האפיפיור של העולם החדש
קרול וויטילה הפולני הפך לאפיפיור יוחנן פאולוס השני ב-1978 והותיר מאז את חותמו הרבה מעבר לעולם הקתולי. הוא היה אפיפיור פעיל ומעורב, שלא היסס להתבטא גם בנושאים מדיניים. אפיפיור ששרד ניסיון התנקשות - ואפילו ביקר בארץ הקודש לפני מספר שנים וביקש את סליחת היהודים
"לשם מה לנו הזיכרון הבוער הזה?" שאל האפיפיור יוחנן פאולוס השני, כשניצב ב"יד ושם" מול תמונות נספי השואה, והשיב: "הזיכרון הכרחי, לא כדי לינוק ממנו את שאיפת הנקם, אלא כדי לחצוב ממנו תפילה לשלום וצדק. עלינו לזכור את מלוא הרוע לא כנטל מרפה ידיים, אלא כמנוף לשנות את העולם לטוב".
מרס 2000, כמה חודשים לאחר התחלפות המילניום. מדינת ישראל חוגגת את אחד הביקורים רמי הפרופיל ביותר בתולדותיה - ביקורו של האפיפיור הראשון בתולדות הכנסיה שביקש סליחה מהעם היהודי. התיירות הצליינית בשיא של כל הזמנים. חודשיים לאחר מכן תופיע הזמרת הישראלית אחינועם ניני בוותיקן מול האב הקדוש - וכעבור מספר חודשים תפרוץ האינתיפאדה ותשנה את הכל.
לישראל ולישראלים מערכת יחסים טעונה מאוד עם האפיפיור ועם הכנסיה הקתולית. אפילו בקשת הסליחה של האפיפיור באותה שנה התקבלה בהסתייגות,
שכן לא גינה את מעשי האפיפיור פיוס השני (שאף הפך לקדוש) בתקופת מלחמת העולם השנייה. אבל בביקור ההוא ב"יד ושם", מדבר קרול יוזף ווֹיטילה (Karol Józef Wojtyła) הפולני (הוא יוחנן פאולוס השני) על לקח ההיסטוריה המוכרת לו היטב מארצו בימי הכיבוש הנאצי. "קתולים טובים אינם יכולים להיות אנטישמים ומכחישי שואה", הוא מבהיר, ומביע בפעם הראשונה את צער הכנסייה הקתולית על גורל היהודים בשואה ועל האנטישמיות: "בואו נבנה עולם חדש, היהודים והנוצרים".
יוחנן פאולוס השני היה האפיפיור של העולם החדש, באחד המוסדות הישנים והמקובעים ביותר בעולם. הוא נולד ב-1920 בעיירה קטנה ליד קרקוב, כילד שני למשפחה ממוצעת. אמו, אחיו ואביו מתו כולם בצעירותו. וויטילה החל ללמוד באוניברסיטה, אך זו נסגרה לאחר שהנאצים כבשו את פולין, והוא נאלץ לעבוד למחייתו במחצבה. בזמן המלחמה החל בלימודי דת אצל הארכיהגמון של קרקוב. בתום המלחמה חזר לאוניברסיטה והחל ללמוד תיאולוגיה. הוא הוסמך לכמורה בשנת 1946, במקביל המשיך בלימודיו וסיים ב-1948 ברומא את לימודי הדוקטורט.
בשנים הבאות שב וויטילה לפולין וכיהן ככומר בכמה כנסיות. במקביל, נעשה פרופסור לתיאולוגיה באוניברסיטת לובלין. בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 החל לעלות במדרג ההיררכיה הכנסייתי. בשנת 1958 מונה להגמון של קרקוב, ב-1964 היה לארכיהגמון של העיר, וב-1967 נבחר לחשמן (קרדינל). בשנת 1978, כשהיה בן 58, בחרה בו מועצת החשמנים של הכנסיה הקתולית לראשות הכנסייה, ובכך היה לאפיפיור הראשון מאז המאה ה-16 שאינו ממוצא איטלקי. לאחר בחירתו נטל את השם יוחנן פאולוס ה-2.
בחירתו רוממה את רוחו של העם הפולני, הקתולי ברובו. עמדתו האנטי-קומוניסטית של יוחנן פאולוס היתה ידועה מאז ומתמיד, ורבים טוענים כי קיים קשר ישיר בין בחירתו לאפיפיור לבין העובדה כי פולין היתה המדינה הראשונה בגוש המזרחי שפרקה את עול הקומוניזם. אמונתם הדתית של הפולנים, דבקותם בכנסייה ובארגון סולידריות החלו לפי כמה פרשנויות את "אפקט הדומינו" שהביאה להתמוטטותו של משטר זה בשאר אירופה המזרחית, ובברית המועצות עצמה בתוך שנים ספורות.
יוחנן פאולוס, שהיה דובר 8 שפות, הרבה לנסוע בעולם - יותר מכל אפיפיור לפניו (לפי אומדן, המרחק שעבר במסעותיו עולה על זה שצברו כל קודמיו גם-יחד), והוא התמיד בכך למרות בריאותו הרעועה. ברבים מביקוריו נאסף לכבודו קהל מן הגדולים ביותר שנרשמו אי-פעם, בכל אירוע שהוא.
המאורע שזיעזע את העולם הנוצרי היה ניסיון ההתנקשות בתחילת שנות ה-80. ב-1981 נורה יוחנן פאולוס השני בבטנו ובידו על ידי מתנקש טורקי.
מיליוני מאמינים התפללו לשלומו, עד שהתאושש. בעקבות כך, הודקה האבטחה סביבו וכללה בין היתר את מה שכונה ה"פופ-מוביל", רכב המוקף זכוכית משוריינת שנסע בין המאמינים בעת ביקוריו של האפיפיור ברחבי העולם. אגב, לאחר שהבריא, נפגש עם הצעיר שניסה להתנקש בחייו ולחץ את ידו לאחר ששמע וידוי מפיו.
נגד המלחמה בעיראק, בעד מדינה פלסטינית
בעולם תקשורתי שהכנסיה היתה חלק ממנו, לא היסס האב הקדוש להביע את דעתו שוב ושוב בנושאים מדיניים. הוא התנגד למשל ב-2001 למלחמה בעיראק, שאותה כינה "ארץ הנביאים". במהלך פגישה ביוני 2004 עם נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, התייחס לאירועים בעיראק שבהם התעללו חיילים אמריקנים בעצורים עיראקים ואמר כי "העולם מודאג מאוד. בהיעדר ערכים של אנושיות, המלחמה בטרור לא תצלח לעולם". בוש חייך במבוכה.
יחסו של האפיפיור לישראל היה תמיד מורכב. הוא הטיף תמיד לשלום במזרח התיכון, וקרא עוד בתחילת שנות ה-80 להקים מדינה לפלסטינים. בתחילת 2004 הביע את התנגדותו להקמת גדר ההפרדה, ואמר בפגישה עם אבו עלא: "ארץ הקודש זקוקה לגשרים, לא לחומות". הוא שב על התבטאות זו מספר פעמים.
עם זאת, הרבה להיפגש עם ישראלים ועם נציגי ישראל וביטא את אהבתו לארץ הקודש - בין היתר בביקורו כאן, ביקור שני בסך הכל של אפיפיור בישראל. ב-2002, בשיא האינתיפאדה ואירועי הטרור, שיגר לאזור שליח מיוחד, הקרדינל רוג'ר אֶצֶ'גַראי, בעקבות המשבר בכנסיית המולד.
בשנים האחרונות היה מצב בריאותו של יוחנן פאולוס הקשיש רעוע, והוא אושפז שוב ושוב בבית החולים ברומא. בין היתר לקה בדלקות בדרכי הנשימה, ועבר שורת ניתוחים בגרונו. במרס 2005 דיווחו רופאיו כי מצבו מחמיר, ומיליוני מאמינים קתוליים ברחבי העולם התפללו שוב לשלומו. הוא התאושש מעט, וערך הופעה פומבית שבה הודה בקול רועד למתפללים, "במיוחד אלה היהודים והמוסלמים, ששמעתי שהתפללו עבורי".
לפנייה לכתב/ת 
