הרשקו: "אני חושש שזה יהיה הנובל הישראלי האחרון"
פרופסור אברהם הרשקו מהטכניון, שזכה יחד עם אהרון צ'חנובר בפרס נובל לכימיה, שולח מסר ברור בעקבות הזכייה: "אם ימשיכו לקצץ בהשכלה גבוהה, לא יהיו יותר פרסי נובל. מדע והשכלה חשובים בדיוק כמו הביטחון"
"זה הזמן לעשות חושבים. אם יקצצו בתקציבים להשכלה הגבוהה, לא יהיו יותר פרסי נובל. זה יהיה האחרון. וגם לא הישגים טכנולוגיים להיי-טק הישראלי. צריך לתת עדיפות לחינוך, למדע ולהשכלה הגבוהה. הם חשובים בדיוק כמו הביטחון", כך אומר פרופ' אברהם הרשקו, בראיון מיוחד לרגל זכייתו בפרס הנובל יחד עם פרופ' אהרון צ'חנובר, שניהם מהטכניון, ושותפם האמריקני ארווין רוז.
בכל מקרה, דומה כי הפרס היוקרתי חשוב פחות לצמרת הפוליטית של המדינה ממדליית זהב אולימפית, עם כל החשיבות שיש לזכייה זו. 24 שעות לאחר הזכייה לא התקשרו שרת החינוך, לימור לבנת, וגם לא ראש הממשלה, אריאל שרון, לברך את הזוכים. נשיא המדינה, לעומתם, פירסם הודעת ברכה על הזכייה, ושר המדע, אילן שלגי, התקשר לברך.
באופן אירוני-משהו, הרשקו וצ'חנובר מועמדים מזה כמה שנים דווקא לפרסי נובל לרפואה. ביום שלישי, יום לפני הזכייה, נמסרו שמותיהם של הזוכים בפרסי נובל לרפואה. כאשר השניים לא זכו, עברו על כך בטכניון לסדר היום, וביום רביעי היתה ההפתעה כה גדולה, שאת מרבית הבכירים הידיעה תפסה באמצע חופשה או סידורים. נשיא הטכניון, פרופ' יצחק אפלויג, נמצא בכלל בניו-יורק לקראת כינוס של אגודת ידידי הטכניון שייפתח ביום שני.
הזכייה היא תוצאה של ימים שבהם המדע קיבל הרבה יותר תקציבים וחשיבות. הימים הללו דומה כי חלפו. "הישגים במדע דורשים השקעה לטווח ארוך. נורא קשה לבנות ונורא קל להרוס יסודות של אוניברסיטאות", מוסיף הרשקו. גם פרופ' צ'חנובר ניצל את הבמה כדי להעביר מסר ברור למחוקקים: "לא רואים את זה, אבל יום אחד נמצא את עצמנו כמדינת עולם תשיעי - לא שלישי".
ולא שהיתה לשרת החינוך בעיה להשיג טלפונית את הזוכים. את פרופ' הרשקו הצלחתי להשיג בחיוג הראשון והוא ענה בשמחה לשאלותיי, ובייחוד לשאלה הראשונה, הבלתי ננמעת, איך בכלל מרגישים אחרי זכייה כזו. "שמחים ונרגשים, בשביל המשפחה, וגם בשביל המדינה. היה נחמד לראות שמתחילים את החדשות במילים 'סוף סוף חדשות טובות בישראל'".
- תוכל להסביר בצורה הכי פשוטה מהו, בעצם, ההישג המחקרי שלכם?
"הפרס ניתן בכימיה, אבל ההשלכה העיקרית היא ברפואה. זו עבודה של 35 שנה. יהיה קשה לסכם במשפט אחד, וגם יש צורך ברקע כימי, ביוכימי וביולוגי. בכל מקרה, המחקר חשף כיצד מתפרקים החלבונים בתאים שלנו. החלבונים אינם רק משהו שאוכלים, אלא תוצרים של הגנים שהם המכונות של הגוף שלנו. ה-DNA פועל באמצעות ייצור חלבונים. בגוף יש עשרות-אלפי חלבונים, שכל אחד מהם מבצע פעולה אחרת וכך הגוף פועל.
"לאחר שהחלבונים מיוצרים ומבצעים את פעולתם, יש צורך לפרקם כשאין בהם עוד צורך, כדי שלא יפריעו לגוף. המנגנון הוא בעצם מנגנון של סימון. החלבון שצריך להתפרק מסומן על-ידי קישור שלו לחלבון אחר שנקרא 'יוביקוויטין' (בלע"ז יוביקוויטין פירושו 'נמצא בכל מקום', כי מצאו אותו בכל תא ולא ידעו מה התפקיד שלו). מצאנו שהתפקיד שלו הוא לסמן חלבונים לפירוק. "כשאני אומר 'אנחנו' זה עבדך הנאמן, פרופ' צ'חנובר שהיה בזמן הגילוי סטודנט שלי, וגם ארווין רוז, שהוא הזוכה השלישי, שאירח אותי לשנת שבתון במעבדה שלו לפני 25 שנה".
- איך מגיעים לכך בתקופה שבה למחשבי-העל היתה קיבולת של מחשב אישי מיושן במונחים של היום?
"היו מחשבים, אבל לא השתמשתי בהם. ובאשר לשאלה איך מגיעים לזה, אז התשובה היא שבודקים בעיה שנראית חשובה, אבל שלא הרבה מתעניינים בה, כי אחרת המעבדות הגדולות בארה"ב בטח ישיגו אותנו. אני חושב שמדינה קטנה צריכה להתמקד בבעיה ספציפית מיוחדת, ייחודית, שעדיין לא נמצאת בתשומת-הלב העולמית ולהתקדם בה. הדבר השני שצריך זו דבקות במטרה. אם לא היינו מתעקשים, ומנסים מפה ומנסים משם, לא היינו מגיעים לפריצת הדרך".
- למה בכלל התגלית כה חשובה?
"היא חשובה, כי החלבונים הם המכונות של הגוף. כשחלבון לא מתפרק בזמן הנכון, הגוף נכנס למצב של מחלה. לדוגמה, במחלה כמו פרקינסון יש תפקיד לפירוק החלבונים. כדי שלא יהיו תקוות-שווא, הגילוי עדיין זה לא הביא לתרופה לסרטן, למעט תרופה אחת לסוג מסוים של סרטן שהוכנה, בין היתר, על סמך המידע הזה. זה מחקר בסיסי, לא מחקר שימושי, אבל מחקר בסיסי מביא במהלך השנים לתוצאות מעשיות".
- לא קצת משונה שלא קיבלתם אף ברכה מראש הממשלה או משרת החינוך?
"אני מניח ששרת החינוך וראש הממשלה עוד יתקשרו. טומי לפיד התקשר הבוקר (ה'). בסך-הכל, זה רגע מאוד חשוב עבור מדינת ישראל וגאווה גדולה, כי בפעם הראשונה יש פרס נובל במדעים. היו פרסי נובל לשלום ולספרות, אבל פרס נובל למדעים לא היה לישראל, פרט לפרס נובל בכלכלה שניתן לישראלי לשעבר (דניאל כהנמן, 2002)".
אבי בליזובסקי הוא העורך הראשי של אתר הידען
