במרחק של רק 15 דקות נסיעה מביירות, האווירה הקוסמופוליטית של העיר הגדולה נעלמת. פתאום הסביבה נראית עוינת, חשדנית, אחרת. זה רובע הדאחיה, המעוז הגדול של ארגון חיזבאללה בבירה הלבנונית. יחד עם מסלולי שדה התעופה וחלק מנמל העיר, הדאחיה היה האזור היחיד ביירות שספג את הפצצות חיל האוויר בקיץ האחרון. ברובע הזה מתגוררת עלית ההנהגה של חיזבאללה, ובה גם המזכ"ל, חסן נסראללה ומשפחתו.
להגיע לרובע השיעי זו משימה מורכבת - אבל לא בלתי אפשרית. נוכחות העיתונאים צריכה להיות מתואמת עם דוברי חיזבאללה באזור. עד לא מזמן הדאחיה היה כמעט מבודד, ומחסומי חיזבאללה בכבישים מנעו כל גישה. גם היום האווירה חשדנית: מיד עם הגעתנו, הגיחו שני צעירים לעבר המכונית ושאלו האם יש לנו אישור לבקר שם. רק אחרי שדיברו עם הלבנונים שסייעו לנו, נחה דעתם והסיור אושר.
|
| שכונת דאחיה, שנה אחרי (צילום: ynet, צילומי ארכיון: רויטרס, דובר צה"ל, אל ג'זירה) |
למרות שמאות פצצות של חיל האוויר הרסו בניינים שלמים, גשרים ורחובות, תושבי הדאחיה עדיין מאמינים בכל לבם שהם המנצחים הגדולים במלחמה נגד ישראל. האזור שוקק חיים, חנויות ומסעדות פתוחות והתנועה ברחובות אינטנסיבית. שיפוצם של שני הגשרים שהופצצו על ידי צה"ל כבר כמעט לקראת סיום. השיקום והבנייה באזור מבוצעים על ידי חברת "ג'יהאד אל-בינא", השייכת לחיזבאללה. במרכז הרובע, במקום שבו קרסו שישה בניינים ששימשו את הנהגת הארגון, עבודות החידוש מתבצעות בקצב מהיר. "עברנו את החלק הקשה ביותר, שהיה לפנות את השטח מטונות של הריסות. עכשיו זה רק להרים הכל מחדש", סיפר לנו אחד המלווים.
"אמונה" היא אחת המילים החשובות בדאחיה. אמונה בדת, בשיעה ובעיקר בשותפות עם סוריה ואיראן, במטרה לנצח את האויב הציוני. חוץ מתמונות נסראללה ודגלי חיזבאללה ואמל, יש בכל כניסה לרובע כרזת ענק של המנהיג
הרוחני של איראן, האייטולה עלי חמינאי, המברכת מעל את התושבים והמבקרים. הקשר של חיזבאללה עם המשטר האיראני גלוי, ומהווה סיבה לגאווה. מקורות בחיזבאללה מספרים שהמשטר בטהרן ממשיך להעביר נשק וסכומי כסף גדולים לצורך השיקום ופיצוי המשפחות ברובע.
"איראן השקיעה מיליוני דולרים בשנה האחרונה. מעבר לבניינים שנפגעו, בונים כעת לפחות שישה חדשים שיאכלסו משפחות שיעיות. הרבה אנשים במצוקה כלכלית יעברו לכאן. חוץ מדירה חדשה, יקבלו מאיתנו שכר, מ-200 דולרים לחודש, וגם בית ספר לילדיהם - תמורת התחייבות לתמיכה בחיזבאללה", סיפר לי מקור בתנועה.
רבים מהתושבים השיעים מתגאים בכך שנותרו בבתיהם. חבר פרלמנט לשעבר מטעם מפלגת אמל סיפר כי לא עזב את המקום במהלך 34 ימי הקרב. הוא שלח את משפחתו למקום בטוח, אך החליט להשאר כדי להראות לישראלים שהלבנונים לא בורחים. "אלוהים שומר עלינו. ואם הייתי מת במלחמה, זה כבוד עוד יותר גדול בשבילי ומשפחתי", הוא אומר.
ומוסיף, אחרי מחשבה קצרה: "אין לנו שום דבר נגד היהודים, מפני שאנחנו מאוד מכבדים את היהודים כדת. לעומת זאת, הישראלים הם עם רע מאוד. אי אפשר לסמוך על ישראל. הם רוצים לגנוב מאיתנו את לבנון. אם ייקראו לי לקרב, אהיה מוכן. וגם הילדים שלי. אני מלמד אותם לשנוא את ישראל. נגד ישראל, תמיד נהיה מוכנים".
לצפייה בכתבות נוספות מלבנון:
