למכבי ת"א אין אופי בסיסי
כבר עתה ברור שגם בגאצקיס לא מסוגל להתמודד עם הסגל הזה, שממשיך לאבד יתרונות ולדרדר את מכבי
אפשר לראות על הבעות הפנים של הדרג הגבוה בהיכל מנורה שלא לזה הם ציפו בפרויקט בניית העונה החדשה, שהחל עוד במארס עם החתמת סוני ווימס וקווינסי מילר ונמשך לכל אורך הקיץ. בהנהלת מכבי חשבו, בצדק אגב, שהסגל שנבנה השנה בקבוצה הוא אחד החזקים ביותר בהיסטוריית המועדון ומסוגל להתחרות בכל קבוצה באירופה.
עם שמות מוכחים כמו מילר וצירבס שנתנו תקופה יפה בכוכב האדום בשנים האחרונות, ווימס שלמרות בעיות ההתנהגות שלו היה שחקן מפתח בצסק"א וגם בעל עבר לא מוצלח בלשון המעטה ב-NBA, אנדרו גאודלוק שזכור לאוהדי מכבי כסיוט הכי גדול מההצלבה בעונת 2014/15 וגם הישראלים העונה, גיא פניני ויוגב אוחיון, שמהווים את השלד כבר שנים ארוכות וגל מקל שהגיע עוד בעונה שעברה לאחר אין ספור מגעים לא מוצלחים בין הצדדים.
בדיעבד, הכישלון החל עוד עם המינוי של מאמן כל כך לא מתאים לאופי המכביסטי כמו ארז אדלשטיין, והמשיך עם הפציעה של מילר, כמובן שזה עוד לא הדליק את נורות האזהרה במכבי. אבל כבר מתחילת העונה אפשר היה לראות שההבדל בין מה שמצופה מהסגל למה שקורה באמת הוא תהומי. החיבור בתוך הסגל היה חלש מאוד וסיר הלחץ החל לבעבע. דבר אחד חורה לי מאוד כמתבונן מהצד: כיצד אחרי חצי עונה ההנהלה הפילה את האשמה על שני מאמנים ואף לא שחקן אחד? האם זהו הפחד להודות בכישלון בגלל הגאווה המכביסטית? האם זהו הפתרון הקל והפשוט יותר? או שאולי באמת ההנהלה לא מבינה את גודל הטעויות שהיא עשתה?
כבר כעת, לאחר שבועיים בלבד, אפשר לראות שהציוות בין בגאצקיס לסגל השחקנים שהוא קיבל (ספק רב אם בגאצקיס טרח לבדוק לאן הוא מגיע בזמן המועט שהיה לו בין הגשת ההצעה לחתימה) הוא לא טוב בלשון המעטה וגרוע בתיאור יותר מדויק. השיחה עם שחקניו לעיני המצלמות לאחר המשחק עם דרושאפקה הוכיחה מעל לכל ספק שבגאצקיס, כמו שני המאמנים האחרים לפניו העונה, אינו מסוגל להתמודד עם הסגל הזה. הבעיה היא לאו דווקא בכל שחקן מבחינה אינדיבידואלית. מבחינת שמות, ספק אם יש יותר מ-3-2 קבוצות ביורוליג שיותר מוכשרות ממכבי. הבעיה היא בהפיכת החתיכות לתמונה אחת שלמה, לקבוצה.
כפי שכבר ציינתי בתחילת המאמר, מכבי היא קבוצה חסרת אופי בסיסי שדרוש לווינריות כמו ברוח המכביזם, וללא שינוי דרסטי עוד במהלך העונה או בקיץ לא יחול השינוי המיוחל. כפי שכבר נאמר לא פעם, יכול להיות שהזכייה בגביע אירופה ב2014 הייתה אחד הדברים הגרועים ביותר שיכלו לקרות לצהובים. אוסף של ניצחונות מקריים (מילאנו, מישהו?) שהובילו לזכייה שגרמה למועדון לחשוב שהדרך שלה היא הנכונה והצודקת, כשבדיעבד, עוד מ-2008 אנחנו חוזים בקריסה הצהובה.
לסיכום,אם מכבי ת"א רוצה לחזור להיות מה שהיא הייתה באמת, קבוצה עם אופי ווינרי ולא פחדני על סף הפאניק, היא חייבת לעשות סוויץ' בכל תחום במועדון.
