הטכנולוגיה של ימי הקורונה תשנה את חיינו
כשמגדלים ילד בן 13 אי אפשר להתחמק ממשחק הפורטנייט, אך בניגוד לימים רגילים, בזמן ההתבודדות של הקורונה המשחק הפך לקשר חלופי לעולם החיצון. להיות במרחק נגיעה בלי לגעת | הטור של דבי קאופמן
מזל שיש פורטנייט. המשחק הפך למרגיע הביתי בימי נגיף הקורונה. כשמגדלים ילד בן 13, בעידן טכנולוגי, לא ניתן להימלט מהמשחק הזה, בטח לא כשכל החברים הקרובים בעוצר. המשחק הזה נטמע בחיי ההורים, והוא עוד סימן לשינויים שיחולו על בני האדם עם היציאה מהווירוס.
פורטנייט הוא לא סתם משחק. את תובנות המשחק הזה גיליתי כבר כשנכנס לחיינו, בהתחלה העדפתי להדחיק אותו. לזלזל בו ולנסות לבנות לילד שלי עוד חיים. אבל כעת, כשהחיים בבידוד הפכו לשגרה והחיים האחרים נעלמו, אני מחפשת את הצדדים החיוביים שלו. זה בטח עדיף על מריבות עם הילד בשעת עוצר. הרמתי ידיים. שיחייה עם הפורטנייט. זו הדרך כמעט היחידה שלו לתקשר עם החברים (וגם איתי).
שתי בשורות טובות במשבר הקורונה - ואחת שיכולה להיות
המספרים שמאיימים למוטט את מערכות הבריאות בעולם
הטכנולוגיה מחלחלת יותר ויותר כעת לחיינו. מוטמעת עמוק בתודעה, והילדים שלנו הם אלו שיובילו אותה. אם בעבר בידוד היה בידוד, ללא תקשורת, תוך שקיעה מופרעת לתוך הנפש, היום הבידוד הוא חברתי, שמתאפיין בחוסר יכולת להיפרד מהרשת החברתית, שהפכו חלק בלתי נפרד מחיינו וכנראה שלא ניפרד מהן לעולם.
לכן, משחקי המחשב דוגמת פורטנייט, יעצבו את העתיד של ילדנו, בצורה אחרת ממה שאנחנו - ההורים של 2020, מכירים. משחק כמו פורטנייט אשר משלב מציאות רבודה, עוסק במסחר - הילדים קונים ומוכרים מוצרים וירטואליים, במלחמות אסטרטגיות עם מטרות מובהקות, ובתקשורת מלאה. והכל, במרחק נגיעה בלי באמת לגעת.
ואולי זה מה שהעולם הזה צריך. לתקשר מרחוק. לא סתם חברה כמו זום בימים אלו הופכת לאחת החברות החשובות והחזקות בעולם. ניהול סביבה, חברה ואולי אפילו פוליטיקה במציאות רבודה – טכנולוגיית מחשוב שמשמשת העתק של המציאות. מציאות הכוללת אלמנטים וירטואליים שמתמזגים עם הסביבה בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי.
במציאות רבודה העולם הוא אמיתי בניגוד למציאות מדומה. אלמנטים של צליל ואיורים מאפשרים תקשורת מלאה בין המשתתפים השונים, ולכן אולי זה כלי ניהול מושלם למציאות במגיפה, או להתמודדות בעת משבר סביבתי. אולי הדור הבא של הפורטנייט ידע גם לנבא את העתיד לבוא.
ארה"ב בעקבות אירופה
ימים יגידו, בינתיים אנחנו בשיתוק וירוס הקורונה שכנראה בונה עתיד חדש, בזמן שבעולם יש כבר יותר מ-424 אלף נגועים ואוטוטו 20,000 מתים כשרק רבע מהנגועים החלימו. עם זאת חשוב לזכור שהמגיפה במערב – בעיקר בארה"ב, רק בתחילת ההתפרצות. ומדיניות המדינות היא זו שתקבע אם המגיפה תתפוגג או תתעצם.הנשיא טראמפ הודיע אמש על עוצר מוחלט בניו יורק. הוא כינה אותה כ"נקודה החמה" של ההתפרצות. ההנחיות החדשות הן שכל מי שיוצא מהעיר הזו חייב להיכנס לבידוד של 14 יום.
בארה"ב כרגע כ-55 אלף נגועים מתוכם 782 מתים, מחצית הנגועים הם מניו-יורק עם 271 מתים ומערכת בריאות על סף קריסה טוטאלית. הבאה בתור היא ניו ג'רזי עם כ-3,700 נגועים ואחריה קליפורניה על 2,610 נגועים ו-55 מתים.
וושינגטון ירדה למקום הרביעי עם 2,469 נגועים אבל עדיין שומרת על המקום הראשון במספר המתים ביחס לנגועים בעיר, עם 123 מתים. כנראה שהגדלת מספר הבדיקות בארה"ב היא זו שהובילה לשינוי במיקום המדינות השונות.
גם אירופה ממשיכה להדאיג, כשאיטליה בראש הטבלה. אם ביום שני חשבנו שהחלה האטה במדינה הזו, אתמול התברר שלא בדיוק. ביממה אחת מספר המתים הגיע לכ-700. מספר הנגועים שם כעת עומד על כ-70,000, ומי היה מאמין שזה יגיע לכך כשב-13 למרץ מספר הנדבקים היה כ-17,000 ומספר המתים עמד על 1,266 בלבד. אם לא יימצא מזור בקרוב, זה כנראה מה שיקרה בארה"ב, כי הרכבת כבר מזמן עזבה את הפסים.
לפנייה לכתב/ת 
