יחסי טראמפ-ביבי לאן?
לכבוד המפגש הרשמי הראשון בין ראש ממשלת ישראל ונשיא ארה"ב החדש, ניסו הפרשנים המקומיים לנתח את מערכת היחסים בין שני המנהיגים ולהמר כמה זמן ימשך 'ירח הדבש'
הגיע לשיאו כזכור ממש בתום כהונת אובמה כשהשניים, על פי הדיווחים בקושי שוחחו או תיקשרו ביניהם. בכתבה שפורסמה השבוע באתר 'פוליטיקו', הציעו לכל המריעים על קו וושינגטון-ירושלים להמתין עם פתיחת השמפניה ולשים לב לאותם רעמים עמומים אך קיימים שעומדים מנגד.
בכתבה, מזכירים לנו שזו לא פעם ראשונה שממשל חדש מסמל קו חדש ביחסים שבין שתי המדינות. קרטר ורייגן, בוש וקלינטון, גם אז היו שינויים בגישות ומחלוקות פומביות יותר ופחות, אבל הפעם, כך מדגישים, המצב שונה.
למרות שבמהלך ימי הקמפיין הכריז טראמפ שיגיע לסכסוך המדובר שלנו אובייקטיבי, מיהר לתקן והכריז שיהיה הנשיא הכי פרו ישראלי שהיה אי פעם.
"עוד בטרם פסק זמן כהונתו של הנשיא אובמה", נכתב, "הנשיא הנבחר כבר סימן לישראל ששינויים בדרך,. למעשה הוא כתב ממש את זה באחד מהציוצים שלו. טראמפ, כנשיא נבחר, גם ניסה לסייע ולתמוך בישראל בימי ההחלטה נגד ההתנחלויות באו"ם וסימן עמדה לכאורה ברורה כשמינה את דיוויד פרידמן כשגריר ארה"ב בישראל. ההצהרה הבולטת ואולי משמעותית ביותר, מלבד זו שממנה את חתנו למוביל המשא וצתן בין ישראל לפלסטינים, הייתה ההכרזה על העברת השגרירות מתל אביב לירושלים.
בכתבה מביעים סקפטיות בנוגע לקירבה החמה בין שתי המדינות. למעשה, בשלל כלי התקשורת התראיינו מומחים ופוליטיקאים שהודו שאותן הצהרות לבביות לא יוכלו לטפס על אותה גבעה מאתגרת שעובר כל נשיא מימי קמפיין למציאות הנשקפת מהחדר הסגלגל.
"המציאות הזו משתקפת בעיקר במקרה של ישראל", טענו. "מועמדים לנשיאות יכולים להיסחף בקלות ולהבטיח הרבה מעבר למה שהם באמת יכולים לקיים. ביל קלינטון וג'ורג' דאבליו בוש הבטיחו שניהם להעביר את השגרירות מתל אביב לירושלים ובסופו של דבר הבינו שזה לא שווה להם את הסיכון והסכנות שמעד כזה עלול להוביל. בכתבה מזכירים גם ראיון שערך הנשיא הנבחר עם עיתון ישראל היום, כשהוא, להגדרתם, מתחמק מאותה הבטחת בחירות נדל"נית ומבקר את ההתנחלויות.
עם כניסתו של טראמפ לתפקיד הכריז נתניהו על בנית התנחלויות חדשות, הכרזה שכבר לא נשמעה זמן רב. להפתעת רבים, מיהרו בממשל החדש לצאת בהכרזה ברורה נגד בנית התנחלויות ישראליות ובטענה שאלו מחבלות ומשבשות את הסיכוי לשלום. אותה הכרזה, כך הבינו גם בישראל, הייתה מסר ברור לממשל נתניהו על הגבולות שיש לאותה מערכת יחסים חמה בין שתי ההנהגות. בדיווחים נראה כי בטרם ההודעה שהוציא הבית הלבן, שוחח הנשיא עם מלך ירדן עבדאללה ועם מנהיגי מדינות המפרץ. יש קולות שטוענים שגם רקס טילרסון מזכיר המדינה הנכנס והגנרל מאטיס הניאו את הנשיא מהעמדה הראשונית שלו כלפי ישראל.
מאטיס ידוע כמי שמרבה לבקר את ישראל והתנהלותה. בשימוע בטרם בחירתו סירב לקרוא לירושלים בירת ישראל וטען שמבחינתו עד שארה"ב לא משנה את עמדתה הרשמית, תל אביב היא עיר הבירה של ישראל. בנוסף אמר לא פעם שההתנחלויות הישראליות מובילות לאפרטהייד.
טילרסון, שידוע כמי שבילה זמן רב בקרבת ראשי מדינות המפרץ עלול, על פי הפרשנים, לבלום גם הוא את פריחת הרומן בין שני הממשלים. לפי הדיווחים יכול מאוד להיות שטילרסון יחשוש מהתגובות של מדינות המפרץ וההשלכות הכלכליות והאסטרטגיות על ארה"ב.
בפוליטיקו הוסיפו וטענו שמי שחשב שממשל טראמפ ייתן לנתניהו להקים התנחלויות למכביר או יהפוך לסניף הליכוד של די סי, טועה ובגדול.
השמועות על התקווה של הממשל החדש להעניק תפקיד מרכזי בשיחות שלום למדינות ערב מאששות את השינוי ואת היתרון שהעניקו לישראל ביחס לסכסוך הישראלי פלסטיני.
מעניין לגלות את הניתוחים השונים שערכו פרשנים לנתניהו בטרם ביקורו בארה"ב. לפי הפרשנות, נתניהו, ששרוי כרגע בישראל תחת חקירות עלול לאבד את ההנהגה, אך אם ישאר בתפקיד יהפוך לראש הממשלה שמכהן בתפקיד זמן רב יותר מכל מנהיג ישראלי אחר, כולל בן גוריון. לאענתם, נתניהו, רבות בעקבות המציאות הזו, הוא לא בהכרח אותו אידיאולוג נועז שנהוג היה לחשוב כי אם מחושב, זהיר ובעיקר שורד פוליטי.
הניתוחים הפוליטיים שמציעים בפוליטיקו מתייחסים למצב השברירי של ממשלת נתניהו בישראל. בפוליטיקו טענו שנתניהו לא חושש מחיזוק מפלגת העבודה או השמאל הישראלי אלא דווקא מהימין הקיצוני. עוד טענו שהקים את ממשלתו הימנית כדי לשרוד פוליטית אבל הוא נתקל בקשיים חמורים לשלוט ולהוביל.
העיתונאי אהרון דוויד מילר ציין כי אויבו הגדול של ביבי הוא נפתלי בנט שמנסה להוביל את הימין בישראל וגם את השלטון.
הוא מספר לאמריקנים גם על חוק ההסדרה והובלתו על ידי בנט ומספר שגם נתניהו ביקש כבר הבין בשלב הזה שפעולות מסוג זה אינן רק מאתגרות משפטית אך עלולות גם לערער את היחסים החמים עם הממשל החדש באמריקה.
נתניהו, הוא מציע נקודה מעניינת, נמצא בעמדה הרבה יותר מסובכת ממה שחושבים. אם לא ירסן את הימין הקיצוני, לטענתו עלול לסכן את היחסים עם ארה"ב, אבל אם לא יעשה כן, הוא עלול לאבד את השלטון, ומבחינתו, טוען מילר, זהו הצו העליון.
בכתבה שפורסמה בפוליטיקו נטען שהחיבור בין ארה"ב שלום ונתניהו במשפט אחד לא עלול להסתיים טוב, למעשה, הם ברוב המקרים מסתבכים. חשוב לציין שגם האחריות הפלסטינית לשיבוש התוצאות הסופיות מצוינת ומודגשת.
בסוף השבוע יצאו מספר ישראלים אמריקאים בהכרזות וקבוצות פייסבוק בהתהרה לפיה הם מתנגדים לברית של נתניהו וטראמפ, שלדעתם מבוססת על ערכים שעומדים בניגוד לחיבור האמיתי בין שתי המדינות. רבים חוששים שהחיבור בין נתניהו וטראמפ יוביל את ישראל לקו ניצי יותר, אבל רבים אחרים, בעיקר יהודים וישראלים אמריקאים רבים מאמינים שהקשר בטוב שנרקם בין השניים ימשיך ויחזק את ישראל.
הפרשנים בארה"ב הביעו ספק. "כדאי שנהיה ברורים", אמר הפרשן מילר. "כשמדובר בטראמפ ונתניהו אנחנו נתמודדים עם שתי דמויות חזקות ובעיתיות. למרות הרקע השונה מאוד שלהם יש להם הרבה במשותף, וזה", הוא מדגיש, "עלול להיות בכלל לא טוב".
העובדה שטראמפ הפכפך, נטען. העובדה שהוא לא אוהב לשמוע לא כשהוא מצפה ל'כן' עלולה ברגע אחד לשנות את הדינמיקה הקולחת בין השניים. בעבר מזכירים, נתניהו העיז לקרוא לממשל האמריקאי שקרן ואף נקלע לחיכוך עם קלינטון כשסירב לקבל את בקשותיו. כך, צופים, עלול גם הקשר בין ביבי למנהיג החדש להסדק.
בגלל החשדנות של נתניהו והכמיהה שלו לשמור על כוחו בפוליטיקה בישראל, בגלל פזיזותו של טראמפ וחוסר הסבלנות שלו להתנגדות או עקשנות, רבים מהפרשנים המקומיים מאמינים שירח הדבש של היחסים אולי מגיע לשיאו בביקר של נתניהו בבית הלבן אבל עלול להתפוגג במהירות. "אני מהמר", כתב מילר, "שבתוך שנה, אולי אפילו פחות, טראמפ ונתניהו יעיקו ויכעיסו זה את זה ואז מה?"
