהליכי הריסת בתי המחבלים לכחודש ימים לכל היותר. ועדיין, רוב בתי המחבלים נהרסים רק כעבור כמה חודשים בשיהוי שמכרסם בהרתעת מחבלים אחרים. גם בתיהם של רוצחי רנה שנרב ז"ל עדיין עומדים על תילם זה החודש הרביעי.

כוחות צה"ל ומג"ב הרסו הלילה עם דחפורי באגר את בתי הרוצח והנהג בחוליית הפיגוע שבו נהרג שורק ז"ל, אך  בניגוד לעבר נהרסו גם בתי שניים משלושת הסייענים, שידעו מראש על הפיגוע ולקחו חלק בתכנונו. שלוש מהדירות בבית כחיל נהרסו עד היסוד ודירה שלישית נהרסה מבלי לפגוע בדירות האחרות בבניין.

"אנו פועלים לפי מה שאושר לנו ולפי מה שאנו יכולים לעשות", הסביר ל-ynet בצהריים קצין בכיר מאוגדת איו"ש, "במקרה של שורק ז"ל מיפינו את בתי המחבלים בתוך כ-12 שעות מרגע תפיסת חלק מחברי החוליה. התהליכים המבצעיים קורים במהירות. בסוף מדובר בצוואר בקבוק בערכאות המשפטיות או בחקירות של המחבלים, ועד שגורמי המודיעין לא מצביעים לנו על המחבלים, לא ניתן להתחיל בתהליך. משפחות המחבלים יכולות להתלונן וגם לערער לבג"ץ, והוא זה שמחליט. אנו מבינים שרכיב הזמן הוא חלק מההרתעה. בית המשפט קובע ומאשר את ההריסה, אנחנו את הביצוע והשיטה, ולאחר פסק דין אנו הורסים תוך ימים". 

"אין לי עניין אישי בכך". הריסת בתי המחבלים(צילום: דובר צה"ל)

(צילום: דובר צה"ל)

(צילום: דובר צה"ל)

(צילום: דובר צה"ל)

לדברי אביו של החייל, בתי המחבלים היו צריכים להיהרס כמה ימים לאחר מכן כדי להגדיל את אפקט ההרתעה.

- מתי אתה שומע על הריסת בתי המחבלים?

"שמעתי על העניין הזה יותר מדי זמן, כי הצו המקורי להרוס אותם היה כבר לפני שלושה חודשים בערך. מאז יש כל מיני עיכובים משפטיים ומנהליים, והלילה קיבלתי טלפון מאחד המפקדים בשטח שזה נעשה. באופן כללי לא הייתי מעורב בתהליך, ואין לי גם שום עניין אישי בהריסה. זה לא סוגר לי מעגל ולא עוזר לי לשום דבר. אני יודע שיש בזה ערך הרתעתי, ולכן אני שמח שהבתים נהרסו. חבל שזה נעשה אחרי כל כך הרבה עיכובים, זה מחליש את האפקט".

- העיכוב מיתן את אפקט ההרתעה?

"אני לא מומחה בהרתעה, אין לי הכשרה בתחום, אבל כך אומרים אנשים שמתעסקים בתחום. הצבא עבד קשה, הצליח ללכוד את המחבלים בתוך 48 שעות מהרצח. אני חושב שהיה למעצר אפקט חשוב, והיה צריך 48 שעות אחר כך גם להרוס את הבתים, או שבוע נניח, כי המשפחות יכולות לערער לצבא. בצבא בדקו את העניין, והחליטו שאכן צריך להרוס את הבתים, אבל אז הוגש בג"ץ".

"בעיניי, מכיוון שבתים אפשר לבנות מחדש, ויש ערך לאפקט ההרתעה, אין סיבה שבג"ץ יעכב את ההריסה עד שהוא בודק את העניין. כמעט תמיד העתירות האלו נדחות. שיהרסו את הבתים, ואם אחר כך במקרה נדיר צריכים לתקן משהו, אז שיתקנו. לא מדובר ברצח, אלא בהריסה".

"שיהרסו את הבית, ואם צריך לתקן שיתקנו". יואב שורק(צילום: אוהד צויגנברג)

דביר שורק(באדיבות המשפחה)

- אתה רואה בעיה רצינית בהתערבות בג"ץ.

"בוודאי, אני חושב שזה מיותר ומעכב. בסוף מחליטים כן להרוס, אבל כל זכות העמידה הזו, והחשש הכול כך כבד שמא יפגעו יתר על המידה באנשים שמחפשים להרוג אותנו, הם חולשה. בעיניי הם לא ערך".

מפקד החטיבה המרחבית יהודה, אלוף-משנה איתמר בן חיים, אמר בעקבות הריסת הבתים: "אנו, חיילי ולוחמי חטיבת יהודה, שמנו כמטרה ראשונה לשמור ולהגן על מנת להבטיח את שלומם וביטחונם של האזרחים. יידע כל מחבל אשר מנסה לפגוע באזרחי ישראל כי ביתו ייהרס, וכי נמשיך לעשות את כל המאמצים בשיתוף עם כלל זרועות הביטחון לסגירת מעגל. נמשיך לפעול לסיכול הטרור נגד אותם מחבלים שמנסים לפגוע באזרחי מדינת ישראל".

הרצח התרחש ב-7 באוגוסט בשעות הערב. דביר חזר באוטובוס מירושלים וירד בתחנה שבכיכר הסמוכה לכניסה הדרומית לאפרת. הוא החל לצעוד לבדו ברגל בכביש העולה למגדל עוז, שם תפסו אותו הרוצחים. לפחות מחבל אחד דקר אותו בכמה מקומות בגופו. שורק התמוטט בצד הכביש ומת מפצעיו. אחרי שעות של חיפושים, נמצאה גופתו ליד שער הכניסה למגדל עוז. לפי ההערכות, גופתו הייתה מוטלת בצד הכביש במשך כשש שעות.