אין ספק שיצרניות מכוניות היוקרה הגרמניות עמלו קשה במהלך השנה האחרונה, כדי לפתח את הקטנות היוקרתיות שלהן. את אות הפתיחה נתנה מרצדס עם מתיחת פנים משמעותית למדי ל-C, ואחריה הגיעה אודי, שבספטמבר שינתה באופן בולט את הופעת ה-A4. האם היה זה מקרי, או שמרצדס ואודי תזמנו את מקצי השיפורים החשובים לקראת הופעת סדרה 3 החדשה, אמת המידה של התחום, בסוף 2004? הלאה השמרנות מה שברור מייד במפגש הראשון עם ה-A4 המחודשת, הוא שאודי נוטשים את האלגנטיות הדיסקרטית - שהייתה כמעט צפויה מדי - לטובת אגרסיביות רועשת. הפנים החדשות של אודי מסמנות שעידן וולטר דה-סילבה (ראש מחלקת העיצוב), כפי שהוצגו ב-A6, מגיעות גם ל-A4. עם החרטום החדש היא הופכת בולטת למרחקים, בייחוד בגרסת ה-S ליין שנבחנה. בלשון שיווקית קוראים לזה "אפקט ההגעה". וזה הרי בדיוק מה שייחלו אנשי השיווק של אודי בעולם. באופן מעניין, למרות שמהצד נשמר הדמיון לדגם היוצא, הרי שכל חלקי הפח החיצוניים (למעט הגג) שונים. האיכות ממכרת מול השינוי החיצוני הכל כך בולט, הרי שממושב הנהג ההבדלים פחות מוחשיים. ה-A4 מקבלת גלגל הגה חדש שטבורו מאזכר את הסבכה המעודכנת, וגם המושבים שודרגו. אבל חוץ מזה הכל מוכר ודומה למה שפגשנו ב-A4 היוצאת, וטוב שכך. כי שוב מדגימה סביבת הנהג של אודי מדוע היא נחשבת לאמת המידה בתחום, ומעוררת קנאה גם אצל מנהלי יצרני היוקרה המתחרים. הפלסטיק מלטף את העין והיד, פיסות העץ משולבות בו בטוב טעם, וכל פרט קטן משדר את אותה איכות וירידה לפרטים. וכמובן שכל המתגים וצגי המידע מסמיקים באדמומיות, כדי ליצור גם בשעות הקטנות של הלילה אווירה ייחודית. הדבר היחיד שמעט מפריע לאידיליה הוא מיקום מחוונים שמכתיב תנוחת נהיגה נמוכה. חובבי התנוחה הגבוהה יתקשו לראות את מלוא הפרטים. גם תפעול בקרת השיוט ותאורת הערפל יכול היה להיות נוח יותר. קצת מוזר לגלות שמכוניות כה מהודרת אינה מצויידת במחשב דרך או חיישני תאורה. מאחור אין שינוי מהותי, וה-A4 מציגה מרווח מספק ביחס למתחרות - אך לא גדול במיוחד. יש כוח אחד השינויים הבולטים ב-A4 המחודשת הוא אימוץ מנוע ה-2.0 ליטר טורבו הזרקה ישירה, אשר פגשנו כבר בגולף GTI. עם 200 כ"ס, מדובר ביחידת כוח חזקה למדי. 28.5 קג"מ כבר ב-1,800 סל"ד מבטיחים זמינות כוח מצוינת. גם הנייר מאושש זאת, עם 235 קמ"ש מרביים וזינק למאה ב-7.5 שניות. למנוע משודכת כמו בעבר התיבה הרציפה של אודי, ששופרה ומציעה כעת גם שבעה הילוכים מתוכנתים במצב הידני. סיבוב המפתח מפתיע ברגע הראשון, עם שאון מנוע נוכח באופן בולט ממה שזכרנו ממפגשים קודמים. תקלה, או בידוד רעשים פחות מוצלח? לא ברור, אבל הצליל במכונית ההדגמה היה בפירוש פחות נעים ממה שמגיע למכונית כזו. לחיצה על המצערת מגלה מייד שילוב יעיל בין המנוע לתיבה הרציפה, שהיא כנראה הטובה ביותר כיום. והשילוב הזה מביא קצב מהיר ביותר ויכולת עקיפה מצוינת. במצב הידני נוטלת כרגיל התיבה של אודי פיקוד בקצוות, ובאופן מעניין במצב הספורט היא נעה בין שבעת ההילוכים המתוכנתים. כרגיל בתיבות כאלה, המצב הרגיל מעט מטעה מבחינת רעש ויוצר תחושה של חוסר התקדמות (המנוע נעצר על סל"ד מסויים והתמסורת משנה יחסים). אבל לעיתים הוא דווקא יתגלה כאפקטיבי יותר. בעיר מתגלה שההאצה הראשונית עדיין מהוססת מעט, למרות השיפור המורגש. ומחוץ לעיר יוצרים אופי המנוע ופעולת התיבה תחושה מטעה לגבי מהירות הנסיעה, שנראית תמיד איטית ממה שהיא באמת. וכאשר נוסעים מהר משלמים: צריכת הדלק עמדה על 5.7 ק"מ לליטר. בפניה אודי מבטיחים כי את מתיחת הפנים הם ניצלו גם לעבודה מאומצת על כיול מחדש של מערך המתלים. וזה מורגש. כי אפילו על צמיגים במידה 215/55-17 ברור שה-A4 רכה יותר. כבר על כביש מהיר היא נעה יותר על ציר האורך, ומסתדרת טוב יותר עם גלים ושיבושים מבלי להרגיש חסרת ריסון. השינוי בהגה, לפחות בגרסה זו בה הוא משנה את המשקל בהתאם למהירות, פחות מבורך. הוא קל מדי במרכז, משנה משקל באופן מלאכותי מדי ואינו יוצר את האינטימיות המתבקשת. במקום להתכוץ סביב הנהג היא מרגשישה מעט כבדה. ה-A4 מציגה אחיזה גבוהה, התנהגות ברורה ויכולת טובה על הכביש המתפתל. ניתוק בקרת היציבות הטובה יחשוף כמובן נטיית צמיגים קדמיים להיכנע למומנט הרב, שעובר אליהם כבר במהירות נמוכה. גם לוחמת הגה עלולה לבקר. מאידך היא מגיבה היטב להרפיה מהדוושה בפניה. בעיר, במיוחד על צמיגים נדיבים אלה, ממשיכה אודי להציג נוחות בינונית. השיפור לעומת העבר מורגש, אך כאשר מגיעות מהמורות מאתגרות יותר, היא שוב מתקשה. ואם זה קורה בזמן האצה, היא אפילו מעלה צליל חבטה מלפנים. פעולת הבלמים שופרה לעומת העבר והיא כיום הרבה פחות עצבנית. עם זאת, ראוי לציין כי במכונית המבחן היא הרגישה מעט נרפית וחסרת נשיכה. תמונה שונה מאז נחת הדור הנוכחי של ה-A4 ב-2001, עבר השוק המקומי מהפך קיצוני בתחום היוקרה. אז עלתה אודי לא הרבה יותר ממשפחתיות ה-2.0 ליטר, וסימנה בחירה כמעט הגיונית. היום הפער עצום, המחיר מתחיל ב-253,000 שקלים לגרסת ה-2.0 ליטר ומגיע ל-300,000 עבור גרסת ה-2.0 ליטר טורבו (340,000 ברמת הגימור בה נהגנו). גרסת הביניים, ה-1.8 ליטר טורבו (כעת עם 163 כ"ס), שעולה 270,000 שקלים היא כנראה ההגיונית ביותר. אבל כך או כך זה הרבה מאוד כסף. נכון, אודי A4 המחודשת עדיין מציעה מחיר זול ואבזור תחרותי מאשר המקבילות הגרמניות. אבל בניגוד לפער הגדול, שבעבר הוציא אותה מהתחרות, כעת היא קרובה יותר, יקרה מאוד והציפיות עולות. וכאשר ההיגיון לא עובד פונים לרגש. מקצה השיפורים בהחלט הופך את ה-A4 למושכת מבעבר, ותא הנוסעים המהודר הוא המקום הנעים ביותר לבלות בפקק. אבל למרות הכוח, היא פחות ספורטיבית ומהנה ממה שמצהירים באודי: פחות מכונת נהיגה מרגשת ויותר תכשיט יפה ומלוטש, שנוצר באומנות ראויה להערכה. וכאשר ממול ניצבת סדרה 3 החדשה (שטרם נבחנה בארץ) עם היכולת והתחושות הייחודיות, נראה שפעם נוספת יתקשה התכשיט מאינגולשטט לגבור על הקרם של בוואריה. אבל בקרוב נודיע לכם סופית.
שתף קטע נבחר שתף קטע נבחר 
_a.jpg)
_a.jpg)
_a.jpg)
