מרגישה מושפלת? כנראה שלבן זוגך אין כבוד
"אין בזוגיות מקום למשחקי כבוד, גם לא ליראת כבוד, אבל יש בהחלט חשיבות ראשונה במעלה לכבוד הדדי ולשוויוניות. כשאחד מבני הזוג גובר במאבק כוחות על השני וזוכה לכך שעושים כדברו, זה גורם לתחושות תסכול והשפלה". בתיה ברק-ורבין מסבירה למה הערכה עצמית כל כך חשובה בזוגיות
המילה "כבוד" לא זוכה אצלנו ליותר מדי כבוד. איכשהו היא מעוררת אסוציאציה של נפיחות עצמית, של רדיפה אחר הוקרה, של דרישה לאסירות תודה. בדרך כלל, לפני שאנו משמיעים ביקורת על מישהו אנחנו מציינים בזלזול: "כבודו במקומו מונח" או "עם כל הכבוד, ויש כבוד", כשמיד נשמעת הדהרה של ה"אבל..." בנוסח חלי מ"ארץ נהדרת".
ביחסים זוגיים, התייחסות מכבדת לרצונו של הזולת היא הכרחית, ושם המשחק הוא: שיתוף פעולה. אין בזוגיות מקום למשחקי כבוד, גם לא ליראת כבוד, אבל יש בהחלט חשיבות ראשונה במעלה לכבוד הדדי.
בני זוג הנחושים להתמודד יחד עם בעיות שהחיים מזמנים להם, זקוקים לתשתית של כבוד הדדי על מנת שיהיו מסוגלים להתייעץ ולהיעזר, לקבל החלטות משותפות ולבצען. לצורך כך נחוצה שוויוניות בסיסית, כלומר הכרה עמוקה וכנה בכך שלדעותיו ורצונותיו של האחר יש משקל שווה לאלה שלנו.
השפלות של צד אחד
פעמים רבות, הנחת היסוד של בני הזוג היא שאין שוויוניות. לא רק מפני שהאחד גבר והשנייה אישה (גם זה קורה, אם כי לא תמיד במוצהר) אלא מפני שהשניים מניחים שאחד מהם חייב לקבוע, והקובע הוא: החזק יותר, המפרנס, המאיים, או בכוח המסכנות גם הקורבן, המנדנד, המתמוטט וכיו"ב. מישהו מבני הזוג גובר במאבק כוחות על השני וזוכה לכך שעושים כדברו. בהחלטות מסוג זה אין כבוד הדדי ולכן הן גורמות לתחושות תסכול והשפלה ולרוב אינן מחזיקות לאורך ימים.
כבוד הדדי נובע מכבוד עצמי. אדם שתחושת הערך העצמי שלו אינה מבוססת, נוטה להיפגע ולהיעלב לעיתים קרובות מדברים שנאמרים לו או מהתנהגויות שונות, מפני שהוא מפרש מצבים רבים כמשפילים, והחשש מפני השפלה גורם לו לפגוע ולהשפיל את הזולת.
אדם שאינו בטוח בערך שלו ובמקום שלו אצל בן זוגו, נוטה לפרש הרבה מאוד סיטואציות זוגיות כמאיימות, כמבזות וכמשפילות, וכתוצאה מכך נוצרת שרשרת של פגיעות הדדיות.
כאילו תפס אותה על חם
כבוד עצמי אמיתי, חיובי ומועיל הוא רגש הערכה שאדם רוחש לעצמו, תחושת אהבה וקבלה עצמית ואומץ לב לקבל את חוסר המושלמות של עצמו. בני זוג שבטוחים בערך העצמי שלהם מסוגלים להתמודד עם מצבים שונים באופן ענייני מבלי לפרש אותם כמאיימים על תחושת הערך שלהם. ביחסים זוגיים המאופיינים במאבקי כוח ושליטה, בני הזוג משקיעים את מירב האנרגיה שלהם בהדגשת העליונות של עצמם או הנחיתות של האחר, כי ההערכה העצמית שלהם בנויה על השוואה לזולת.
איך הקשר בין כבוד עצמי וכבוד הדדי עובד במציאות? סיפור מהחיים: עמוס אוהב לבצע תיקוני חשמל ואינסטלציה בבית בכוחות עצמו ומסרב להזמין בעלי מלאכה, כי אינו סומך על איכות העבודה שלהם וגם מפני שאינו מוכן לשלם עבור תיקון שהוא מסוגל לבצע בעצמו.
יום אחד אשתו מאיה חזרה הביתה ומצאה שהארון מתחת לכיור המטבח מוצף מים. כיוון שהביאה לידיעתו של בעלה מספר ימים קודם לכן שמים מטפטפים מהכיור והוא דחה את התיקון מיום ליום, החליטה להזעיק אינסטלטור. האינסטלטור הגיע, תיקן במהירות את התקלה, קיבל סכום נאה עבור עבודתו ועזב את הבית בדיוק ברגע שעמוס שב הביתה.
עמוס הגיב בחריפות, כאילו תפס את אשתו על חם עם מאהב. הוא נעלב עד עומק נשמתו, כעס מאוד והטיח במאיה שהיא לא מתייחסת ולא מקשיבה לרצונות שלו, ושהיא מבזבזת כספים ללא שיקול דעת. מאיה טענה שהוא תמיד דוחה את התיקונים, שעבודות הבית נמצאות אצלו בתחתית סולם העדיפויות ושהוא לא מתחשב בצרכים שלה, למרות שהיא אמרה לו אינספור פעמים שהיא לא מוכנה לחיות עם כיור סתום במטבח, ניאגרה דפוקה בשירותים ותריס תקוע בסלון.
כל אחד שקוע בסיפור שלו
מה בעצם קרה פה? תחושת העלבון של עמוס ומאיה, התלקחות המריבה, הסבל והאומללות התפתחו בגלל הפרשנות הסובייקטיבית שלהם להתרחשות. עמוס נעלב משום שהזמנת האינסטלטור מתפרשת על ידו כהשפלה וכחוסר הערכה וזלזול ביכולות שלו. מאיה נפגעה עוד קודם לכן, מפני שפירשה את דחיית התיקונים כאילו היא עצמה נדחית על ידי בעלה.
לאיש מאיתנו אין תחושת ערך וביטחון עצמי ברמה שהיינו רוצים שתהיה, וגם אלה שמפגינים כלפי חוץ ביטחון עצמי ברמה גבוהה מעידים על פער בין התחושה שלהם לבין מה שמתפרש על ידי הסביבה.
כבוד הדדי בין בני זוג מתחיל, כאמור, בכבוד עצמי במשמעות של תחושת ערך וביטחון עצמי. כדי ליצור כבוד הדדי בזוגיות, כל אחד מבני הזוג צריך לבדוק עם עצמו מדוע תחושת הערך שלו תלויה בהשוואה לשני ונמצאת בתחרות איתו.
הטחת האשמות הדדית כפי שהתרחשה בסיטואציה של עמוס ומאיה מעידה על כך שכל אחד מהם שקוע בסיפור שלו ובצדק שלו, וכל תחושת הערך שלו תלויה בהוכחת צדקתו. אילו תחושת הערך העצמי של עמוס ומאיה היתה איתנה יותר, הם לא היו מפרשים את המצב באופן שמעורר תחושת עלבון, ותגובתם זה כלפי זה לא היתה מסלימה את המריבה.
- הכותבת היא מאמנת זוגיות אישית ומנחת קבוצות ויחידים בנושאי זוגיות ונישואין. לאתר של בתיה ברק-ורבין לחצו כאן
לטורים הקודמים בסדרה:
