לגדל ילדים על תזונה טבעית
רוי קוריטשונר, אב לתאומים, משתדל שהם יאכלו אוכל בריא ומשקיע בהסברים, מתכונים יצירתיים ודוגמה אישית. אבל קורה כשהילדים רוצים ממתקים או לא ממש מתלהבים מכדורי שוקולד משעועית?
מאז ומתמיד תזונה ומזון בריא היו חלק אינטגרלי מהחיים שלי לפעמים יותר ולפעמים פחות. היו שנים שאכלתי בשר ושנים שהייתי צמחוני אך בעשר השנים האחרונים אני טבעוני ולקחתי את זה לשלב נוסף של לימודי בריאות טבעית.
כשיילדיי נולדו היה לי ברור מאליו שאנחיל להם את הערכים שבהם אני מאמין. לגדל ילדים לתזונה טבעית זה ממש לא פשוט, זה אפילו מאוד מאתגר. בהתחלה כמובן זה היה קל כי תינוקות אוכלים מה שנותנים להם ואין להם את כל הפיתויים מהסביבה.
בהמשך כשהם גדלים זה הופך להרבה יותר מורכב ומאתגר כשהם כבר חשופים לסביבה ולפיתויים. אני לא מדבר על אכילת בשר כי זה דווקא החלק הפשוט בסיפור, לפחות אצלנו. לגבי בשר ודגים הילדים מהר מאוד עשו את הקישור שבשר הוא חיה ואצלנו בבית לא אוכלים חיות והם אפילו מסבירים למשפחה ובגן.
האתגר הגדול הוא לדבוק בדרך שלך ולהצליח לתת לילדים בסיס בריא איתן בבית. לשמש דוגמה אישית כל הזמן כי הילדים רואים ומרגישים אותך כל רגע ורגע. אי אפשר לייצר בסיס חזק אם הילד רואה אותך למשל שותה משקאות מוגזים אחרי שאמרת לו שהם לא בריאים.
ההורה הוא ה"אורים והתומים" של הילד ואתה לא יכול רגע אחד לומר שמשהו מזיק וברגע השני הילד יראה אותך שותה או אוכל את מה שאמרת שלא בריא. הם רואים וזוכרים הכל וממש אי אפשר לשדר מסרים כפולים אם אתה רוצה שהם יילכו בדרכך וזה לא רק בענייני תזונה, אלא בכלל בכל דבר. אי אפשר לדוגמה לקלל בכביש כשמישהו חותך אותך ומצד שני להגיד לילדים שאסור לקלל בגן או בבית.
מה אוכלים בבית?
ארטיק מקשיו
אתגר נוסף הוא להמציא כל הזמן מחדש מתכונים וממתקים בריאים שיחליפו את הממתקים הרגילים, לדוגמה ארטיק מקשיו ותותים או כדורי שוקולד משעועית, אגוזים ותמרים.
בפעם הראשונה הילדים מתלהבים ומחסלים את הכל, בפעם השנייה הם מנשנשים ובפעם השלישית שהכנת והוצאת הון על כל המרכיבים הבריאים, הם לא אוכלים ואתה מוצא את עצמך מחסל לבד את כל העוגה ומתבאס שעכשיו צריכים למצוא מתכון חדש מנצח.
זו השקעה לא פשוטה אבל השקעה לטווח ארוך כי אתה גם משתף באפייה את הילדים ומסביר להם על כל המרכיבים הבריאים. זו יכולה להיות לעיתים חוויה נחמדה ולפעמים אתה מצטער שהושבת אותם על השיש לעזור לך כי הם עושים לך בלגן היסטרי במטבח.
לטורים הקודמים:
"הילדים שלי בני שלוש והם עוזרים בבית"
אב לתאומים: "מרוסק על הספה בתשע בערב"
נפרד מהילדים בגן ומנסה להסתיר את הדמעות
אתה צריך כל הזמן לחזק את הילדים שהדרך שלכם היא הנכונה והבריאה כי הם שומעים מאחרים מסרים שסותרים את מה שהם שומעים בבית כל הזמן ולא אחת הם מבולבלים.
צריך גם למצוא דרכים יצירתיות ללמד אותם את כל הדברים האלו כי המטרה היא לא להטיף שזה אסור אלא באמת להסביר למה לא כדאי לאכול סוגי מזון מסויימים דרך סיפורים, משחקים ושיחות.
בדרך כלל יש לנו הורים איזו שאיפה כזו שילדנו יהיה דומה לנו בחשיבה, ברצונות ובדרך שאנחנו רואים את החיים. אצלי לדוגמה אחד הבנים ממש אוהב פירות וירקות ואת כל מה שאנחנו מכינים בבית ואילו השני נמשך לאוכל תעשייתי,ממתקים וכל מה שקונים בתוך שקית או קופסה בסופר.
האתגר הוא לפעמים להרפות ולתת לילד להיות מי שהוא, כמובן להמשיך לתת דוגמה, להסביר וללמד אבל גם להרפות ולהבין שלכל אחד יש את הדרך שלו לעבור. גם לילדים צריך לאפשר לעבור את הדרך שלהם ולעשות את הטעויות שלהם וללמוד מהם. זה מאתגר מאוד למצוא את האיזון בין מה שאתה רוצה בשביל הילד ובין מה שהילד עצמו רוצה.
שואלים אותי כל הזמן - "ומה תעשה אם הילד עוד שנתיים ירצה לאכול סטייק?" התשובה שלי היא שיאכל. כן, אני אתן לו. אני לא מאמין שהדרך להנחיל ערכים היא בכפייה ואיסורים אלא רק דרך בדרך של אהבה, לימוד ודוגמה אישית.
גם אם סוטים לפעמים מהדרך תמיד יש את הבסיס והערכים שגדלת עליהם, ובמהלך החיים תיזכר בהם ותשוב אליהם.
הכותב הוא אב לתאומים, מטפל הוליסטי, מנחה סדנאות ומעביר הרצאות על סיפור חייו
לפנייה לכתב/ת 
