עידן חדש? לא עם בדש / מליניאק
שום שינוי במכבי ת"א לא יתחולל מזה שקוראים להנהלה דירקטוריון ולמנהל מנכ"ל. כל זמן שבעלי הבית יהיו מעורבים בניהול השוטף ויתערבו בעניינים מקצועיים, האופק ימשיך להיות ניצחון במשחק הקרוב וישראלים לא יראו פרקט ביורוליג
מי שצפה במסיבת העיתונאים המסורתית של מכבי ת"א לפתיחת העונה, סבר לתומו שעידן חדש באמת נפתח. חדי העין הבחינו מיד בהיעדרו של דייויד פדרמן, שעבר לשבת ביציע והשאיר את הבמה למאמן החדש, למנהל המקצועי ולמנכ"ל החדש. מינוי של מנכ"ל בית השקעות גדול, בעל רקע ניהולי וגם שחקן כדורסל בעבר, עם תקציב של יותר ממאה מיליון שקלים, והחתמה של אנדרו גאודלוק, סוני ווימס ומאיק צירבס, יצרו ציפיות שהשנה הולכים לפרק את אירופה.
אבל בשלב השאלות והתשובות התברר שמה שהיה הוא שיהיה, ואין חדש תחת השמש. פדרמן, שישב בשורה הראשונה, לא התאפק, נטל את המיקרופון וממקום מושבו בטריבונה חבט במאמן שלו ארז אדלשטיין קבל עם ועדה. עד עכשיו אני לא מבין למה הוא עשה את זה, גם אם אדלשטיין היה מינוי שהביא אודי רקנאטי.
בעלי מכבי ת"א משקיעים בקבוצה מזמנם ומכספם בשביל להיות מעורבים. בפרפרזה על המשפט האלמותי של מירי רגב: מה שווה מועדון אם אנחנו לא נקבע מי יהיה המאמן ומי השחקנים. לפני כמה שנים היה ניסיון של בעלי הבית להעביר את ניהול המועדון לדור הבא. הם מיהרו לקחת את ההגה בחזרה לידיהם, לפני שהספינה שוקעת.
נכון לעכשיו נראה שהמצב רק נהיה יותר גרוע, כי שום שינוי לא מתחולל מזה שקוראים להנהלה דירקטוריון ולמנהל מנכ"ל. כל זמן שבעלי הבית יהיו מעורבים בניהול השוטף, יתערבו בעניינים מקצועיים ויגיבו בפאניקה, האופק ימשיך להיות ניצחון במשחק הקרוב, ושחקנים ישראלים לא יראו פרקט ביורוליג.
לא רציני לדבר על טווח ארוך ואסטרטגיה בזמן שמחליפים ארבעה מאמנים ומנכ"ל בשבעה חודשים. שום אוגדונר וחטיבות לא יחברו תשעה שחקנים אמריקאים לקבוצה ישראלית. יוגב אוחיון שיחק במדריד 8:06 דקות. גל מקל לא שותף. גיא פניני – שהיה השחקן המוביל במשחקי ההכנה לקראת העונה - לא ראה פרקט. דגן יבזורי כבר בחולון – קבוצה בה היה אמור לשחק מלכתחילה.
אם זהו מצבם של הישראלים במכבי ת"א, שון דוסון מושבת, רביב לימונד יחזור אולי בעוד חודשיים, ועומרי כספי שוב לא ראה פרקט - מה יהיה עם נבחרת ישראל בקיץ?
לויאליות מיותרת
רמי הדר סיפר ב"חמישיות" שנתן לארז אדלשטיין מילה שלא יחליף אותו אם וכאשר יפוטר. הוא מרגיש רע כי לא עמד במילה, וזה מובן. אני לא בעד הפרת מילה שנתת, אבל גם לא חושב שעוזר מאמן צריך ללכת הביתה יחד עם המאמן. מדובר בנוהג שטותי מזרח־תיכוני חסר היגיון.
אילו אני רמי הדר, לא הייתי מתחייב מלכתחילה ללכת יחד עם המאמן. במקרה שלו הוא גם הוחתם במכבי ת"א כעוזר מאמן עוד לפני שארז הגיע, לכן הוא בכלל לא חייב לו כלום. אילו אני מאמן ראשי, לא הייתי דורש מהעוזרים שלי שיתחייבו ללכת הביתה ביחד אם אפוטר. רמי הדר היה במצב בלתי אפשרי – ללכת הביתה עוד לפני האימון הראשון אם לא יסכים לתנאי, או להתחייב ללכת הביתה אם ארז יפוטר. למה?
אני התפטרתי פעם אחת בקריירה שלי, ברמת־השרון, ונתתי את ברכת הדרך לישראל לב שהיה העוזר שלי. אין, ולא צריכה להיות, ענישה קולקטיבית. אם ההנהלה חושבת שהעוזר היה שותף לכישלון, שתוליך גם אותו הביתה. אם העוזר חפר מתחת ומאחורי המאמן, שילך לכל הרוחות. לויאליות היא גם למועדון, לא רק למאמן שאתה עוזר שלו.
אבל אם עוזר מאמן הוא לויאלי, ונאלץ ליישר קו עם המאמן אפילו כשזה היה נגד דעתו, למה שילך הביתה?
שני הצדדים אשמים
מאור בוזגלו הוא אחד השחקנים המוכשרים והבעייתיים בישראל. הקבוצה היחידה ממנה נפרד ברוח טובה הייתה, למיטב זיכרוני, בני־סכנין. תמיד יש לו, ובעיקר לאבא יעקב, טענות שהוא לא משחק מספיק או ששכרו נמוך. יעקב בוזגלו אמנם משיג למאור חוזים יפים, אבל גם מקומם נגדו אנשים.
השאלה כמה באמת שווה מאור בוזגלו היא היפותטית. בשוק חופשי שחקן שווה כמה שמוכנים לשלם לו. יש עובדות שאין עליהן ויכוח: בוזגלו מתאים להפועל באר־שבע, והקבוצה מתאימה לו. הפועל באר־שבע היא כבר לא מועדון פרובינציאלי. כל שחקן שמתקרב לגיל 30 מחפש חוזה לטווח ארוך, שיבטיח אותו גם לשנים שמעבר לשיא, וקבוצות מעדיפות לתת חוזים ארוכים לשחקנים צעירים עם פוטנציאל גדול.
הילד אולי ענק, אבל נראה שגם עלה לכולם בבאר־שבע על העצבים, כש"סביבתו" של מאור החלה לטפטף שמועות על הצעות שזורמות מאירופה. בין אם יש באמת הצעות ממועדוני פאר, או שמדובר בהצעות פיקטיביות מקבוצה טורקית על גבול גיאורגיה, מועדון רציני לא חייב להתייחס לתעשיית הרוח הזאת.
"שיקולים של מאמן" תמיד קיימים, וברק בכר לא חייב להסביר לאף אחד למה ואיך הוא קובע את ההרכב. אבל להעלות את מאור בוזגלו, שחקן מפתח בבאר־שבע, לשחק בדקה ה־82 כשהקבוצה מובילה 0:2 על מכבי חיפה, זה לדחוף לו אצבע לעין. חוכמה קטנה לעשות תרגילי מנהיגות כאשר באר־שבע מובילה בשמונה נקודות פור על מכבי ת"א.
מאמן רציני היה צריך לקחת את השחקן, כל שחקן, לשיחה קצרה, ולהודיע לו שהוא הולך לשבת על הספסל. צריך להכין שחקן שיורד לספסל, כמו שצריך להכין שחקן שעולה מהספסל להרכב.
זה מגיע לשחקן ומגיע לאוהדים שקנו מינוי ורוצים לדעת מה הולך בקבוצה.
העונה האחרונה בחוזה של כל שחקן מצליח הפכה לאחרונה לבעיה. בעלי הקבוצות רוצים שהשחקן יאריך את החוזה, השחקן מעדיף לחכות עד לתום העונה ולהיות שחקן חופשי, ומתחילים כיפופי ידיים שנגמרים לפעמים רע. רע לשחקן, רע לקבוצה, רע למועדון. עומר אצילי מתייבש כבר כמה חודשים בגרנדה, היציעים בטדי מתרוקנים, הקבוצה על הפנים, כולם מפסידים. למי זה טוב? הסיפור של בוזגלו נגמר איפה שהיה צריך להיגמר – בהזמנה לארוחה לחבר'ה.
אם מאור בוזגלו עדיין מפנטז על מיליון יורו לעונה לשלוש שנים, ל"ג בעומר יגיע עוד לפני פסח.
