איך מאבחנים דיכאון וחרדה במשפחה?

דיכאון, הוא אחת מהמגפות הנפוצות של העידן המודרני. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, מצביעים על כך כי בעשורים האחרונים הוא לא רק נפוץ יותר, אלא גם נוטה להופיע בגיל צעיר יותר מאשר בעבר. חרדה, היא תופעה המלווה מצבי דיכאון רבים, ויכולה להופיע כהפרעה בפני עצמה.

הן הדיכאון והן החרדה עלולים, כאמור, להופיע או להתעצם בתקופה הנוכחית, שבה עולה חשש ממשי מפני התדבקות במחלת הקורונה. כמו גם, חשש מההשלכות הכלכליות ומההשלכות הנפשיות על הילדים שסגורים בבתים ללא מסגרת חינוכית.

קיראו עוד על שיגרה בימי קורונה:

מדריך: כך תבנו סדר יום לילדים בבית

יום עבודה מהבית - עם ילד בן 4

"במקום בישולים - סבתא נתנה כרטיס אשראי"

החששות הללו הולכים יד ביד עם אי הוודאות הכללית שעוטפת את רובנו כעת, והשילוב ביניהם תורם לא מעט להגברה של תחושות הלחץ והמועקה, ויכול בהחלט להחמיר את מצבם של מי שכבר מלכתחילה נוטים לסבול מחרדה או מדיכאון.

מדובר בתופעה שעשויה להעיב מאוד על היכולת להתמודד נכון עם המצב, ועלולה לפגום לא רק באיכות החיים, אלא גם בקריירה, ביחסים בתוך המשפחה ובתפקוד הכללי שלנו. כל זה יכול להופיע או להתגבר, דווקא בתקופה בה אנו נדרשים לחזק את עצמנו ואת הסביבה, ולשמור על אופטימיות ורמת תפקוד טובה.

מתקשים לשמור על אופטימיות(צילום: Shutterstock)

על מנת להצליח ולסייע לעצמנו ולבני ביתנו לצלוח את התקופה המבלבלת הזו, שאיש אינו יודע מתי היא צפויה להסתיים, ריכזנו עבורכם כמה עצות וטיפים שעשויים להפחית את רמת החרדה והמתח, כמו גם סימנים שיסייעו לכם להבין האם אתם או מי מבני ביתכם - סובלים מדיכאון ומתי כדאי לפנות לטיפול מקצועי. 

שלב האבחון

• הסתגרות בחדר, או השתרעות על הספה ללא חשק או רצון לזוז.
• התעלמות ממושכת ולא מוסברת מבני הבית.
• חוסר רצון לגלות מעורבות בחיי הבית.
• רוגזנות או אף תוקפנות כלפי הסביבה.
• האשמת בני משפחה אחרים במצב הרע שבו הוא נמצא.
• הפרעות בשינה: צורך מוגבר בשינה, או דווקא מיעוט שינה.
• ירידה מתמשכת בתפקוד – ירידה בלימודים, העדרויות רבות מהעבודה.
  

• מתח שאינו מרפה או התקפים של חרדה.
• סימנים גופניים: קוצר נשימה, דפיקות לב, הזעה מרובה, צורך לתת שתן לעיתים קרובות, הסמקה, תחושה של חום או קור.
• ריבוי תלונות גופניות שונות בלי שנמצא לכך הסבר.
• מחשבות חודרניות שאינן מרפות.
• תחושה שאנשים, המציאות, או אני עצמי נחווים שונה מהרגיל.
• רוגזנות ועצבנות.
  

אחד מהסימנים: מתקשים לצאת מהמיטה(צילום: shutterstock)

הסימנים מראים כי אתם או בני ביתכם סובלים מדיכאון או חרדה? הנה כמה דברים שחשוב לעשות ולא לעשות בתקופה הקרובה:

עשו:

• ניתן ורצוי להאזין לחדשות (כמובן, בהתאם לגיל ולהבנה של הדברים), וחיוני למלא אחר ההוראות של משרד הבריאות וגורמים מוסמכים אחרים.
• דברו בטלפון עם קרובי משפחה ומכרים, במיוחד עם אלה האופטימיים יותר מביניהם.
• דברו בטלפון עם בני משפחה בגיל המבוגר יותר, על מנת לעודד אותם (עידוד של אחרים עשוי גם לגרום לכם להרגיש טוב יותר).
• צאו להליכה או לריצה בחוץ. אין כמעט סיכון להדבקה באויר הפתוח, וההליכה או הריצה יתרמו לשמירה על כושר, על משקל גוף תקין ועל מצב רוח חיוני. אם קשה ללכת או לרוץ, נסיעה במכונית הפרטית לטיול קצר במקום פתוח - יכולה גם היא להעלות את מצב הרוח, ולהפיג מהחרדה.
• בשלו אוכל בבית. זה בריא והגייני יותר, וגם מספק פעילות משותפת עם הילדים שמעבירה את הזמן.
  

אל תעשו:

• אל תתחברו למהדורות החדשות כל היום וללא הפסק. מספיק פעם או פעמיים ביום, ואת שאר הזמן עדיף להקדיש לחיי המשפחה, לקריאה או לצפייה בסרטים.
• אל תבקרו אנשים שלא לצורך, במיוחד מומלץ להימנע מביקור אצל בני משפחה קשישים.
• אל תלכו למקומות סגורים והומי אדם, גם אם מדובר בסופרים ובבתי מרקחת.
• בימים אלו, עדיף לדחות נסיעה לחו"ל או לבית מלון.
• נסיעה קצרה ברכב הפרטי יכולה להרגיע, אבל עדיף להימנע מטיול ארוך של שעות רבות, במיוחד כזה שיחייב ביקור במרכזי קניות לצורך תדלוק או עצירה לשירותים או ללינה מחוץ לבית.
  

התקפי זעם הם סימן למצוקה(צילום: shutterstock)

איך תדעו האם יש לגשת לקבלת טיפול מקצועי?

ישנם מקרים בהם גם מניעה מכל האלמנטים שצוינו למעלה, אינם מצליחים לסייע לאדם הסובל מחרדה ודיכאון - להתגבר עליהם. באם נדמה לכם כי אכן כך המצב, יש לבחון האם יש צורך בקבלת טיפול מאיש מקצוע.

סימנים ברורים לכך שיש לפנות לייעוץ:

• אם כל השיטות לא מפחיתות את מצב הרוח הרע, והמתח לא מרפה.

• אם מופיעות מחשבות שאין טעם לחיות כך.

• אם מופיעות התפרצויות זעם תכופות.

• אם מופיעות הפרעות בשינה לילה אחר לילה.

• ובמיוחד, אם כל התופעות המוזכרות כאן נמשכות זמן רב (מעל לשבועיים ברציפות).

איך מטפלים בדיכאון וחרדה?

לאחר האבחון, רצוי להתחיל לטפל במצב מוקדם ככל שניתן, שכן מצבי דיכאון וחרדה שאינם מטופלים יכולים לגרום לנזקים בחיי המשפחה, ביחסים הזוגיים וביחסי הורה-ילד. וכן, גם בקריירה של ההורים.

חשוב להיעזר באיש מקצוע (צילום: shutterstock)

אלו יכולים להיות מפגשים אישיים, מפגשים של כל המשפחה, מפגשי הורה-ילד, טיפולים זוגיים ועוד. כל אלו יכולים לסייע בהתמודדות עם התופעה בצורה טובה.

יש כיום קבוצות תמיכה לסובלים מדיכאון, ובהן גם כאלו המיועדות לסובלים מדיכאון ביחסים או בהורות.

ישנן תרופות יעילות כנגד דיכאון וכנגד חרדה, אשר יכולות להביא לשיפור מצבם של מרבית החולים. בנוסף, כיום ניתן לסייע לרופא בבחירת התרופה המתאימה ביותר, על ידי בדיקות גנטיות להתאמת הטיפול התרופתי המדויק ביותר על פי מאפייניו הגנטיים של המטופל.

כך או כך, חשוב לא להתעלם מהבעיה ולטפל בה כמה שיותר מוקדם.