אמרנו לכם!
התייקרות התרופות ללא מרשם בעקבות הסרת הפיקוח היתה צפויה, כי הניסיון בישראל מלמד שמחיר מוצרים שהוסר מעליהם הפיקוח רק עולה. מה לעשות? להחזיר את מחירי התרופות לפיקוח
תאמינו לי, את כותרת המאמר הזה אני מתעבת. גם בגלל כל מה שהיא מייצגת, וגם מפני שאני שונאת להיות צודקת כאשר מדובר בחיזוי עוול חברתי שהולך ומתגשם לנגד עינינו. וזה בדיוק מה שקרה בכל האמור בהסרת הפיקוח על מחירי התרופות. התייקרות של 25%-60% היא דבר בלתי-נסבל. לא מדובר במוצרי מותרות, אלא בפריטים בסיסיים וחיוניים לכל אזרח.
כבר באוגוסט 2005 כתבנו כאן על הסרת הפיקוח על מחיריהם של כמה מוצרי חלב עממיים, ובהם גבינת קוטג' 9%, וגבינות צהובות המשווקות באריזה המכילה פרוסות מסוג "גוש חלב" ו"גלבוע".
אל מול גרסתו של האוצר, כי הסרת הפיקוח על מחיריהם של מוצרים בסיסיים
התרופות אינן יוצאות מכלל זה. כבר בינואר השנה דיווח ynet על קפיצה במחירי התרופות ללא מרשם שהוסר הפיקוח ממחיריהן. והנה, חלפה לה כמעט שנת 2006, ואנו מתבשרים כי המגמה רק נמשכת. כדאי לשים לב שמקור הנתונים הוא במשרד הבריאות, ולא באף צד אינטרסנטי.
גם בתחום עמלות הבנקים – נושא אקטואלי מאוד בימים אלה – ניכרות היטב תוצאות העובדה שרק 14 מבין מאות העמלות נמצאות בפיקוח. גם בעניין הזה אמרנו לכם, כי פיקוח על מחירים אינו מלה גסה, ואף איזכרנו דו"ח פנימי בבנק ישראל שהמליץ – בשנת 2004 – להכניס עוד 40 עמלות לפיקוח.
הרי אילו הוכנסו יותר עמלות בפיקוח לא היינו מגיעים לחיזיון הנגול בפנינו בשבועות האחרונים: הבנקים מעלים בזה אחר זה את עמלותיהם, הציבור וארגוני הצרכנים נזעקים, ועדת הכלכלה של הכנסת זועמת, נגיד בנק ישראל שותק, אחר כך נגיד בנק ישראל מתעשת, ועדת הכלכלה דנה שוב, ובתמונה האחרונה לעת עתה במחזה הזה סטנלי פישר מפגין כתפיים קרות כלפי הבנקאים. נראה מה תהיה התמונה הבאה.
כדאי להתרגל ולהפנים: במשק קטן כמו ישראל, ובהתחשב ברמת הפעילות הצרכנית האקטיבית של הצרכן הממוצע כאן, לא תהיה תחרות אמיתית על מחירים. זה בוודאי נכון כשמדובר במוצרי מזון בסיסיים ובתרופות ללא מרשם, שאין כמעט אדם שאינו נזקק להן.
וכאן נכנסת חובתה של המדינה להגן על אזרחיה מפני מי שנהנים ממצב עגום זה. זה חלק מפניה של מדינה נאורה, להבדיל ממדינה שנותנת לשוק על שחקניו החזקים לשחק בצרכניו, ובדיוק לשם כך נועד הפיקוח על מחירי מוצרים ושירותים.
את זה הבינו היטב
בוועדת הכלכלה של הכנסת, ואפילו בבנק ישראל, שהעומד בראשו אינו חשוד באהדה יתרה לצרכנים (זוכרים את אחד מגורמי העימות בין סטנלי פישר למפקח היוצא על הבנקים, יואב להמן?). ועובדה, לחצהּ של ועדת הכלכלה הוא שגרם לתמ"ת להודיע כי ישקול הכנסת מחירי העמלות הבנקאיות לפיקוח, ואחר כך הצטרף לעגלה הנוסעת גם בנק ישראל.
ואולי גם בעניין התייקרות מחירי התרופות הכתובת היא הכנסת: בעניין זה כדאי שידונו – במשותף – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וכן ועדת הכלכלה. האפשרות המשפטית לפיקוח על מחירים הרי קיימת, הנתונים כבר קיימים במשרד הבריאות, הבנתם אינה קשה, והבנת התופעה שהדבר מגלם בחברה שרבים בה הם עניים – בוודאי אינה מורכבת מדי. מה שצריך כעת הוא פשוט לעצור אותה. והדרך לכך פשוטה: החזרת מחירי התרופות הללו לפיקוח.
הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות
