שתף קטע נבחר

גיא בן הינום: אם יש גן עדן בגיהנום

לא מעט סיפורי זוועה מרחפים מעל לוואדי, המשמש גם כעיר המתים של ירושלים, אבל אם לשפוט לפי הנוף המרהיב, המקום קרוב יותר לגן עדן. סיור בין בוסתנים ומערות קבורה

היכן אפשר בלב עיר לטייל בטבע, לטפס על מצוקים, לראות רקפות וכלניות, לטייל בין טראסות, עצי זית, לבקר במערות קבורה בנות אלפי שנים, בונקרים ירדניים ומנזר? ברוך בואכם לאחד האזורים היפים והמרתקים בירושלים, ולדאבוני גם מהפחות מתויירים, גן העדן שבגיא בן הינום העוטף את העיר העתיקה ממערב ומדרום

 

את הסיור (3 ק"מ) ניתן להתחיל בבריכת ממילא שבלב גן העצמאות שם מתחיל הוואדי, ולהמשיך מתחת למשכנות שאננים אל בריכת הסולטאן. ניתן ומומלץ להתחיל את הסיור מתחת לבריכת הסולטאן מהסינמטק ומלון הר ציון הסמוך (רק 2 ק"מ). בקשו משומר בית המלון ששימש בעבר כבית חולים לחולי עיניים על שם סנט ג'ון, שיפתח את המרפסת הסמוכה לתצפית מרהיבה על הגיא ולהר ציון. מולנו בהר ציון מבצבצים להם מגדל השעונים ומגדל כנסיית הדורמיציון. הסינמטק הסמוך אלינו משמאל ולמטה, ומולו בתוך הואדי המרכז למוזיקה, ששימש כבית כנסת, נמצא בצידו השני של הוואדי הינם שרידי שכונה שמעה היהודית שנוסדה ב-1900.

 

"אומלל היה מאשתו ומבית"

מהמלון נרד מטרים ספורים לכיוון צפון ובריכת הסולטאן, ונפנה ימינה בסמוך לסינמטק אל הוואדי ונתחיל לרדת אליו. מעלינו נוכל להבחין בקרונית הרכבל ממלחמת העצמאות, כשמגיני העיר היהודים מתחו מהמבנה הצמוד כבל אל חצר בית הספר "ארץ הצבי" שעל הר ציון. גלגלי הרכבל בולטים מהחלון הקיצוני בבניין. את הרכבל הסתירו במשך היום על-ידי הכנסתו למבנה והורדת הכבל לקרקעית הגיא. בלילה היו מותחים אותו לשימוש אספקה להר ציון הסמוך לגבול הירדני וגם לשם חילוץ פצועים (יש מספר גרסאות בנושא השימוש ברכבל ואם בכלל).

 

נמשיך מתחת למלון ובמרחק עשרות מטרים שוכן לו על המדרון מעלינו בתוך גדר בית

 הקברות הקראי בינות לעצי אורן וזית. הקראים (המכונים גם "בני המקרא") הגיעו לירושלים במאה העשירית, כמאתיים שנה לאחר שנוסדה הקהילה בבבל. הם נעלמו מהעיר בזמן שלטון הצלבנים וחזרו לכאן במאה ה-14. כמאתיים שנה מאוחר יותר, במאה ה-16, בנו את בית הכנסת הקראי ברובע היהודי הקיים עד היום וכן חכרו את שטח בית הקברות בו אנו עומדים.

 

כיום מרכזם של הקראים ברמלה אך גם בימים אלה ממשיכים להקבר מעט מבני הקהילה כאן במתחם. למרות שבית הקברות די מוזנח, ניתן לקרוא בבירור כתובות פיוטיות, לעיתים משעשעות על הנקברים כדוגמת אדם שננשך על ידי כלב או קראִי שנהרג במלחמת העולם הראשונה שבין השאר נחקק על מצבתו כי "אומלל היה מאשתו ומבית..." ועוד.

 

זה המקום לציין כי את העיר העתיקה מקיפה רצועת בתי קברות מתקופת הבית הראשון ועד ימינו אנו. רצועה זו מכונה גם הנַקְרופּוֹלִיס - עיר המתים של ירושלים. יש לזכור כי על פי היהדות אין לקבור בתחום חומות העיר, ובירושלים על אחת כמה וכמה, וכך ניתן לגלות את עולם המתים שמחוץ ובצמוד לירושלים.

 

גולשים, מטפסים ועצמות

נצא מהשער בו נכנסנו ונמשיך לרדת לכיוון מזרח, תוך כדי מעבר למרגלות המצוק שמתחת למלון בו אפשר להבחין ברקפות וכן במטפסי הרים וגולשי סנפלינג."הגיע הזמן שלעמק יוחזרו המטיילים הישראלים ויהנו מעושרו ונופיו", מספרים לי מנחם פריד, מנהל גן לאומי סובב חומות י-ם (הכולל את אזור גיא בו הינום, נחל קדרון ועמק צורים) ויואב גרינברג, פקח בגן אשר ליוו אותי כאן לאחרונה.

 

מסתבר כי בחמש השנים עובר הגיא שיקום מלא בידי רשות הטבע והגנים וגופים נוספים. שילוט בסמוך למצוק ולאורך כל הדרך בה נלך, סלילת דרך, סימון שבילים כחול לבן, בוסתנים, טראסות, שתילת עצים וניקוי יסודי של מערות הקבורה שידעו ימים טובים יותר הם חלק מעבודות השיקום בהן נבחין.


מערת קבורה. אחת מרבות (צילומים: רון פלד)

 

נמשיך למטה ומזרחה ונבחין במערות קבורה רבות שרובן ככולן נחסמו בסורג על מנת ולא יזוהמו שוב, כפי שהיה עד לא מכבר. מדובר במערות קבורה מבית ראשון במרכזן לרוב בור מאסיפה אליו נאספו עצמות הנקברים לאחר שנתמלאה המערה (כינוי בור האסיפה מקורו בפסוק המקראי השכיח "וייאסף אל אבותיו...").

 

השכונה מימיננו מעל למצוק ודרומה זו שכונת אבו טור שבליבהּ עבר הגבול (הקו העירוני) בין ישראל וירדן בשנים 48-67. שמה של השכונה מקורו בקצין מצבאו של צלאח א-דין שנהג לרכוב על שור ומכאן אבו טור.

 

הגיהנום זה כאן

במהלך דרכינו עוד מהסינמטק, נוכל להבחין לכיוון מזרח וצפון בהר ציון השוכן בצידו השני של הוואדי, ולכיוון מזרח בבתי כפר סילוואן (עיר דוד) והר הזיתים מעליו. לאחר עוד כמה דקות הליכה בין העצים ובשביל החדש שמעל לוואדי, נבחין במבנה מבוצר קטן ומרובע. זהו בונקר ירדני ממלחמת ששת הימים. שימו לב לכיוון צפון מזרח במסגד אל אקצא שבדרום הר הבית. אפשר להמשיך מכאן ולרדת במדרגות ביזנטיות משופצות אל תוך הוואדי עצמו, אבל המלַצתי היא להמשיך מעליו בשביל עד שנגיע אל שרידי מבנה צלבני שיופיע תחתינו.


בית הקברות הקראי

 

המבנה תחתינו המכונה בצרפתית "שַרנִיה'', שנבנה על ידי הצלבנים ושרד בחלקו, כולל הגג ובו מספר חורים, הנו בית הקברות הצלבני הראשון בירושלים. כינויו בעברית בית העצמות. כמה שיישמע מזעזע, עולי רגל נוצרים שהגיעו לעיר בתקופה ההיא ומצאו את מותם נזרקו למבנה מבעד לחורים שבגג וכך נקברו בו. נרד אל המבנה מבחוץ ונבחין בגודלו ובקשתות שבו. נרד אל הוואדי עצמו ונוכל להבחין בעצי תות, זית ובאביב אף בכלניות, רקפות, סביונים ועוד.

 

כאן בסמוך אלינו ככל הנראה ניצב לו לפני כ-3,000 שנה פסלו עשוי הנחושת של המולך. על זרועותיו הארוכות הוקרבו בניהם בכוריהם של תושבי האזור ואף מצויין במקרא כי עשו כך אפילו חלק ממלכי יהודה כדוגמת אחז עליו מסופר בדברי הימים ב', פס' כ"ח כי עשה הרע בעיני ה' והקריב אף הוא את בנו לאל הכנעני: "בֶּן-עֶשְׂרִים שָׁנָה, אָחָז בְּמָלְכוֹ, וְשֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְלֹא-עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּדָוִיד אָבִיו. וַיֵּלֶךְ, בְּדַרְכֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל; וְגַם מַסֵּכוֹת עָשָׂה, לַבְּעָלִים. וְהוּא הִקְטִיר, בְּגֵיא בֶן-הִנֹּם; וַיַּבְעֵר אֶת-בָּנָיו, בָּאֵשׁ, כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...".

 

ייתכן והגהנום שהיה כאן הוא מקור שמו של הוואדי, גיא בן הינום, המכונה במקרא גם גיא התופת בשל הזוועות. גם התלמוד הבבלי מזכיר שלושה פתחים לגיהנום כשאחד מהם בירושלים. האם זה כאן? אם כן הנוף המרהיב בהחלט אינו מתאים.

 

האזור קשור בדם גם לסיפור נוצרי חשוב אחר הקשור ליהודה איש קריות, מי שעל פי הברית החדשה בגד והסגיר את ישוע לחיילים הרומאיים. על פי המסופר קיבל יהודה בתמורה להסגרה 30 שקלי כסף. גרסה אחת אומרת שבכסף זה קנה כאן את השטח או שנתן בחזרה את הכסף לכוהנים לאחר שהבין את הטעות שעשה, ושם כאן קץ לחייו. זו הסיבה שהאזור מכונה "שדה הדמים" או חקל דמא בארמית עד היום - "וַיַּרְא יְהוּדָה הַמֹּסֵר אוֹתוֹ כִּי הִרְשִׁיעֻהוּ וַיִּנָּחֵם וַיָּשֶׁב אֶת־שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף אֶל־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים לֵאמֹר׃ חָטָאתִי כִּי־דָם נָקִי הִסְגָּרְתִּי וַיֹּאמְרוּ מַה־לָּנוּ וְלָזֹאת אַתָּה תִּרְאֶה׃ וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־הַכֶּסֶף אֶל־הַהֵיכָל וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ וַיֵּחָנַק׃ וַיִּקְחוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶת־הַכֶּסֶף וַיֹּאמְרוּ לֹא־נָכוֹן לָנוּ לְתִתּוֹ אֶל־אֲרוֹן הַקָּרְבָּן כִּי־מְחִיר דָּמִים הוּא׃ וַיִּוָּעֲצוּ וַיִּקְנוּ־בוֹ אֶת־שְׁדֵה הַיּוֹצֵר לִקְבוּרַת הַגֵּרִים׃ עַל־כֵּן יִקָּרֵא לַשָּׂדֶה הַהוּא שְׂדֵה הַדָּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה", הבשורה על פי מתי, כ'ז.


כביש האפיפיור

 

על צלע הר ישנו מנזר

בסמוך אלינו ניתן להכנס אל המנזר היווני האורתודוכסי, אוּנוֹפְרִיוּס. המנזר נבנה ב-1892 על שמו של הקדוש בן המאה הרביעית. אונופריוס היה נזיר מתבודד בסיני ומתואר כבעל זקן ארוך. אם נצלצל בפעמון, הנזירות האדיבות, ודוברות האנגלית, במנזר יפתחו את השער. בחצר המנזר מבני קבורה מרשימים שנשתמרו מצוין. בחצר הפנימית בתוך מערות הקבורה העתיקות נמצאות עצמותיהם של הנזירים שחיו כאן בעבר. גם במנזר וגם מחוצה לו ישנו ריבוי וצפיפות מערות קבורה מרשים.

 

את חקל דמא הזכיר שי עגנון בספרו "תמול שלשום" בתאור משעשע על הכלב בלק שהגיע לכאן אל המנזר בשל ריח התבשיל שעלה ממנו. אגב, זהו האזור המאוכלס ביותר של מערות קבורה ואין צורך לחפשן כי הן נצפות מכל עבר.

 

מכאן אפשר להמשיך אל עיר דוד ונחל קדרון לכיוון צפון מזרח או לחזור אל הסינמטק בתוך הואדי עצמו מתחת למצוק.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הרכבל במלון הר ציון
צילום: רון פלד
בית העצמות
צילום: רון פלד
פתח למערת קבורה
צילום: רון פלד
העמדה הירדנית
צילום: רון פלד
מנזר אנפוריוס בחקל דמא
צילום: רון פלד
מומלצים