עצבים חשופים

אנחנו נמצאים בחודש מרץ, כלומר כמעט שבעה חודשים מאז פתיחת העונה. זו תקופה מספיק ארוכה בשביל שמה שמבעבע בבטן של אוהדים זועמים יתפוצץ לכדי מעשי אלימות מכוערים. בשבת, תוך כמה שעות, קיבלנו שתי דוגמאות משתיים מהליגות הגדולות בעולם למה שקורה כאשר לקהל נשבר.

קודם כל היו אלה אוהדי ווסטהאם, שלאורך כל התבוסה הביתית לברנלי (3:0) התפרצו לדשא במחאה. אבל היה מדובר עוד בזרזיף קל של מספר בני אדם שהסתפקו בטענות ובצעקות לעומת מה שקרה בצרפת. אחרי ה־1:1 של ליל מול מונפלייה, כמות גדולה של אוהדי המארחת הפילו את המחסומים ותקפו את שחקני קבוצתם. לאנשי האבטחה לקח זמן להשתלט על המצב, בזמן שהשחקנים נמלטו לחדר ההלבשה.

אוהד ווסטהאם שפרץ למגרש מורד על ידי המאבטחים(צילום: AP)

מדובר בצירוף מקרים מדאיג מאוד, שמעיד על הקלות בה אוהד זועם יכול להגיע למושא העצבים שלו, וקל לדמיין סיום גרוע יותר לשני האירועים. למשל – מה היה קורה אם אוהד ווסטהאם ששלף את דגל הקרן בזמן הכניסה למגרש היה גם משתמש בו?

איך הגענו בכלל למצב הזה? סיפור ארוך. ווסטהאם עוברת עונה איומה. בקיץ היא השקיעה בשיקום ההתקפה עם החתמות יקרות בדמות צ'יצ'אריטו ומרקו ארנאוטוביץ', אבל גילתה במהרה שהצד השני הוא הבעיה. הגנת הפטישים היא הגרועה בפרמייר־ליג (57 שערי חובה ב־30 מחזורים), שוער נבחרת אנגליה עד לא מזמן, ג'ו הארט, מתחלף לסירוגין עם אדריאן הספרדי, שניהם חלשים מאוד והקבוצה סובלת. כבר בנובמבר דייויד מויס תפס את מקומו של סלאבן ביליץ' כמנג'ר, וזה לא עזר במיוחד – ווסטהאם ניצבת רק שלוש נקודות מעל הקו האדום. חיזוק בינואר? העברה חופשית של פטריס אברה בן ה־36.

הקהל סימן כאשמים את הבעלים ויושבי הראש דייויד סאליבן ודייויד גולד שרכשו את המועדון ב־2010, וסגניתם קארן בריידי. מאז שהגיעו הקבוצה עברה לאצטדיון האולימפי והגיעה פעמיים לאירופה, אבל האוהדים רותחים על הכישלון המתמשך בשוק ההעברות. סאליבן התעמת עם חלקם אחרי ההפסד בגביע לוויגן מהליגה השלישית, ובריידי הצליחה בקושי לבטל צעדת מחאה גדולה שתוכננה להיערך לפני המשחק מול ברנלי, אחרי שנפגשה עם נציגי 14 מקבוצות האוהדים.

"עשיתם יותר נזק לאיסט אנד של לונדון מאשר היטלר"(צילום: רויטרס)

אבל את הזעם רואים ביציעים (כשהוא לא מתפרץ). כזכור, מספר אוהדים הצליחו לזעזע את אנגליה לאחרונה עם שלט בו נכתב: "סאליבן, גולד ובריידי גרמו יותר נזק לאיסט אנד של לונדון מאשר היטלר". שלט אחר קרא להם "רמאים, שקרנים, גנבים". המשבר כבר עבר את גבול הטעם הטוב, ובגלל כמות קבוצות האוהדים שעדיין רותחים על ההנהלה, נראה שנקודת האל־חזור ביחסים כבר נחצתה.

הקטסטרופה בליל גדולה יותר, והמועדון שקוע במקום הלפני אחרון. שורש הבעיה היה החתמת המאמן הארגנטינאי הוותיק מרסלו ביילסה בקיץ. ביילסה החליט לפרק את הסגל, שיחרר שחקנים מנוסים ואהובים (כמו מיודענו וינסנט אניימה), ונכשל לחלוטין בבנייה מחדש. בנובמבר הוא פוטר אחרי שהפר את החוזה ונסע ללא אישור לצ'ילה, ומאוחר יותר תבע את הקבוצה, הפסיד בבית המשפט ונאלץ לשלם למועדון פיצויים בסך 300 אלף אירו.

הבלגן בליל אפילו גדול יותר(צילום: AFP)

ואחרי כל זה – האוהדים נשארו לראות את הספינה שוקעת. המצב רע מאז

תחילת השנה, וההתפרצות מול מונפלייה הגיעה בעקבות איבוד שער יתרון חשוב, ותסיסה שנמשכת כבר זמן רב.

רקע? יש. עצבים? או־הו, יש בכמויות. הצדקה? בטח שלא. באנגליה ובצרפת חוקרים את שני האירועים ומנסים להבין איך זה קרה. אבל מבחינת אוהדי שתי הקבוצות, נראה שהמחאה רחוקה מסיום.