כמה כסף מגלגלות עמותות למען ילדים ונוער?

אחרי שבדקנו את מידת השקיפות של עמותות התמחוי ושל עמותות הבריאות הבולטות בישראל, התפנינו לבדוק עד כמה מוכנות עמותות הפועלות למען ילדים ובני נוער לחלוק עם הציבור את ההתנהלות הכספית שלהן - שאמורה להיות גלויה ומפורסמת על-פי חוק. אבל ניסיון החדירה לספר התקציב של שמונה עמותות מוכרות אליהן פנינו לא היה פשוט.

גם בפעמים הקודמות בהן פנינו לעמותות השונות בבקשה למלא שאלון שקיפות חקרניים, התשובות לא הוגשו לנו על מגש של כסף. גם אז היה צורך בהפעלת כישורי הסברה ותחנונים, להתקשר שוב ושוב ולשדל את אנשי הארגונים לשתף פעולה. אלא שהפעם הניסיון ללקט את הנתונים כלל גם האשמות אישיות, הטחת עלבונות וכעס.

המגזר השלישי, כך הסתבר, לא אוהב עיתונאים חטטניים שדוחפים את האף אל תוך ארנק התרומות, גם אם מדובר במידע בסיסי ביותר. יוצאת דופן היא "המועצה הלאומית לשלום הילד" שבראשה עומד יצחק קדמן. הלה בירר באדיבות לשם מה נחוץ המידע, ותוך 24 שעות העביר תשובות שקופות ורהוטות.

בצד השני של הסקלה נמצאת אגודת "אל"י", שלאחר בקשות חוזרות ונשנות הודיעה הדוברת שלה כי בשל מצבה האישי לא תוכל למלא את השאלון. "אתם מתקשרים רק כדי לשאול שאלות כאלה ולא כדי לסקר את הפעילות היפה שלנו", היא זעמה. "אתם עמותה גדולה, אולי מישהו אחר יכול להעביר את

הנתונים?", ניסינו שוב. "אף-אחד אחר לא יכול לעזור!", הודיעה הדוברת נחרצות. "את רוצה לחגוג עלי? תחגגי".

אנשי "בית השנטי" כלל לא טרחו לתרץ. תשובתם הקבועה היתה "תכף שולחים", אבל גם אחרי חודשיים המידע מעולם לא הגיע אלינו. ואילו מערכת תקשורת הנתונים של אגודת "יד ביד" קרסה בכל פעם בה נשלח השאלון. את המנכ"לית היה קשה עד בלתי אפשרי להשיג, מנהלת החשבונות תהתה "מי את בכלל?". רק כשהגיע השאלון אל עובדת יעילה במיוחד, שהבינה מה משמעות ההתעלמות הוא הוחזר, מלא כהלכה.

הניסיון לדלות את הנתונים מ"המועצה לילד החוסה" היה ארוך במיוחד. שבועיים של ציפייה הניבו דוברת כועסת ששלחה אותנו אל המנכ"ל, שמצדו לא טרח לענות אך שלח sms בהול מחו"ל כדי לבדוק האם הפנייה עדיין רלוונטית. "כן", צהלנו, אך לא התקבלה תשובה. שיחת הטלפון האחרונה עם המועצה כללה משפטים דוגמת "את תוקפנית, ולצערנו יש עיתונאים כאלה", "אנחנו עסוקים מאוד ולא יכולים לעזור" וגם "אנחנו עומדים לפני אירוע שגם רואה החשבון משתתף בו". 30 דקות לאחר מטח ההאשמות הגיעו התשובות לשאלון. האם הוצא רואה החשבון בעל כורחו מוועדת הקישוט?

בסוף התהליך שישה ארגונים העבירו את הנתונים, שניים החליטו שלא. בעקבות הניסיון אי אפשר שלא לתהות האם אזרח מן השורה, שהיה פונה אל משרדי העמותות, היה מקבל את הנתונים. מתי יבינו כל אותם גופים כי שקיפות ציבורית היא חלק בלתי נפרד מעבודת הקודש שלהם, וכי היום לא ניתן עוד להסתתר מאחורי הפעילות המקצועית? כך-או-כך, להלן תשובותיהן של העמותות.

* יש לציין כי המידע הוא באחריות הארגונים בלבד.