שתף קטע נבחר

קפטן אמריקה בטעם גפילטע פיש

בסוף החודש ייערך בברוקלין כנס ’קומיק-קון’ יהודי שיעסוק בקשר בין היהדות לגיבורי על. הקשר, כפי שמסביר מבקר הקולנוע אמיר בוגן, עמוק הרבה יותר משחשבנו

האם אי פעם הבחנתם במזוזה שמקובעת על דלת הכניסה לביתו של בטמן? האם ידעתם ששמו המקורי של קלארק קנט הוא בכלל קאל-אל? האם זיהיתם את כל המונחים החוזרים ביידיש במגזין mad או שמעתם שהסיפור הראשון שנכתב שם נקרא ׳גנעבס׳?

היהדות, מסתבר, מהווה בסיס איתן למדי בעולם הקומיקס, ואם תחפשו את הקשר היהודי לא תצטרכו ללכת רחוק מדי.בסוף החודש ייערך בברוקלין כנס ה׳ג׳ואיש קומיק-קון׳, שיעסוק בקשר שבין יהדות וקומיקס באמריקה.

 

קומיק-קון המקורי הוא חגיגת קומיקס צבעונית ורווחית מאין כמוה. כנס החובבים הגדול בעולם לקומיקס בפרט ולבידור בכלל שנערך בסן-דייגו וניו יורק בכל שנה, ומוביל אלפי מעריצים להגיע מחופשים ונרגשים לפגוש את היוצרים ואת כל מה שחדש בתחום. הקומיק-קון מציג תרבות פופולארית מז'אנרים רבים, ביניהם קומיקס, ובקומיקס, מדע בדיוני, פנטזיה, אנימציה, אנימה, מאנגה, ספרות אימה, משחקי וידאו, משחקי קלפים ורומנים גרפיים.

 

״הכנס המקורי מוקדש לתרבות פופולארית, למרות שהוא לא מוגדר כפסטיבל, זה בדיוק מה שזה״, מסביר אמיר בוגן, חוקר תרבות פופולארית, גיבורי על ומדע בדיוני וכתב הקולנוע של ynet. ״עם השנים הפך הכנס המקורי בסן דייגו למפגש פסגה לסרטים חדשים מהתרבות הפופולארית, גיבורי על ומדע בדיוני. וונדרוומן למשל, הושק בקומיקון וגל גדות מגיעה לכנס בסן דייגו כבר כמה שנים כשמסביבה אינספור מעריצים מחופשים לדמותה, כנהוג בקומיק-קון״.

 

- ()
וונדר וומן. בלי שורשים יהודיים

 

הקומיק-קון הוא כנס שנתי שנערך עוד משנות ה-70 אבל בשנים האחרונות עם פריחת הז׳אנר, הפך פופולארי מאי פעם.עם ההצלחה, הגיעו גם החיקויים וברחבי אמריקה נולדו אירועי קומיקס רבים למעריצים נלהבים. מאוהיו ועד לונג איילנד, מגיעים אלפי מעריצים להתחכך בתרבות האהובה עליהם. ״יש כנסים שמוקדשים אך ורק לסרטים מסוימים כמו מלחמת הכוכבים או אקסמן״, מסביר בוגן. ״רק לאחרונה גם גדות הגיעה לכנס קטן בלונג איילנד. הרבה פעמים, גם משתתפים הכי שוליים בהפקות האלו ממש מתפרנסים מהשתתפות בכנסים האלו, צילומים עם חובבי הז׳אנר וחתימות, על כל אלו משלמים לא מעט״.

 

הג׳ואיש קומיק-קון, הוא אמנם נישתי ומצומצם יותר, אך מומלץ לשים אליו לב. בכנס עומדים על הקשר היהודי, על אלמנטים יהודיים נסתרים וגלויים ועל התרבות היהודית, החוויה כיהודי באמריקה וביטוי כל אלו בקומיקסים המפורסמים. ״מדובר כנראה במשהו להתגאות בו״, מסביר בוגן שלא מייחס חשיבות רבה מדי לכנס הקרוב בבית הכנסת ׳קול ישראל׳ שבברוקלין. ״אין ספק שהקשר בין זהות יהודית לגיבורי על הוא משמעותי. כל גיבורי העל האייקונים כמו סופרמן, באטמן, קפטן אמריקה ועוד, כל החבר’ה הוותיקים המייסדים, חוץ מוונדר וומן למרבה האירוניה, נוצרו על ידי יהודים ויש המון תיאוריות וסיבות לכך. יש תיאוריה שאומרת שיהודים לא נחשבים לחזקים והנועזים בעולם ולכן פועלים בעיקר בכוח המוח. אולי בגלל שיהודי ארה״ב לא הצליחו לשבור את הסטיגמה הזו במציאות, הם מצאו את הדרך לייצר יהדות עם שרירים וכוחות-על שלא מגיעים רק מהשכל, אלא מועצמים גם מבחינה פיזית.סופרמן, למשל, נוצר על ידי הכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר, שניהם יהודים. שמו המקורי הוא שם תנ״כי שמגיע מארמית ׳קל-אל׳, הטענה היא שדמותו מבוססת על דמויותיהם של שלמה המלך ומשה.

 

״כל הפריחה הראשונית של גיבורי העל החלה בשנות השלושים וזה קשור במידה רבה גם למצוקה שהגיעה אז בעיקר מאירופה. זו אחת מהתאוריות שמרמזת כי יהודים השקיעו בתחום הזה כמעין קריאה לפעולה לאומה האמריקאית. אלו דמויות שהקדימו את זמנן. קפטן אמריקה למשל, שהאויב הגדול ביותר שלו היה בכיר בשורות הנאצים, נראה כבר בחוברת הקומיקס הראשונה, כשהוא פוגש בהיטלר וחובט בו. החוברת פורסמה על ידי יוצר יהודי עוד לפני פרל הארבור ולפני כניסת ארה״ב למלחמת העולם השניה. בכלל״, הוא מוסיף, ״זו הייתה הגרסה של היהודים לאובר-מן של הגרמנים שהציג את דמות הארי המשובח והנעלה.״

 

בשנות השישים, בימי קנדי ומרטין לותר קינג, קם דור חדש של גיבורי על. ״סטן לי, או בשמו המקורי סטנלי ליבר, היה הסנדק של כל גיבורי העל של מארוול וכך נולדו גיבורי העל חדשים כמו ספיידרמן, ת׳ור, הענק הירוק ועוד.״

באותם ימים יצר סטן לי גם את ה׳אקסמן׳, חבורה של מה שכונה מוטאנטים נרדפים, שנתנו ביטוי לנרדפים בחברה כמו שחורים ויהודים. ״אקסמן הם מוטאנטים בעלי כוחות על אבל נרדפים ומוקצים רק כי הם שונים. שאלה שעולה לא אחת מתוך אותם הטקסטים היא כיצד הנרדפים אמורים להתנהל מול החברה סביבם. כיצד ינצלו את כוחם. להילחם ולנצח או לנסות ולגשר על ההבדלים, לנסות ולשחרר את השנאה. נטען אז שזו הדילמה של מרטין לותר קינג מול מלקולם אקס. ושאלת השאלות האם להפוך מרודף לנרדף או לנסות ולחתור לשיוויון״.

סדרת האקסמן עסקה לא מעט גם במאבק באנטישמיות. ההשוואה בין סנטימנטים אנטי-מוטאנטים לאנטישמיות מקבלת התייחסות מפורשת מאוד בעשורים האחרונים. מגנטו, ניצול שואה בעל מספר מקועקע על זרועו - ובגרסאות מסוימות קורבן ניסויים של ד"ר מנגלה באושוויץ - רואה את מצבם של המוטאנטים כדומה למצבם של היהודים בגרמניה הנאצית. בנקודה מסוימת הוא אף ממלמל את המילים, "לעולם לא עוד". למחנות העבודה באי ג'נושה, בהם נצרב מספר למצחם של המוטאנטים, יש הקבלה למחנות הריכוז של הנאצים, כמו גם מחנות הכליאה בסיפור הקלאסי "ימי עבר עתידי". התייחסות נוספת מופיעה כאשר מגנטו נשאל בידי קאליסטו "אם אתה כל כך גאה בהיותך מוטאנט, היכן הסמל שלך?", הוא מראה לה את המספר המוטבע על זרועו, ומצהיר כי יותר אף מחט לא תחדור אל עורו.

 

״בראיון טען אחד היוצרים שצ׳רלס אקסביור, פרוספור אקס הוא שנהוג היה לחשוב כי דמותו מבוססת על זו של מרטין לותר קינג, מבוסס בכלל על דמותו של דוד בן גוריון ומולו לא מלקולם אקס כי אם מנחם בגין. דוד בן גוריון הוא פרופסור אקס שמנסה לחתור לשלום ומגניטו מולו, הוא בגין הלוחם הזועם שישנה סדרי עולם לטובת הצדק שלו״.

 

את כנס הקומיק-קון ב-29 באפריל יפתחו בתפילת שחרית וממנה יובילו יום שלם שיעסוק באלמנטים המפתיעים מתוך היהדות ומסיפורו של העם היהודי. בין האורחים לא מעט יוצרים וחוקרים של הז׳אנר.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים