"אנשי האוצר הם רק דמגוגים"

משרד האוצר, באמצעות המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, מאיים להעלות (שוב) את ביטוח החובה של כלי הרכב הדו-גלגליים. שימו לב וקראו היטב - לפי ההצעה, רוכב קטנוע 50 סמ"ק, ששוקל פחות מ-100 ק"ג ומגיע בקושי ל-50 קמ"ש, ישלם יותר מנהג רכב שטח ששוקל שלושה טון ומגיע ל-200. קטנועים גדולים יותר, כאלה שיכולים רחמנא ליצלן לעלות על דרך מהירה? אלה ישלמו עוד יותר, הרבה יותר. למעשה, כל בעל רכב דו-גלגלי עומד לשלם סכומים אסטרונומיים כדי שיוכל להמשיך ולנוע כחוק על הכביש הציבורי. להזכירכם, בביטוח חובה מדובר.

• עיריית תל אביב ואיגוד הרכב הדו-גלגלי נרתמים למאבק
• האוצר עונה כי המחירים צריכים להיות גבוהים עוד יותר
  

כל מי שיש לו נגיעה כלשהי למתגלגלים על שניים, יוצא למאבק שיחריף בשבוע הבא. לפני יומיים הודיעו אנשי עיריית תל אביב ואיגוד הרכב הדו-גלגלי כי הם מצטרפים למאבק, אתמול ענה להם האוצר במכתב יהיר (ראו קישורים). בו מבהיר פקיד האוצר כי לא רק שאינו מבין על מה המהומה, אלא שלדעתו, על הרוכבים לחנוק את הבכי באגזוז. התעריפים האמיתיים, כך הוא מסביר, צריכים בכלל להיות גבוהים הרבה יותר.

ומכיוון שאנשי האוצר לא מצליחים להבין, החלטתי לנסות ולעזור. לפניהם חמש נקודות למחשבה, שעשויות להבהיר במה מדובר:

1. בואו נזכיר לכולנו. ביטוח החובה הוא הרי חובה, אותו כל בעל רכב מנועי מכל סוג חייב לשלם. כאשר קבע האוצר כי התעריף נגזר לפי רמת הסיכון (נכון יותר, פגיעותו) של בעל הרכב – מי שנמנה על קבוצה המועדת לפגיעה, כזה שמעורב יותר בתאונות דרכים ומועד יותר לפורענות, ישלם יותר. נשמע הגיוני, נכון? לא נכון.

למעשה, מדובר בלא פחות משערורייה. לו אותו היגיון היה חל על ביטוח חובה אחר, הנקרא "מס בריאות", היו נדרשים מבוגרים, מעשנים ובעלי משקל עודף, לשלם הרבה יותר מצעירים, חטובים ובריאים. למה? כי על אלה השייכים לקבוצת הסיכון, גורמים "הפסדים" לשירותי הבריאות. רוצים להמשיך? למה לא ישלמו תושבי היישובים הסמוכים לגבול הצפוני והדרומי מס הכנסה גבוה יותר? הרי מדובר בעוד "מס חובה", אבל המדינה "מפסידה" על שירותי הביטחון שלהם.

אפשר כמובן להמשיך כך ללא סוף. המדינה הרי מתפקדת לא רק כגוף עם חישוב כלכלי קר, אלא אמורה לעשות שימוש בהיגיון מסוים. נראה לכם שיש אפשרות להעביר חוק לפיו מועדים לחלות בסרטן ריאות (מעשנים כבדים) יתחילו לשלם יותר "מס בריאות"? אם ככה, למה נדרשים הרוכבים לעשות כך?

2. הרוכבים, כך האוצר, מסוכנים ולכן צריכים לשלם יותר. עוד דמגוגיה. לפי כל סטטיסטיקה ומחקר, הרוכבים נחשבים לפגיעים, לא לפוגעים. אני חוזר, הרוכבים לא מסוכנים יותר, הם נפגעים יותר, כי הם חשופים. הבעיה היא, שההיגיון המעוות של ביטוח החובה קובע כי מי שנפגע בתאונה, תובע את ביטוח החובה שלו ושל מי שהיה ברכבו. לא את הביטוח של מי שפגע בו, זה שאשם בתאונה במקרים רבים. כך, האשם יוצא למעשה פטור בלא כלום.

דוגמה - נהגי משאיות ושאר כלי רכב כבדים ועצומים, שזורעים הרג ופציעות יותר מכל כלי רכב אחר במקרה של תאונה, משלמים תעריפים נמוכים. למה? כי נהגיהם ונוסעיהם פוגעים, לא נפגעים. בפועל, הרוכבים גם חשופים, גם נפגעים, וגם אמורים לשלם על זה מחיר בלתי אפשרי. איפה ההיגיון?

3. בגלל שמדובר בסופו של דבר בפגיעה נוחה וקלה בחלשים, כמו תמיד. הביטו סביבכם, מי רוכב על קטנועים? צעירים, סטודנטים, מי שידו אינה משגת רכישת מכונית (בטוחה ומפנקת). לאלה רוצה האוצר לייקר - עוד יותר - את דמי הביטוח. לא מספיק שהם חשופים ונפגעים, לא מספיק שהם עניים, הם גם צריכים לשלם יותר. האוצר יקפוץ מן הסתם ויזכיר בזעקה את רוכבי האופנועים הגדולים והיקרים, שעוקפים במהירות הקול באיילון. אבל אלה, מה לעשות, מהווים מיעוט שבמיעוט. קולני אמנם, אבל על כל אופנוע שנמכר בארץ, נמכרים 20 קטנועים.

4. ויש פתרון. מכיוון שהרוכבים עייפו מלשכנע את האוצר, הם באו עם אלטרנטיבה. לא חייבים לייקר את ביטוח החובה, אפשר לקחת "השתתפות עצמית". לפי ההצעה, הרוכבים ישלמו השתתפות עצמית, כמו בביטוח מקיף. לדוגמא, תביעות קטנות (נניח עד 15 אלף שקל), שלא יחייבו אשפוז בבית חולים, לא ישולמו כלל. כך אפשר לחסל את הגירעון. למה האוצר לא רוצה בכך? תשאלו אותו.

5. וכל הסיבות הנוספות. יש כמובן הרבה, שאת מרביתן אתם מכירים, וגם אנשי האוצר, וגם חברי מועצת העיר תל אביב. פקקים וזיהום אוויר נחסכים; ויתור על מכוניות ישנות ומסוכנות אליהן יעברו רוכבים שלא יוכלו לעמוד בביטוח; ענף הרכב הדו-גלגלי מעסיק אלפי משפחות ויתרסק לחתיכות. בעיית חניה, נוחות תעבורה, מה לא. וגם על כך שישנם בכל זאת רוכבים שעובדים קשה, משלמים המון מסים, שמעולם לא תבעו את הביטוח ובטח לא הזיקו לאף אחד. אלה עדיין נהנים לרכב, למרות הכול. סליחה.