למה אנחנו אוהבים לשנוא את ביל גייטס

ביל גייטס עומד בראש חברה מונופוליסטית וכוחנית, זה נכון. אבל הוא עומד גם בראש חברה שממשיכה להוביל את השוק, ובאופן אישי, הקים את קרן הצדקה הגדולה בעולם, שעוזרת למיליוני אנשים. אסור לשכוח את זה

לאחר הביקור המאוד מתוקשר של גייטס בארץ, בחרתי לנסות ולבחון את שני הצדדים של הנושא. נתחיל מהחלק הקל והפופולרי יותר: למה כל כך קל לשנוא אותו ואת החברה שהוא עומד בראשה? ישנן לא מעט סיבות לכך; מיקרוסופט היא מונופול, היא דורסת לא מעט חברות אחרות בדרך, המוצרים שלה יקרים מאוד - ולא חפים מבאגים (בלשון המעטה), ועוד ועוד.

לגבי ביל גייטס עצמו - קצת קשה לאהוב אותו. מדובר באדם העשיר ביותר בעולם, שהצליח לא פעם בעזרת "השאלת" רעיונות ממתחרים, ובעיקר היה במקום הנכון, בזמן הנכון.

יש גם צדדים טובים

אבל ישנם גם צדדים טובים. לרוב האנשים יש תוכנות של מיקרוסופט, ולכן ישנה תאימות לרוב התוכנות. כלומר, אם תרכשו תוכנה, סביר מאוד להניח שהיא תעבוד על המחשב שלכם. רוב התוכנות (בעיקר אלו המיועדות למשתמשים הביתיים) תומכות בצורה מלאה בעברית.

דבר נוסף שניתן להגיד לטובת מיקרוסופט, הוא שלרוב התוכנות יש חלופות, לעיתים חינמיות (שרובן עובדות בצורה טובה מאוד, ולפעמים אף טובה יותר); OpenOffice למשל, יכולה להחליף בקלות את אופיס של מיקרוסופט. לינוקס יכולה להחליף את Windows, פיירפוקס מחליף את אינטרנט אקספלורר ועוד.

למרות זאת, הרוב מעדיפים את מוצריה של מיקרוסופט. לפני שמתנגחים בענקית התוכנה, חשוב לזכור, שבסופו של דבר - מדובר בעסק שאמור להרוויח. מיקרוסופט מעסיקה ומפרנסת עשרות אלפי עובדים בכל העולם, כ-400 מתוכם בישראל.

ולא, אני לא אחד מהם.

שכל בעלי הממון יתרמו כמותו

בסיכומו של דבר, ביל גייטס עשה את הונו בעבודה קשה, ומהווה מקור השראה לאנשים רבים. חשוב מכך, הוא נחשב לתורם הגדול ביותר בעולם; קרן שהקים ביחד עם אשתו, תרמה מיליארדי דולרים למטרות צדקה חשובות מאוד, בעיקר לילדים במצוקה ברחבי העולם.

אז נכון, יש שאומרים שהתרומות הגיעו לאחר שהאשימו את מיקרוסופט בהיותה מונופול דורסני, אבל בכל זאת מדובר באדם שתרומתו מסייעת לרבים ברחבי העולם. לדעתי, עובדה זו בלבד מטה את הכף לטובתו. יותר מכך, הייתי שמח מאוד אם כל בעלי הממון יתרמו כמותו.

באופן עקרוני אנחנו, בני האדם, אוהבים לשנוא את מי שמצליח. אנחנו אוהבים לשנוא חברות שגדלו והצליחו. כמו שבתחילת דרכה כולם אהבו את האנדרדוג גוגל. כיום, כשהיא הולכת ומתנפחת והופכת לחברה ענקית שבולעת אחרות, כבר מתחילים לשנוא גם אותה.

דוגמה נוספת היא סימנטק. אני זוכר את הימים שמוצריה נחשבו למשובחים במיוחד. כמו התוכנה שהיא מציעה לבדיקת הדיסק הקשיח, שנחשבה בעיני רבים לטובה יותר מזו שהגיעה עם Windows. היום משתמשים רבים אוהבים לא לאהוב אותה ומחפשים פתרונות אחרים במקומה.

מודל מייצג או לא?

בקורס שלמדתי פעם בתקשורת, למדנו על ביל אחר, ביל קוסבי, שחטף ביקורת על סדרת הסיטקום שלו, ששודרה באמצע שנות ה-80, בזמן צפיית שיא. כל הכוכבים בסדרה היו שחקנים שחורים. עד כאן, הכל היה בסדר. אך אז החלה להישמע ביקורת, לפיה המשפחה השחורה שהוצגה בסדרה אינה מייצגת משפחות שחורות, אלא מחקה משפחה לבנה.

מדוע לבנה? משום שהמשפחה השתייכה למעמד הגבוה: הבעל רופא והאישה עורכת דין. "מה רע בכך," שאלתי? והתשובה שקיבלתי הייתה, שבמחקר כלשהו נמצא כי שחורים רבים בארה"ב לא הזדהו עם הדמויות, משום שלדעתם הם ייצגו את הלבנים, ולא את השחורים.

אז נכון, ביל קוסבי אמנם יצר סידרה שלא ייצגה את השחורים בתקופתו, אבל היא בהחלט קידמה את ייצוג השחורים בטלוויזיה, ואולי גם שימשה מודל לחיקוי לכמה אפריקנים אמריקנים (כך יש לומר, בעידן שלנו) שהלכו ללמוד רפואה ומשפטים.

כן, ייתכן שביל גייטס הוא איש כוחני ודורסני, אבל הוא גם מיטיב ועוזר. ואסור לשכוח זאת בלהט ההאשמות על התנהלות החברה שבראשה הוא עומד.