עיר דוד: מכאן הכל התחיל

הכל התחיל בזכותו של מלך ג'ינג'י מפורסם שקבע את מעונו - תוך שמירה על עיקרון השילוש הקדוש: משכנו של ה' בירושלים, מלכות בית דוד בירושלים ובירתו הנצחית של העם היהודי - איך לא, בירושלים. מאז צמחה העיר, הקדושה לשלוש הדתות המונותיאיסטיות, והתמלאה באתרים היסטוריים ותיירותיים אינספור.   

עיר דוד ממוקמת על שטח קטן יחסית, שאינו עולה על כמה עשרות דונם, מחוץ לחומותיה הנוכחיות של ירושלים. נהוג לחשוב כי עיר בירה חייבת להיות מרכזית, ניצבת על דרכים ראשיות, גבוהה טופוגרפית נגד אויבים, שופעת במים, ואם אפשר גם באזור חקלאי. ירושלים של דוד המלך אינה עונה כמעט על אף אחד מקריטריונים אלה.

העיר העתיקה של היום ושאר ההרים מסביב, הם שחולשים על עיר דוד המקראית. דרכים ראשיות אינן כה סמוכות לעיר, מים אמנם היו אבל לא כל כך בשפע והמדבר די קרוב. כמה שלא נעים להודות בזה, הסיבה העיקרית אך לא היחידה להפיכתה לבירה, הייתה סיבה פוליטית.

העובדה שהעיר נכבשה מידי היבוּסים, עיר שאינה שייכת לאף אחד מהשבטים (בצפון שבט בנימין ובדרום יהודה) היוותה סיבה חשובה ומרכזית בבחירה. דוד ידע שלמען איחוד 12 השבטים תחת שרביטו של מלך אחד, יש לבחור עיר ניטרלית נטולת עבר ומשקעים. כמובן שהמסורת והאמונה כי באזור זה ארעה עקידת יצחק (הר המוריה הוא הר הבית), אירוע חשוב ומכונן, הוסיפה נדבך דתי חשוב לעיר, שלימים תהפוך למשא נפשם של מיליארדים ברחבי העולם ומדתות שונות.

עיר דוד יושבת כיום על שטח כפר סילוואן, ובעברית: כפר השילוח, על שם המעיין אליו עוד נגיע. נכנס אל עיר דוד ממרכז המבקרים (דקה הליכה משער האשפות). המלצָתי היא להתחיל במיצג תלת הממד שבכניסה. הדיוק שבשחזור והיכולת לגעת (תרתי משמע) בעיר הקדומה במהלך המיצג, מהווים נקודה מצוינת להתחלה.

לאחר המיצג נעלה לתצפית הפנוראמית שעל גג המבנה. מכאן נבחין דרומה בעיר דוד המקראית, ארמון הנציב מרחוק ובנחל קדרון משמאל ומזרחית לעיר דוד תחתינו. לכיוון צפון מזרח הר הזיתים ובו בית הקברות היהודי העתיק, כנסיית מריה מגדלנה (המכונה כנסיית הבצלים) וצפונה מעלינו, מסגד אל אקצא שבהר הבית. לכיוון מערב נבחין ברובע היהודי שבתוך החומות.

תצפית לבת שבע 

בסמוך למזנון ולתחנת המידע ניתן להבחין בחפירות החדשות המתבצעות מתחתנו, בימים אלה ממש, בהנהלתה של ד"ר אילת מזר ואשר יתכן וכאן נמצא ארמונו המקורי של דוד המלך. נמשיך מזרחה מספר מטרים ונרד אל השטח הארכיאולוגי תחתנו שקיבל את כינויו: שטח G. הקיר הגדול בחלקו הצפוני של האתר, המכונה גם קיר החלקלקה, היווה כנראה קיר תמֶך לארמונו של דוד שמעל.

תצפית על ירושלים מעיר דוד (צילומים: רון פלד)

כשעומדים בנקודה זו ורואים את המבנה הטופוגרפי של עיר דוד, מעין מבנה טרסות, קל לדמיין כיצד התהלך לו דוד המלך בארמונו ("וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה, וַיִּקְרָא-לָהּ עִיר"), מצודת ציון אותה כבש מהיבוסים במהלך כיבוש בעיר, ובאחד הערבים הביט למטה על עירו, כפי שנכתב בשמואל ב' פרק י"א: "וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב, וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל-גַּג בֵּית-הַמֶּלֶךְ, וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת, מֵעַל הַגָּג; וְהָאִשָּׁה, טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד. וַיִּשְׁלַח דָּוִד, וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר, הֲלוֹא-זֹאת בַּת-שֶׁבַע בַּת-אֱלִיעָם--אֵשֶׁת, אוּרִיָּה הַחִתִּי". את המשכו של הסיפור מומלץ לקרוא במקרא או בספרו המצוין של ג'וזף הֵלֶר, "אלוהים יודע".

משמאל לקיר החלקלקה נמצא מבנה המכונה "בית אחיאל", על שם הכתובת שנמצאה על חרס במקום, או בית ארבעת המרחבים, מבנה טיפוסי לאותה תקופה. שימו לב מימין למבנה לאבן המרובעת עם החור ששמשה כבית שימוש מחוץ למבנה. זוהי האסלה הקדומה ביותר שנמצאה בישראל.

בסמוך ומתחת לבית אחיאל נמצאו כמה עשרות חותמות (בּוּלוֹת) מטיט שהודבקו למסמכים/פפירוסים על מנת לחתום אותם. כאן נמצאה הוכחה ממשית לקיומהּ של דמות תנ"כית מוכרת המוזכרת במקרא מתקופת הנביא ירמיה. על אחד מהם (נמצא במוזיאון ישראל עם שאר הבּולות) נכתב השם העברי גמריהו בן שפן המוכר לנו מספר ירמיהו פרק ל"ו – "וַיִּקְרָא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר אֶת-דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, בֵּית יְהוָה--בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן-שָׁפָן הַסֹּפֵר בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן, פֶּתַח שַׁעַר בֵּית-יְהוָה הֶחָדָשׁ, בְּאָזְנֵי, כָּל-הָעָם. וַיִּשְׁמַע מִכָיְהוּ בֶן-גְּמַרְיָהוּ בֶן-שָׁפָן, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה--מֵעַל הַסֵּפֶר. וַיֵּרֶד בֵּית-הַמֶּלֶךְ, עַל-לִשְׁכַּת הַסֹּפֵר, וְהִנֵּה-שָׁם, כָּל-הַשָּׂרִים יוֹשְׁבִים".

מים לדוד המלך

נתחיל מהמבנה החד קומתי תחתיו נמצאת המנהרה המכונה פִּיר וורן. קפטן צ'ארלס וורן היה מגדולי חוקרי ירושלים במאה ה-19. לחלקנו שמו מוכר משער וורן שבמנהרת הכותל, ממחקריו במערת צדקיהו, מהמדידות והשרטוטים של ירושלים בשנת 1867 וכן מפיקודו על הסקוטלנד יארד בפרשת ג'ק המרטש כעשרים שנה יותר מאוחר. מתחת למדרגות הספיראליות ניתן לראות את וורן בצילום וכן את תעתיק הבּולָה עליה כתוב גמריהו בן שפן.

פִּיר וורן. ההוא מג'ק המרטש

מכאן הדרך מתפצלת: נוכל לרדת עם סנדלים או נעליים, מכנס קצר ופנסים (רק לא נרות בבקשה למניעת כתמים שחורים) אל נקבת השילוח או בשמה האחר נקבת חזקיהו - 513 מטר רטובים (עד לברכיים ובהליכה זקופה לרוב). מדובר בחוויה מומלצת ביותר.

כתובת השילוח, הנמצאת כיום לדאבוננו באיסטנבול, נמצאה בשלהי המאה ה-19 על ידי נער ערבי באמצע הנקבה, והוצאה מכאן על ידי קונרד שיק, מגדולי חוקרי ירושלים. בכתובת מתואר כיצד נפגשו שתי קבוצות החציבה משני הכיוונים (בעברית תנ"כית להפליא). עד למציאת כתובת השילוח היה קשה להבין כיצד נחפרה הנקבה בדיוק מרבי ובשיפוע מינימאלי ללא סטיות. ככל הנראה, עקבו החוצבים, אחר סדק גיאולוגי שהיה כאן ("ובעוד 3 אמות להנקב נשמע קול איש אל רעהו כי היתה זָדה בצוּר...").

האסלה העתיקה בארץ

תפקידה של הנקבה לאגור את מימי מעיין הגיחון (השילוח) אל בריכה בתוך העיר בזמני מלחמה ועל חציבתה אפשר גם לקרוא בדברי הימים ב פרק ל"ב. האם מדובר בעוד הוכחה ארכיאולוגית לסיפורי המקרא? המשיכו בנקבה והחליטו בעצמכם. בסוף הנקבה בריכת השילוח, המתוארכת לתקופה הביזנטית היותר מאוחרת, ובה בעבר עמדה כנסיית השילוח הביזנטית מהמאה החמישית המוזכרת במפת מִּדְבא.

אינדיאנה ג'ונס וארון הברית 

נצא בשער המסתובב (מכאן או מבריכת מנקבת השילוח) ונמשיך עוד כמה

 עשרות מטרים במורד הכביש אל אתר החפירות החדש והמרשים שמימיננו. כאן נבחין בבריכת מים מתקופת בית שני (המים זורמים בתעלה המקורה בחלקה בצד ימין). גודלה המקורי של הבריכה כשלושה דונם ויותר, ואף ישנו כאן רחוב ראשי מרוצף שנשתמר היטב למרות הזמן. ניתן לדמיין את עולי הרגל המטפסים מכאן אל הר הבית והמקדש. כיום עדיין מתבצעות כאן חפירות בניהולם של הארכיאולוגים רוני רַייך ואלי שוּקרון, ויש לציין כי עיר דוד כולה היא גן לאומי של רשות שמורות הטבע והגנים (הנחה למחזיקי כרטיס מטמון).

עולים לרגל בסוכות

בחול המועד סוכות (12-8 באוקטובר) יתקיים האתר פעילויות רבות לקהל הרחב, כולל סיורים באתרי עיר דוד, הר הזיתים על שלל אתריו, טיולי 4X4 באזור ארמון הנציב, תיאטרון רחוב ומופעי מוזיקה בעיר דוד ועוד.

לפרטים לגבי שעות ביקור ופעילויות בעיר דוד - טל' 6033*.

• למאותגרי הליכה: טיול נגיש בעיר דוד.
• הסיור הבא: הכותל אינו רק מערבי.
• לסיורים הקודמים לחצו כאן .