החברה לישראל הודיעה אתמול (ג') כי היא מתחייבת שלא לכרות פוספטים בשדה בריר שליד ערד אם יתברר אכן שהפעולה תהווה "סכנה כלשהי" לבריאות תושבי האזור. ההודעה המפתיעה, בדיון של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, היא בשורה של ממש עבור תושבי ערד, הנאבקים מזה זמן בתוכנית של חברת הבת "רותם אמפרט" להקים ליד עירם מכרה פוספטים גדול.
הצעת הפשרה הועלתה על ידי אלי גולדשמידט, סמנכ"ל החברה לישראל, במסגרת דיון בשאלת הסכנות שטמונות במכרה המתוכנן ליד ערד. שאלה זו נבחנה עד כה בשלושה דו"חות שונים, שהניבו תוצאות שונות ואף סותרות. החברה לישראל מציעה כעת שהנושא ייבחן פעם נוספת על ידי מומחים בלתי תלויים מחו"ל, ועל-פי ממצאי הבדיקה שלהם יוחלט האם לכרות במקום או שלא.
עוד בנושא:
"אין בסיפור הזה טובים ורעים, כוחות אור מול כוחות שחור", אמר גולדשמידט לנוכחים בדיון. "אינני מפקפק בטוהר הכוונות של התושבים – הם אולי הטובים – אבל אנחנו בוודאי איננו הרעים". גולדשמידט ציין כי חלק ניכר מעובדי החברה הם תושבי ערד וטען כי בשל "הקשר החזק של החברה למקום – אנו מחויבים לתושביו".
שוויים של סלעי הפוספט שבשדה בריר, מהם מייצרים דשנים חקלאיים, נאמד במאות מיליוני דולרים, והחלטת החברה שלא לכרות אותם משמעותה הפסד ניכר לחברה. ואולם, בדיון הבהיר גולדמידט כי ישנם גם שיקולים כלכליים נגדיים. "החברה מחויבת לתקנים אירופים מחמירים בנושאי איכות סביבה ובריאות, ולכן אם יתברר שאכן ישנה סכנה בריאותית בכרייה – זה יהיה אדיוטי מצדנו להמשיך ולכרות", אמר.
עמדת החברה לישראל, שמחזיקה בשליטה על "רותם אמפרט", הושמעה בתגובה לטענות התושבים והעיירה, המתנגדים בנחרצות להפעלת המכרה ליד העיר, ולאחר שנשמעה גם עמדה משרד הבריאות בנושא. אחד מהדו"חות שפורסמו בהקשר זה הזהיר כי זיהום האוויר שיגרום המכרה יביא למותם של כשבעה אנשים בכל שנה בעיר.
| לא רק סיכון בריאותי: |
|
| אבק ירד על מרחבי ערד / גילי סופר |
|
מחצבת פוספטים, שעומדת להיבנות ליד ערד, מאיימת לא רק על המוניטין הצח של העיר, אלא גם על חורבת עוזה המקראית (מסוע למחצבים), על קניון נחל קינה (דרך למשאיות) ועל הפרחים הקטנים והגדולים שהופכים עכשיו את הצהוב לירוק |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
נציגת התושבים, ד"ר שרית עוקד, המובילה מזה תקופה ארוכה את המאבק כנגד המכרה, אמרה בדיון: "טרם צמחו לי אוזני שפן ועד שזה יקרה אני מבקשת שלא תתייחסו אליי ואל ילדיי כחיות מעבדה". עוקד ציינה כי כלל הדו"חות שגובשו בנושא - גם המקלים שבהם - "מצביעים על כך שילדי יהיו חולים יותר, ותוחלת חייהם תתקצר אם יוקם המכרה. אל לנו לסכן אותם".
עמדותיהם של התושבים, וכן הצעת הפשרה של החברה לישראל, זכו לגיבוי מצד חברי השדולה, בהם יושב הראש העמית שלה, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור (עבודה), אשר ציין גם הוא כי "אסור לעשות ניסויים על התושבים". מלכיאור בירך על הצעת הפשרה של החברה אך ציין כי בכוונת השדולה להמשיך ולעקוב אחר הנושא, בכדי לוודא כי תעמוד בדיבורה.
היו"ר הנוסף של השדולה, ח"כ דב חנין (חד"ש), ציין כי סוגיית הקמת המכרה בעיר מעלה שאלות רבות – הן ברמה הדמוקרטית, הן ברמה התכנונית הן ברמה הבריאותית. "ברמה הדמוקרטית עולה השאלה האם ראוי להקים מכרה בתחום שיפוט עירוני כאשר ראש העיר ותושבי העיר מתנגדים להקמתו", אמר. חנין ציין כי ברמה התכנונית יש לבחון האם שדה בריר היא החלופה המתאימה ביותר להקמת מכרה פוספטים, וכי ייתכן וישנן חלופות אחרות שטרם נבחנו לעומק.
בין המשתתפים המרובים בדיון נכח גם השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, שהגיע בלוויית בכירים במשרדו – בהם הסמנכ"ל ד"ר יוסי ענבר וראש אגף רעש וקרינה, סטיליאן גלברג. למרות קיומם של מספר דו"חות שונים בסוגייה הבריאותית, הבהירו אנשי המשרד להגנת הסביבה כי הם אינם מתנגדים להקמת המכרה שכן מדידותיהם מראות כי לא תהיה בו סכנה בריאותית לתושבים.
"על-פי המודלים שהרצנו, צפויה עלייה מזערית בריכוז המזהמים באוויר", אמר ענבר, וציין כי המלצת המשרד היא להתחיל במקום כרייה נסיונית שתימשך שנה. "בתום שנה אחת נוכל לדעת בוודאות מה המצב לאשורו", אמר. גלברג מצדו ציין כי באזור ערד ישנם ריכוזים גבוהים יותר של גז ראדון וכי "הסכנה היחידה היא שבשל העלייה בריכוזי החלקיקים, ייספג הגז באבק ויגיע לדרכי הנשימה של התושבים".
בתום הדיון התקבלה הצעת הפשרה של החברה בהסכמת כל הצדדים, על אף התנגדותו של השר גדעון עזרא. השלב הבא הוא איתור וגיבוש צוות המומחים, כדי שניתן יהיה להתחיל בבדיקות בשטח.
