האנשים שלא יכולים לשטוף ידיים
בדרום-מזרח אסיה, אזור צפוף שבו חיה רבע מאוכלוסיית העולם, לרבים אין מים זורמים בבתים, וכדי לעבור בסמטאות הצרות של משכנות העוני נאלצים תושבים לגעת אחד בשני. בהודו מתים כל שנה 200 אלף איש ממים לא נקיים, בפיליפינים כדי לעשות כביסה חייבים לצאת למקומות ציבוריים
דהראם סינג רג'פוט, תושב ניו דלהי בירת הודו, אינו יכול להרשות לעצמו לקנות נוזל לחיטוי הידיים. כדי לשמור על היגיינה צריכה משפחתו להסתפק באמצעים בסיסיים יותר, כמו מים וסבון, אבל בשכונה שלה, הנמצאת בסמוך לתעלות ביוב, לעתים לא זורמים כלל מים נקיים. "המים שיש לנו גישה אליהם הם מסוג שיכול לגרום יותר נזק מתועלת מול הנגיף", אומר רג'פוט.
מומחים מדגישים כל העת כי שמירה על ניקיון הידיים ושמירה על מרחק בין אנשים הן הדרכים הטובות ביותר למנוע הידבקות בנגיף הקורונה, אבל עבור חסרי הבית והעניים באלפי שכונות העוני של ערי הודו ומדינות אחרות בדרום אסיה ובמזרחה שמירה על היגיינה עלולה להיות משימה בלתי אפשרית.
"בהשוואה למדינות מפותחות כמו ארה"ב וסין יהיה קשה יותר לשמור על מרחק בין אנשים בדרום-מזרח אסיה, במיוחד באזורים של משכנות עוני", הזהיר השבוע גרידהארה ר' באבו, אפידמיולוג במכון ההודי לבריאות הציבור בעיר בנגלור. "סביבת המחיה עצמה צפופה, ויכול להיות שלבקש מאנשים בה להקפיד על שמירת מרחק זה מזה יהיה לא מעשי".
בעיית המחסור של הודו בגישה למים נקיים אולי זוכה כעת לתשומת לב בשל התפשטות הנגיף, אבל היא איננה דבר חדש כמובן: מאות אלפי הודים עומדים מדי יום בתור כדי למלא דליים במים שמספקת הממשלה באמצעות משאיות. גם בבתי חולים ובבתי ספר חסרה גישה למים, ותושבים נאלצים לשטוף את הכלים והבגדים שלהם במים מלוכלכים.
הבטחותיה של ממשלת הודו לספק ליותר הודים מים נקיים לא קוימו עד כה, אף שהמאמצים שעושה בנושא זה ראש הממשלה נרנדרה מודי זוכים לשבחים מהעולם. "גישה למים נקיים היא זכות אדם בסיסית", אומר ו"ק מדהבאן, מנכ"ל Water Aid, ארגון הפועל לקידום גישה למים נקיים. "אף אחד לא צריך לפחד לאבד את חייו משום שהוא אינו יכול לשמר את קו ההגנה הראשון – שטיפת ידיים".
בקהילה שבה גרה אבס אין מסכות מנתחים, אין חומרי חיטוי לידיים ואין כיורים. הצרכים הנעשים באסלות או בדליים מוטלים ישירות אל מימיו השחורים של נהר אסטרו דה ויטה. השבילים הצרים והבוציים בין הבתים מספיקים ברוחבם למעבר של אדם אחד בכל פעם, ולכן לעתים קרובות התושבים באים במגע זה עם זה כשהם חולפים אחד על פני השני. בתנאים האלה, לנגיף יש את כל מה שהוא צריך כדי להתפשט.
תמונות מהתפילה ההמונית שותפו על-ידי גולשים רבים ברשתות החברתיות, ואלה תקפו את האחראים. בבנגלדש, שבה נרשם השבוע מקרה מוות ראשון מהנגיף, נסגרו בימים האחרונים בתי הספר, והציבור התבקש להימנע מהתקהלויות. "לא ייאמן, איך הם עשו את זה בלי להודיע למשטרה? אם משהו יקרה לאנשים באזור הזה הם יהיו האחראים", כתב בפייסבוק אחד הגולשים, עבד אל-רחמן.
משבר הקורונה – סיקור נרחב ב-ynet:
- 475 מתים באיטליה: שיא מתחילת ההתפרצות
- שר הבריאות התמוטט: "קרסתי מרוב עבודה"
- הקורונה תרדוף את טראמפ עד לבחירות
- יפן: מת נשא קורונה שיצא לפאבים להפיץ את הנגיף
ממלאים דלייםבהודו. הממשלה שולחת משאיות(צילום: AP)
מים נקיים? העשירים יכולים לקנות. הודו(צילום: AP)
דרום-מזרח אסיה הוא אזור עני וצפוף שבו חיה כרבע מאוכלוסיית העולם, וחלקים רבים ממנו סובלים ממערכות בריאות ירודות. עד כה ידע האזור מעט מקרים של נגיף הקורונה באופן יחסי, אבל הסכנה הנשקפת לו היא במידה רבה גדולה יותר מזו של סין, שהייתה מסוגלת להטיל עוצר על אזורים עצומים ולחסום את דרכו של הווירוס, ודרום קוריאה, שביצעה מספר גדול מאוד של בדיקות כדי לאתר את החולים ולעצור את ההתפשטות.
בקושי יש מקום לישון. במנילה, בירת הפיליפינים(צילום: AFP)
בשביל היגיינה אישית יוצאים החוצה. מנילה(צילום: AFP)
זכות אדם בסיסית
יוניצ"ף הזהירה בשבוע שעבר שלקרוב ל-20% מתושבי הערים בהודו אין בבית גישה למים וסבון. בהתחשב בכך שהודו היא המדינה בעלת מספר התושבים השני בגודלו בעולם, עלולות להיות לכך השלכות איומות. אם לא די בכך, ערי הודו הן מהערים הצפופות ביותר על פני האדמה, ולפיכך שמירה על מרחק קשה בהן גם היא.לפי שעה נראה שממשלת הודו הצליחה להימנע מהדבקה משמעותית, ובהודו דווח רק על 147 מקרי קורונה מאומתים ושלושה מקרי מוות, אבל לא ברור אם המספרים האלה משקפים את המציאות, והם ודאי אינם משקפים את גודל הסכנה.
מנילה, הפיליפינים. מי אוכף את ההסגר בשכונות העוני?(צילום: AFP)
שכונת עוני בבירת הפיליפינים. הצרכים מוטלים לנהר(צילום: AFP)
לפי מכון NITI Aayou הממשלתי, כ-600 מיליון הודים מתמודדים עם מחסור חמור במים. בהודו עשירים יכולים אולי לקנות מים ממקורות פרטיים, אבל לגרים במשכנות עוני לא עומדת האפשרות הזו, ולפי הערכות כ-200 אלף בני אדם מתים במדינה מדי שנה ממחלות הקשורות לצריכת מים שאינם נקיים.
לאבד את החיים כי לא שוטפים ידיים. בפיליפינים(צילום: AFP)
10,000 התפללו יחד: "הם יהיו אחראים"
תנאי היגיינה ירודים אינם הצרה של הודו לבדה. מארי גריייס אבס, תושבת שכונת פחונים במנילה, בירת הפיליפינים, מבועתת מהמחשבה על הנגיף, אבל גם לה כלי ההגנה הראשי מולו – בידוד וסניטציה – אינו בר השגה. "אנחנו דחוסים כאן", אומרת אבס בת ה-23, אם לארבעה. "אם אתה חולף על פני מישהו כשאתה יוצא מהבית – ייגעו בך".הפיליפינים, כמו מדינות רבות אחרות באסיה, הטילה מגבלות תנועה חמורות בניסיון לעצור את התפשטות הנגיף, ובין השאר הורתה לכמחצית מ-110 מיליון תושביה להישאר בבתים. ההסגר הזה כולל את מנילה, אבל נכון לאתמול לא נראו סימנים לכך שהרשויות אוכפות אותו במשכנות העוני של העיר, שברבים מהבתים בהן המקום מספיק לכל היותר ללינה, ואין מים זורמים. בישול, כיבוס הבגדים ושמירה על היגיינה אישית נעשים במקומות ציבוריים ועמוסי-אדם, ופירוש הדבר שכדי לשרוד – אנשים חייבים לצאת לציבור ולהתרועע עם אנשים אחרים.
כל מה שנגיף צריך כדי להתפשט. מנילה(צילום: AFP)
לא רק מהעוני נשקפת סכנה למדינות דרום מזרח אסיה, אלא גם ממנהגים ותרבויות שהמתמסרים להם מסרבים לפי שעה לזנוח אותם במסגרת המאבק בנגיף. ביקורת חריפה נמתחת היום למשל בבנגלדש על כ-10,000 מוסלמים שהתקבצו אתמול בשדה פתוח בעיר ראיפור, בדרום המדינה, כדי לקרוא בקוראן ולשאת תפילה לאל בתקווה שיפטור את ארצם מהתפרצות נגיף הקורונה. בניגוד לנתוני המשטרה, מארגני האירוע טוענים כי השתתפו בו הרבה יותר מתפללים – 25,000. המשטרה אומרת שהם לא קיבלו אישור מהרשויות לקיים אותו.
אלפי המתפללים בבנגלדש, אתמול(צילום: AFP)
כ-168 מיליון בני אדם גרים בבנגלדש, ומספר הנדבקים הרשמי עומד בה כעת על 14 בלבד, אבל מומחים רפואיים חוששים שאחת הסיבות לכך היא שלא נערכות די בדיקות קורונה.
לפנייה לכתב/ת 
ממלאים מים בהודו
צילום: AP
מומלצים
