"חתמתי על כרטיס אָדי לפני הרבה מאוד שנים. אני מחזיקה בכרטיס הישראלי ובכרטיס האמריקאי. החתמתי את כל משפחתי וכולם קיבלו את זה כדבר מובן מאליו".
"כשהתחילו להחתים על כרטיס אָדי פנו אלי וזה נראה לי הדבר הנכון לעשות. כל אדם צריך לקחת בחשבון שאם הוא חס וחלילה יפגע, לפחות הוא יוכל לתרום את אבריו".
"המוות הוא נתון. אני מניחה שאמות באיזה שהוא שלב. לכן, לא התלבטתי. אין משמעות לסירוב לתרומת אברים כי בסופו של דבר, האדם נמצא כבר בסיטואציה שאין ממנה חזרה והוא יכול לפחות לעזור לאחרים".
_wa.jpg)
ביקשנו מהילדים להחתים את ההורים ובני המשפחה הבגירים
"בצורה עקיפה, מהפן הציבורי, אני מניחה שיצא לי להיפגש עם אנשים שזקוקים להשתלות, אבל לא מהפן האישי. בכל פעם שאדם הזקוק להשתלה נפטר יש תחושה מאוד גדולה של החמצה. אם ניתן להציל חיי אדם אודות להשתלת אברים מאדם שממילא כבר הלך לעולמו, אז בוודאי שזה משמעותי וחבל שלא חותמים יותר אנשים".
"נושא ההשתלות מטופל במערכת כמו במערכות המבוגרים, כנושא שהוא בעל ערך לאומי. בשנה שעברה יצאנו בפעולה בבתי הספר. כמובן שהתלמידים לא יכולים לחתום, הם קטינים, אבל ביקשנו מהם להחתים את ההורים ובני המשפחה הבגירים, ולהסביר להם את חשיבות העניין. אנחנו מתכננים לעשות זאת גם השנה.
"ומהצד השני, ילדים שזקוקים להשתלה מלווים עם בני משפחתם על ידי המחנכות ובתי הספר".
רוצים לדבר על זה? היכנסו לפורום אדי ב-ynet
"אני מאוד בעד הרעיון להפוך את היוצרות. אני חושבת שזאת גישה נכונה, שרק מי שלא רוצה יצטרך להגיד שהוא לא מוכן שיתרמו את אבריו".
"כל עוד רופא קובע שהמצב הוא בלתי הפיך וקובע את המוות, אין כאן שאלה. זאת מצווה גדולה להציל חיים ולמנוע צער".
"הכאב של אדם שצריך השתלה הוא לא מוצדק ולא מוסרי, אם אנחנו יכולים למנוע אותו. יש כל כך הרבה דברים שאנחנו לא יכולים למנוע, וכאן יש מידה של כאב וצער שניתן למנוע אותם. לכן, יש לנו חובה לעשות זאת".
