למה היא תמיד רוצה לדבר על זה, והוא מפהק?
האם אתם משוחחים עם בן זוגכם, מתוודים, מספרים, משתפים? או שאולי אתם כמו אותה אישה שסיפרה שהיא ובעלה הגיעו למצב שהם כבר לא יכולים לדבר כמעט על שום דבר - היא מדברת, הוא מפהק. היא מנתחת אירועים, הוא שותק. מה עושים? בתיה ברק-ורבין מסבירה את המקור לחוסר התקשורת ומצרפת נקדות למחשבה לשני הצדדים
אני רוצה להביא בפניכם תקציר של מונולוג ששמעתי מפיה של אישה נשואה ואם לשני ילדים קטנים. אני חייבת לציין ששמעתי דברים דומים גם מפיהם של גברים, מה שמוכיח פעם נוספת שכדאי להימנע מראייה סטריאוטיפית.
אלה עיקרי הדברים: "בעלי ואני הגענו למצב שאנחנו לא יכולים לדבר כמעט על שום דבר חוץ מעניינים פרקטיים ונייטראליים. מאז שאני מכירה אותו, בעלי תמיד דיבר קצר, אלא אם כן הוא החליט להרצות לי בנושא שקשור לעבודה שלו. זה תמיד הפריע לי, אבל לפחות בעבר הוא הקשיב לי קצת יותר.
"במשך הזמן המצב הידרדר. הוא התחיל לגלות סימנים מעליבים של קוצר רוח והיום אני מרגישה שאני רק פותחת את הפה והוא כבר מת מעייפות. המצב הזה גורם לי לתסכול ולתחושת בדידות. אני מרגישה שמצד אחד העולם הפנימי שלו סגור בפניי, כי הוא לא חושף את המחשבות והרגשות שלו, ומצד שני אין לי אפשרות לפתוח בפניו את עולמי שלי.
"אני מתה מקנאה כשאני שומעת על בני זוג שמדברים המון אחד עם השני. לפעמים כשאני מספרת לחברה על משהו שעובר עליי והיא שואלת אותי מה בעלי חושב בעניין, אני מתביישת להגיד לה שאני לא יודעת כי לא דיברנו על זה.
"לפעמים אנחנו מדברים על אחרים ואיכשהו מעבירים מסר לגבי עצמנו. כללית, הוא לא מאפשר לשיחה לגלוש לאיזורים מסוכנים של שיחת נפש וזה כולל דיבור על רגשות וגם דיבורים שהם בעיניו פילוסופיים. אני מודה שיש לי צורך חזק לנתח אירועים, לדבר עליהם, ללבן אותם ואפילו לדוש בהם.
"אני מבינה שכנראה הלחצים שלי גרמו לכך שהוא נרתע כמעט מכל סוג של שיחה איתי. הבעיה היא שהצורך שלי בשיחות נפש הוא צורך אמיתי וקשה לי שבן הזוג שלי לא מספק את הצורך הזה".
נשים רוצות לדבר, גברים - לעשות
בני אדם נבדלים זה מזה בצורך לחלוק רגשות, מחשבות וחוויות. יש כאלה שעצם הדיבור מעצב עבורם את החוויה שחוו, ויש כאלה שדיבור משמש אותם פחות או יותר למטרת העברת אינפורמציה ופתרון בעיות.
נשים וגברים הם תוצר של מכבש סוציאליזציה מיגדרית, וכפועל יוצא - מרבית הנשים רוצות לדבר ורוב הגברים מעדיפים לעשות (אם כי, כאמור, קיימים גם מקרים הפוכים).
הסוציולוגית ננסי צ'ודרו, תיאורטיקנית בעלת שם עולמי בתחום המיגדר, מציעה תיאוריה מאוד מעניינת בהקשר זה. צ'ודרו טוענת שהזהות המינית של בנים ובנות מתפתחת באופן שונה כאשר בנות מתפתחות לכיוון התקשרות ובנים לכיוון עשייה. כתינוקות, בנים ובנות קשורים לאם בקשר סימביוטי, אלא שבנים זקוקים להיפרדות מאמם לצורך בניית זהותם הגברית ואילו זהותן הנשית של בנות אינה זקוקה להיפרדות הזו, והיא נבנית דוקא תוך כדי תהליך של התקשרות עם האם.
כך נשים מתמחות בהתקשרות ואילו גברים, שנאלצו בילדותם לעשות מעשה של התרחקות מהאם והזדהות עם האב, גדלים להיות "מומחים" בעשייה.
שני המינים משלמים מחיר על האופן שבו גודלו בחברה פטריאכלית, שבה תפקידי המינים הם קבועים חרף כל ההתקדמות והשינויים שהתחוללו במרוצת השנים.
מכיון שתהליך השינוי הוא איטי, יש צורך לגייס משאבים של "אינטליגנציה זוגית" כדי לא להרוס את המירקם העדין של היחסים הזוגיים במאבקי אין קץ על משהו שינקנו עם חלב אמנו.
ההסבר הסוציופסיכולוגי של צ'ודרו כמובן אינו מתיימר להקל על המצוקה של אותה אישה, שחשה שבלי שיחות נפש אין טעם לחייה הזוגיים. אני מציעה לכל אישה שמחשבה מסוג זה עוברת במוחה לגלגל את המחשבה הזו שוב ושוב ולבדוק אם היא אמיתית: האם באמת החשיבות של שיחות נפש בזוגיות היא כל כך קריטית בעינייך? הייתי מבררת אם ערכים כמו: אהבה, חברות, אכפתיות ומחויבות באים לידי ביטוי בזוגיות שלך ושל בעלך באופנים אחרים.
תקשיבי ותלמדי המון
לעיתים, תוך כדי חקירה ובירור מוצאים שאחד מבני הזוג עושה מעשים של ממש למען הקשר הזוגי והשני יותר מדבר אודות הקשר. נכון, בזמן האחרון הוא פחות יוזם טיולים משותפים ויציאה למסעדות, אבל זה רק משום שהוא פוחד שתארגני לו שם שיחת נפש.
כאשר הפרטנר שלך מדבר פחות, הוא פשוט אומר את מה שהוא רוצה לומר בפחות מילים, אבל כל האינפורמציה מצויה שם. היתרון הוא שיש לך פחות טקסט לפיענוח. תארי לך מה עובר עליו כאשר הוא מנסה לעבד את בליל החומרים שאת מעבירה לו.
אם תקשיבי לו ממש טוב וגם תתבונני תוך כדי כך במימיקת הפנים שלו ובשפת הגוף שלו, תוכלי לכתוב חיבור של שני עמודים על מה שהוא אמר לך בשני משפטים. נסי זאת כתרגיל.
ועוד משהו, שימי בצד את האבחנה הקלינית שהענקת לבעלך כ"בעל ליקוי כרוני בדיבור רגשי", כי לפעמים אנחנו נעולים על תפיסה מסוימת ולא מבחינים בניצני שינוי שצצים בשטח.
וחרף כל הדברים שנאמרו עד כה, אני רוצה לפנות בקריאה נרגשת לסרבני הדיבור: בני הזוג שלכם הם במקרים רבים בני אדם שכמהים שידברו איתם. הם נישאו דווקא לכם בגלל סיבות עמוקות אשר נרחיב עליהן בפעם אחרת. שיחה טובה מעניקה להם תחושה של קירבה, שייכות, אינטימיות. לדבר עבורם זה לאהוב, לא פחות. אנא, עשו מאמץ של התגמשות והרחיבו את הטריטוריה שלכם. אתם לא חייבים להיכלא לנצח בתפקיד "אני עושה, אני לא מדבר".
הכותבת היא מנחת קבוצות ויחידים בנושאי זוגיות ונישואין
לטורים הקודמים בסדרה:
- רוצים להיות הורים טובים? קודם כל תשקיעו בזוגיות
- איך אומרים לבן הזוג מה דעתנו עליו, בלי לפגוע בו
- כשאתה מתקרב, היא מתרחקת. יש עתיד לזוגיות?
- רוצים זוגיות טובה? תפסיקו לנסות לשנות את בן הזוג
- יש לכם שאלות? רוצים לדעת איך מזהים בזמן את השחיקה בזוגיות? בתיה ברק-ורבין תייעץ לכם הערב בפורום זוגיות, החל מהשעה 21:00
