האוצר השעה חידוש הסכם המסגרת עם מיקרוסופט

משרד האוצר החליט להשעות את חידוש הסכם המסגרת לשנת 2004 בין חברת מיקרוסופט לממשלה.

לפני מספר ימים פרסמנו, כי על פי תגובתו של איציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, לעתירה שהוגשה נגד המדינה על ידי עודד לביא, בכוונתו לבדוק את הסכם ההתקשרות האחיד (Enterprise Agreement) בין מיקרוסופט למדינה לרכישת תוכנות כמו חלונות, אופיס ואחרות על ידי כל משרדי הממשלה, במטרה להבטיח, כי החוזה אינו יוצר תמריץ להעדפת מיקרוסופט על פני מתחריה. במסגרת ההסכם, שנחתם בשנת 2001, משלמת המדינה למיקרוסופט מדי שנה 175,000 דולר עבור רישיונות לשימוש בתוכנות החברה.

ביום ה' החליטה ועדת המכרזים העליונה לנושאי מערכות מידע ותקשוב על השעיית ההסכם הזה, המקנה למשרדי הממשלה זכות שימוש במוצרי החברה בהתאם למסלול שבוחר כל משרד ומשרד. על פי מסלולי ההסכם השונים, נכרכים יחד השימוש במערכת ההפעלה יחד עם מוצרי אופיס, BackOffice, רישיונות לשרתים, למסד הנתונים SQL Server, אקסצ''ינג' ועוד.

"ההסכם יוצר תמריץ שלילי"

"ההסכם הנוכחי עם חברת מיקרוסופט כולל חבילה של רישיונות להפעלת מגוון מוצרים רחב של החברה", מסר כהן, "מבנה ההסכם יוצר תמריץ שלילי למשרדי הממשלה לבחור רק חלק מהמוצרים. אם יוחלט לחדש את ההסכם הדבר יותנה בבניית מחירון פרטני לכל אחד ממוצרי מיקרוסופט ולסל כללי שמחירו לא יהיה שונה משמעותית מסכום הפריטים המרכיבים אותו".

מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, אריה סקופ, טען בישיבת ועדת האינטרנט של הכנסת באוקטובר, 2002, כי הוצאות הממשלה על תוכנות מיקרוסופט הן כשני אחוז מתקציב המיחשוב הממשלתי, ומהוות חלק זניח בעלות כוללת של כל פרויקט מיחשוב, שמורכבת מעלות חומרה, מערכת הפעלה, יישומים, פיתוחים, הטמעה, בדיקות, תמיכה והדרכה.

כהן מציין, כי ההחלטה להשעות את ההסכם התקבלה גם בשל מחיר רישיונות התוכנה של מיקרוסופט. לדבריו, בשנת 2004 יקוצצו תקציבי יחידות טכנולוגיות המידע בממשלה בכ-25%. לדבריו, הקיצוץ הדרסטי בתקציב כבר הביא להורדה ניכרת בתעריפים אותם משלמת הממשלה עבור כוח אדם (תוצאת מכרז חברות התוכנה). ירידה דומה במחיר הרישיונות עבור תוכנה מתבקשת לאור הקיצוץ בתקציב.

שדרוגי התוכנה אינם הכרחיים

סיבה נוספת שניתנה להחלטה היא כי שדרוגי התוכנה לא הכרחיים בשנה הקרובה. מערכת XP ו-Office XP עליהם שילמה הממשלה בשנת 2003 מתפקדות כראוי, נמסר ממשרד האוצר, לאור המצב הכלכלי וסדרי העדיפויות של הממשלה לא ברור האם יש צורך אמיתי בביצוע שדרוג כללי למערכות אלו בשנת 2004.

הממשלה הצהירה בעבר על חובתה לתרום להעשרת ההיצע בשוק התוכנה הישראלי במטרה לסייע בצמצום הפער הדיגיטלי ולקדם את חופש הבחירה. עד לסוף שנת 2003 יושלם פיתוח חבילת היישומים המשרדיים אופן אופיס, המבוססת על קוד פתוח. בממשלה מעריכים כי חבילת תוכנות זו צפויה להיות חלופה לאופיס בעלויות הנמוכות ב-60% לתוכנות מיקרוסופט. יכולות מערכת זו בשילוב עם דפדפן Mozilla ייבחנו בקרוב על ידי מספר משרדי ממשלה.

רוצים ליהנות מחופש בחירה

כהן מוסר, כי ההחלטה אינה מכוונת נגד מיקרוסופט ישראל, שלדבריו פעלה רבות לקידום התוכנה בארץ ובפרט בסקטור הממשלתי, כולל הסבה של מוצרים רבים לעברית ומתן יכולות חדשות למפתחים וליישומים. במשרד האוצר כבר התקבלה החלטה להתאים את כל אתרי הממשלה לדפדפן האינטרנט "מוזילה", המבוסס על קוד פתוח. 

השאלה המתעוררת בעקבות ההחלטה האחרונה היא אם ההודעה האחרונה של משרד האוצר מיועדת "להפעיל שריר" כדי לקבל מחיר טוב יותר או שמדובר בהחלטה אסטרטגית של המדינה, לבחור בפתרונות מבוססי קוד פתוח? "לא רק העתירה לבג"ץ הניעה אותנו לקבל את ההחלטה", אומר כהן, "אנחנו רוצים ליהנות מאפשרות בחירה במשרדי הממשלה, מבלי שנאלץ לרכוש את כל התוכנות של מיקרוסופט הנכרכות יחד. לבד מזאת, אין סיבה למשרדי הממשלה המשתמשים באופיס XP לעבור לאופיס 2003, לדוגמה".

לדברי כהן, בפני המדינה בוחנת כעת כמה אפשרויות: לרכוש את התוכנות של מיקרוסופט המותקנות במשרדי הממשלה עבור תוספת מחיר ולסיים את ההסכם (הליך שקרוי Buy and out, במסגרתו תוכנות מיקרוסופט הופכות לרכוש הממשלה, להבדיל משכירתן על פי הרישיון) או לשלם פחות עבור רישיונות תמיכה. "אין סיבה לשלם כל כך הרבה כסף בתקופה של קיצוצים", אומר כהן, "בתאילנד, המדינה הצליחה להוריד את מחירי ה-Back Office ל-35 דולר למערכת". בכך הוא רומז כי אפשרות הבחירה בתוכנות קוד פתוח הופכת לשוט המאיים על מיקרוסופט גם בישראל בזו הלשון: אם לא תורידו מחירים, יש לנו אלטרנטיבה. מחברת מיקרוסופט ישראל נמסר כי החברה אינה נוהגת להגיב לתקשורת בנושא יחסיה עם לקוחותיה.