יעקב חודורוב הלך לעולמו

מותה של אגדה. יעקב חודורוב, שוערה האגדי של נבחרת ישראל וחתן פרס ישראל, הלך הבוקר (א') לעולמו בגיל 79 אחרי מחלה קשה. הלוויתו תיערך מחר.

חודורוב נולד ב-16 ביוני 1927 בראשון לציון, והחל את הקריירה בקבוצות מכבי והפועל המקומיות. אחר כך שיחק גם בהפועל רמת גן, שמשון תל אביב והפועל חולון, אבל את שנות השיא שלו העביר בהפועל תל אביב, עמה זכה באליפות ב-1957 ובגביע המדינה ב-1961. שנה לאחר מכן העלה את רמת גן לליגה הלאומית והוביל אותה לזכייה באליפות המדינה.

חודורוב היה שוערה הראשון אי פעם של נבחרת ישראל. הוא עמד 31 פעמים בשער הנבחרת, ובין היתר שיחק בניצחון ההיסטורי על יוגוסלביה בבלגרד ובמפגשים עם ברית המועצות של לב יאשין. ב-1957 נבחר לאחד מחמשת השוערים הטובים בעולם בזכות הצטיינותו במשחק נגד נבחרת וויילס בקארדיף, במוקדמות הגביע העולמי. לאחר פרישתו, אימן חודורוב את הפועל חולון והעלה אותה לליגה הלאומית.

חודורוב נטל חלק פעיל גם במלחמות ישראל. במלחמת העצמאות הוא שירת כלוחם גבעתי, והשתתף גם במבצע קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים.

חודורוב עם איצ'ה מנחם ויוסל'ה מרימוביץ' (צילום: ראובן שוורץ)

ההידרדרות במצבו הבריאותי של חודורוב החלה באביב האחרון, ימים ספורים לפני שהוענק לו פרס ישראל. הוא לקה באירוע מוחי, בעקבותיו אושפז והחמיץ את הטקס ביום העצמאות ה-58 למדינת ישראל. בנו קיבל את הפרס בשמו. שוער הפועל תל אביב, שביט אלימלך, הגיע לבית החולים לאחר מכן כדי להעניק לחודורוב את גביע המדינה בו זכתה הקבוצה.

הנהלת הפועל פירסמה הודעה רשמית עם פטירתו של חודורוב: "המועדון מרכין ראש עם לכתו של השוער האגדי ומי שהיה אבי שבט המועדון, יעקב חודורוב, ששמו היה שם נרדף להפועל תל אביב. יעקב חודורוב נשאר אוהד הקבוצה והתעניין בנעשה בקבוצה עד ימיו האחרונים. בתום השבעה, בשיתוף עם המשפחה, יוחלט כיצד להנציח את זכרו".

חודורוב בבית החולים, עם שביט אלימלך והגביע האחרון (צילום: יריב כץ)

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ספד לו בישיבת הממשלה השבועית: "חודורוב היה השוער הראשון של נבחרת ישראל, גיבור נעורינו. הוא היה מהספורטאים הגדולים ביותר של ישראל בכל הזמנים. הממשלה אבלה על מותו".

יו"ר ההתאחדות לכדורגל, איצ'ה מנחם, ביכה את מותו של גדול שוערי ישראל, ששיחק עמו בהפועל תל אביב: "הוא היה ענק, איש נהדר עם נשמה של ספורטאי וילד. היה לי הכבוד לשחק לצידו ולזכות יחד באליפות ובגביע. הכבוד הכי גדול שהיה לי זה כשהוא הזמין אותי ואת רחביה רוזנבאום להענקת פרס ישראל. הוא היה חולה במשך תקופה מאוד ארוכה, ולצערי המחלה הכריעה אותו בסופו של דבר. זה רגע קשה ועצוב לכדורגל הישראלי. לא היה בזמנו ילד שלא ידע מי זה חודורוב, ולא היה ילד שלא רצה להיות חודורוב. אנחנו ננציח אותו".

בהתאחדות בודקים אם ניתן יהיה לעמוד הערב במשחק בין בית"ר ירושלים להפועל כפר סבא דקת דומיה לזכרו של חודורוב, מכיוון שהוא טרם נקבר.

איצ'ה: "לא היה ילד שלא רצה להיות חודורוב" (צילום: תומריקו)

שייע פייגנבוים: "גרתי 50 מטר מאיצטדיון 'באסה' שנקרא היום בלומפילד. הייתי בן חמש או שש כשהבאתי לו כדורים באימונים. הייתי מסתכל איך הוא מתכונן לכל אימון וכל משחק.

הוא היה קושר כל אצבע, עוטף בפלסטרים, כדי שחס וחלילה לא תישבר לו שום עצם בכף היד. הוא היה מקצוען אמיתי לפני שידעו בכלל מה זה להיות פה בארץ כדורגלן ושוער מקצועי. שוער ברמה עולמית, עם גובה בינוני ואפילו נמוך הוא היה מתעופף ובגלל זה קראו לו גם 'הציפור המעופפת'. איש גדול היה שהשאיר מורשת לעולמי עד".

שייע גלזר, חברו של חודורוב בנבחרת, סיפר: "חודורוב היה חצי קבוצה, הוא היה כמו חומה בצורה".

מנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט, איתן ברושי: "חודורוב היה אגדה שכולנו גדלנו עליה, גיבור ילדותנו, חתן פרס ישראל, פטריוט וסמל מימי התום של ראשית המדינה. יענקל'ה חודורוב יחסר לכולנו".

השתתפו בהכנת הכתבה: עדי סרדס, רותם גרוסמן ותומר גנור