כל התינוקות הולכים בסוף? מדריך וידאו

סייח חדש יוצא לאוויר העולם ותוך דקה עומד על רגליו ומתחיל ללכת. תינוק חדש יוצא מן הרחם חסר אונים וצריך לרכוש לאט לאט את הכלים המוטוריים לעצמאות שלו. הוא שוכב על הגב, על הבטן, מתהפך, יושב, זוחל, נעמד ומתחיל ללכת. זהו, מתינוק חסר אונים הוא הופך לפעוט בעל יכול התניידות עצמאית.

השינוי אותו עובר התינוק ממצב של שכיבה על הבטן, בו אין כלל התנגדות לכוח הכובד, למעבר אל הברכיים ולישיבה ומשם לעמידה, דורש מיומנויות של שיווי משקל.

סוד ההתפתחות הנכונה טמון בשלבים. התינוק חייב לעבור נכון את כל השלבים כדי להגיע למצב של הליכה בריאה ונכונה. תינוקות אשר עוברים את כל שלבי ההתפתחות המוטורית נעמדים לקראת גיל 8-10 חודשים. כשהם לא מתיישבים בעצמם אלא מושבים על ידי ההורים הם עלולים לגלות קושי בניסיון לעמידה, מפני שלא ירגישו בטוחים. לרוב הם יעמדו בתנוחה שאינה יציבה, כאשר כפות הרגליים פתוחות מדי ולכן התינוק בהדרגה מוותר על ניסיונותיו להיעמד.

המעבר מעמידה על שש כמוהו כמעבר מישיבה לעמידה: המיומנות הינה ביכולת לשמור על שווי משקל, להשתמש ברגליים, למקם אותן נכון ולהתיישב או להיעמד.

הורים רבים מעמידים את ילדיהם הרבה לפני הזמן, וזאת משום שהם מבחינים שהילד רוצה לדחוף ברגליו ולהיעמד. אמת הדבר. הילד מנסה לדחוף כי הוא נשלט במידה מסוימת על ידי רפלקסים המניעים אותו לעשות כך.

הטעות של ההורים הינה בהבנת התהליך. הרצון של הילד לדחוף צריך לבוא לידי ביטוי בלמידה להתהפך ובלמידה לזחול, כאשר בשני האופנים, הרגליים דוחפות את הרצפה אך לא למטרת עמידה. במקרים רבים, כאשר ההורים מגלים שהילד נעמד בפעם הראשונה, הם "קופצים על המציאה" ומתחילים להעמידו באופן קבוע. אין למהר להעמידם, וגם כאשר הם נעמדים בעצמם אין צורך לעודד את התהליך. רצוי להניח את התינוק על הגב ולאפשר לו להתהפך אל הבטן ומשם לעמידה על שש - משם לישיבה ורק בסוף לעמידה.

הרוב המכריע של הילדים נעמד בעזרת חפץ: כיסא, ספה ואפילו הורה. ילדים יכולים ללמוד להתרומם דרך שווי המשקל העצמי שלהם ולא בעזרת חפצים. זה חשוב היות ומאוחר יותר רוב הילדים לומדים כבר להיעמד ללא תמיכה. כלומר, זוהי בסופו של דבר התוצאה המתבקשת.

בשלב זה מומלץ להניח את הילד באמצע החדר, רחוק מחפצים שהוא יכול להתרומם דרכם ולאפשר לו תנועה בזחילה. כמו כן, כדאי לקחת את הילדים למשטחים פתוחים, כגון פארקים, חוף ים מקומות בהם אין הילד יכול להשתמש בחפצים בכדי להתרומם.

חזרה על תהליכים אלו מאפשרת לילד תוספת רבה של למידה והתפתחות מוטורית, חיזוק מערכת השרירים והתמודדות נוספת עם שווי המשקל. ככל שתהליכים אלו יהיו ארוכים יותר - כך העמידה תהיה יציבה יותר וההליכה יעילה ונכונה.

ובאשר לטענה השגורה: "בסופו של דבר כולם הולכים", לא רק שטענה זו אינה נכונה, אלא היא אף מטעה רבים. הסיבה שלתינוק האנושי, לעומת הסייח, לוקח שנה לעמוד על רגליו - היא שהתינוק מפתח את מוחו ואת יכולתו ללמוד, לחשוב וליצור.

למידה זו מתרחשת דרך תנועה והתנועה הינה הכלי שבאמצעותו מפתח הילד את יכולותיו השכליות והרגשיות. אם התינוק אינו מתנועע כראוי, חל שיבוש בתפקודים המוחיים הדרושים לגיל מאוחר יותר, כגון: למידה בביה"ס, תפקודים חברתיים, קשב וריכוז וכן הלאה.

• המידע בכתבה באדיבות שי זילברבוש, מנהל מכללת צעד ראשון ומפתח השיטה, מומחה לליווי התפתחותי בתינוקות ולהנחיית הורים.

• זחילה על שש
• זחילה על הגחון
• שכיבה על הבטן