משפטים שכדאי לומר לילדים. חלק ב'
"למה אתה עושה לי את זה?", "לך לחדר שלך" או "אני לא צריכה להגיד לך 'יופי' על כל דבר" - כמה משפטים שהם עשר המכות של הורים. פרופ' עמוס רולידר ממליץ לא לומר אותם ולבקשתכם - נותן גם את האלטרנטיבות הטובות יותר
לפני שבועיים פירסמתי כאן את עשר המכות של ההורים. אחרי תגובות רבות שביקשו לקבל גם את האלטרנטיבות הטובות למשפטים שהורים אומרים, הרמתי את הכפפה והנה התוצאות. את החלק הראשון תוכלו לקרוא כאן. החלק השני לפניכם. בהצלחה.
6. "עזבי אותו, גם ככה קשה לו"
האלטרנטיבה:
הורים רגישים ונבונים יודעים להבחין ולזהות את רגעי הקושי של ילדם (נכשל בבחינות לקבוצה, חושש לעלות להסעה לבית הספר) ובמידה ויתכוננו ויערכו לכך מבעוד מועד, יוכלו לסייע לילדם.
מסר הורי נבון ואחראי בא לחנך ולהקנות לילד את אחת ממיומנויות החיים החשובות ביותר: כאשר קשה לי אני צריך להיערך, לתכנן, לגבש תוכנית ואסטרטגיה, אך בשום אופן לא לוותר ולהרים ידיים. לדוגמא, כאשר הילד מסרב לעלות להסעה לבית הספר כיוון שילדים מציקים לו במהלך הנסיעה אזי, במקום להסיע אותו ברכבם הפרטי, יכולים ההורים לתכנן עם הילד אסטרטגית התמודדות אסרטיבית.
למשל: לגשת לאחראי על ההסעה ולבקש ממנו להבטיח כי ידאג שלא יציקו לו, לתרגל עם הילד דרכי תגובה אסרטיביים ובמידת הצורך אף לנסוע אחרי רכב ההסעה, לבקש מהילד להתקשר אליהם מידית אם הציקו לו בכדי שיוכלו לסייע לו מיד בתום ההסעה או בתחנה הקרובה.
האלטרנטיבה אם כן היא "קשה לו. בוא נראה כיצד נעזור לו להתגבר על הקושי".
7. "תבטיח לי שלא תעשה את זה יותר"
האלטרנטיבה:
מטרת ההורה, בבואו להגיב על התנהגות בלתי נאותה של ילדו היא, שהילד יימנע בעתיד מהתנהגות זו ובמקומה ינהג באופן נאות. בכדי באמת להשיג מטרה זו, חשוב לזהות את המצבים האופייניים אשר בעקבותיהם הילד מתנהג שלא כמצופה, להכינו לקראת מצבים אלה, להזכיר לו מהי ההתנהגות המצופה ולציינו לשבח כאשר הוא מתנהג בהתאם לציפיות.
במידה והתנהגותו אינה ראויה יש להפסיקה מידית באמצעות הערה תקיפה, בנחישות וללא ויתור ובמידת הצורך להפעיל סנקציה רלוונטית כלשהי. לדוגמא, כאשר הילד נוהג לקחת כסף מארנקו של ההורה ללא רשותו, במקום לבקשו להבטיח שוב ושוב כי לא יעשה זאת יותר, ניתן לומר לו בתחילת השבוע: "אני מזכירה לך שאם אתה צריך כסף למשהו, אני מצפה כי תבקש ממני".
כאשר הילד מבקש, מציינים אותו לשבח על כי ביקש ונותנים או לא נותנים לו את מבוקשו, בהתאם לנסיבות. אם לקח ללא רשות, רצוי להגיב באמצעות הערה תקיפה: "לקיחת כסף ללא רשות איננה מקובלת עלינו, מכעיסה ביותר ועליך להפסיק זאת אחת ולתמיד ואני מבקשת שתחזיר את הכסף לארנק מיד או שנוריד את הסכום מדמי הכיס שלך".
היה והתנהגות זו מתרחשת שנית, ניתן להוסיף לתגובה זו סנקציה כלשהי בעלת משמעות כספית לילד. גישה הורית כזו הכוללת הכנה לקראת מצבים מאתגרים, חיזוק על התנהגות נאותה ותגובה תקיפה בעקבות התנהגות בלתי נאותה, תסייע לילד להתגבר על הקושי ההתנהגותי שלו ולשפר את התנהגותו במצבים בהם הוא מועד.
8. "לך לחדר שלך"
האלטרנטיבה:
הבקשה מהילד שייגש לחדרו לזמן מה בעקבות התנהגות בלתי נאותה עשויה להיות תגובה הורית ראויה ואפילו יעילה כסנקציה שתסייע לילד להימנע בעתיד מההתנהגות הבלתי נאותה שבעקבותיה התבקש ללכת לחדרו אך רק באם מתקיימים התנאים הבאים:
- ההוראה ללכת לחדר ניתנה בקול שקט ונחוש תוך ציון מהות ההתנהגות הלא נאותה בגינה הוא מתבקש לעזוב את מקום שהותו וללכת לפסק זמן בחדרו.
- ההורה מלווה את הילד ומורה לו לשבת במקום מסוים במהלך פרק הזמן (דקה לכל שנת חיים).
- ההורה דואג כי הילד יושב במקום אחד ואינו עוסק בפעילות מועדפת (משחק במחשב, צפייה בטלוויזיה) במהלך השהייה בחדר.
- משך השהייה בחדר הינו קצר והיציאה ממנו מותנית בכך שהילד משתף פעולה עם ההורה ואינו נמצא בעיצומו של התקף זעם למשך חצי הדקה האחרונה של פסק הזמן לפחות.
האלטרנטיבה אם כן היא: "נשכת את אחיך, בוא עכשוו לחדר. אתה יושב על הכיסא X דקות וחושב על מה שעשית לו".
9. "למה אתה עושה לי את זה?"
האלטרנטיבה למשפט זה היא להגיב באופן ספציפי על התנהגות בלתי ראויה ולבקש בתוקף מהילד להפסיקה כיוון שזוהי התנהגות לא ראויה ולא משום שההתנהגות לא מוצאת חן או פוגעת בהורה. משפטים כגון: "הפסק מיד לדבר בחוצפה", "אני מצפה כי תגיע הביתה בזמן שקבענו ולא פחות מכך", "דאגנו לך כשלא התקשרת ואיני מקבלת בשום אופן את הטענה כי לא היה לך זמן להתקשר" - מהווים תחליפים מצוינים למשפט המבקש מהילד להפסיק התנהגות בלתי נאותה גם משום שהיא גורמת עוגמת נפש להורה.
10. "אני לא צריכה להגיד לך 'יופי'. זה ברור שאתה צריך לסדר את החדר. גם לי לא אומרים על כל דבר 'יופי'
משפט זה מייצג גישה חינוכית שאינה רואה צורך ואפילו מתנגדת לפרקטיקה של להחמיא ולפרגן לילדים בעקבות התנהגויות נאותות שגרתיות. האלטרנטיבה היא ראשית להבין את גודל החשיבות שיש למתן משוב חיובי ומפרגן בין אנשים בכלל ובפרט כאשר ברצוננו לטפח התנהגות מסוימת בקרב ילדנו ולפעול למען אווירה נעימה בבית.
חשוב להבין גם כי אין שום סיכון חינוכי בפרגון ובציון לשבח של התנהגויות ראויות וכי אם השבח ניתן על ידי אדם משמעותי לילד, הוא ספציפי להתנהגות, נאמר בכנות ומותאם לגילו, הסבירות כי הילד יאמץ את ההתנהגות שבגינה זכה לשבח תעלה ואיכות היחסים בין הילד להוריו תשתפר לאין ערוך. לדוגמא, "יופי שסידרת את החדר ועוד ביוזמתך ומבלי שנבקש זאת ממך. זה ממש על הכיפאק".
לסיכום, במקום כל משפטי הסרק ההם, בואו נקפיד על הורות רגישה, יעילה, אחראית ומפרגנת. כזו שאינה לוקחת את הטוב שבילדים כמובן מאליו ואינה שוכחת לפרגן להם כאשר הם מתפקדים ומתנהגים כיאות, כזו אשר מגדירה ציפיות מראש ומכינה את הילדים לקראת מצבים מאתגרים וקשים וגם כזו המגיבה ברוגע, באופן מבוקר, עקבי, מותאם גיל ונחרץ מיד כאשר מופיעה התנהגות שאינה נאותה.
פרופ' עמוס רולידר, אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות ומנחה סדנאות והרצאות בנושא.
