אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet

צילום: ארז ארליכמן

טורים אחרונים
 
הגששת פניקס בעבודה על המאדים צילום: נאס"א
הגששת פניקס בעבודה על המאדים צילום: נאס"א
 
 


אפליקציות מחשבים לנייד שלך
 
יגאל פת-אל / טור אסטרונומי  

 

נמצא קרח מים על פני המאדים

הנחתת "פניקס", החופרת בקרקע המאדים, מצאה קרח מים מתחת לפני הקרקע. הימצאות קרח מים בכוכב האדום מעלה את הסבירות לכך שבעבר היו בו מים, ואולי גם חיים

פורסם: 22.06.08, 10:58

בצילום שנעשה באמצעות המצלמות של הנחתת פניקס, המצויה על פני המאדים, נתגלה משטח לבן, סמוך מאוד לפני הקרקע של מאדים. בצילום נוסף של אותו מקום, שנעשה כמה ימים אחרי, נראה שחלק קטן מהמשטח התאדה, מה שמוביל למסקנה שמדובר בקרח מים המצוי מתחת לפני השטח.

 


מצד שמאל ניתן לראות את הצילום הראשון של "פניקס", הכתם הלבן הוא קרח. מצד ימין ניתן לראות את התמונה שצולמה כעבור כמה ימים. בקצה השמאלי של הכתם ניתן להבחין בסימני ההתאדות. (קרדיט: נאס"א) לחצו על התמונה להגדלה  

 

כל עוד הקרח מצוי מתחת לקרקע, מוגן מפני קרני השמש, הוא קפוא. ברגע שהמשטח נחשף לקרני השמש הוא מתאדה בקצב מסוים התלוי בטמפרטורה השוררת במקום
ובתכונות של הקרח. המדענים פוסלים את האפשרות שמדובר בקרח יבש (פחמן דו-חמצני) כיוון שבטמפרטורה השוררת במקום הדגימה קרח יבש היה מתאדה ומתנדף כליל בתוך יום אחד, בעוד שבאותה טמפרטורה מים מצויים עדיין במצב של קיפאון.

 

גילוי קרח מים בעומק כה קטן מתחת לפני הקרקע גרם להתרגשות גדולה בקרב צוות המדענים האחראי על המשימה בנאס"א. גילוי זה עשוי לרמז, בסבירות גבוהה, על קיום קרח מים בכמות גדולה יותר עמוק בפני הקרקע של המאדים. הימצאות קרח מים במאדים מגדילה את הסיכוי להתכנות תנאים המביאים ליצירת חיים.

 

במאדים נצפו עד כה כיפות קרח בקטבים המכילות פחמן דו-חמצני. אף-על-פי שיש עדויות רבות המצביעות, לכאורה, על זרימת מים בעבר על פני המאדים, זו הפעם הראשונה שבה נצפה קרח מים במאדים. כעת מתכוונים המדענים להעמיק את החפירות באזור שבו נצפה המשטח הלבן וכן לדגום את הקרקע ולבודקה באמצעות המכשירים המיוחדים המצויים על פני הנחתת.

 

חללית הפניקס שוהה מזה 3 שבועות על המאדים והיא מתוכננת לפעול על פניו במשך 3 חודשים. מאדים מצוי כעת רחוק יחסית מכדור הארץ ומרחקו 300 מיליון ק"מ מכדור הארץ. אפשר לצפות בו בעין בשעות הערב המוקדמות כשהוא מצוי מעל האופק המערבי, כשהוא מתקרב מדי יום אל כוכב הלכת הענק שבתאי.

 

ד"ר יגאל פת-אל , היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי , מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.

 

 


תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    שמירהשמירה   לפורוםלפורום

 
 


 
 

ynet מדע, ערוץ המדע הגדול ברשת מבית ידיעות אחרונות: בעלי חיים, אקולוגיה ואיכות הסביבה, חלל ואסטרונומיה, מדעים מדויקים, מדעי החיים, גנטיקה ועוד. כולל מאמרים וכתבות ממגזיני המדע המובילים בארץ ובעולם: סיינטיפיק אמריקן גליליאו גליליאו צעיר מגזין הטכניון מגזין מכון ויצמן למדע ועוד
אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
לאתר הסלולרי
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
יחסים
קהילות
אנציקלופדיה
Israel News
ירוק
לאשה
דילים
כולסטרול
כלכליסט
בלייזר
Go
מנטה
משחקים
mynet
זולי הקיפוד
מוסכים
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
מחירון דירות
רכב חדש
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
מפות
עברית.evrit
מחירון שיפוצים
דירות חדשות

בית המערכות מקבוצת ידיעות אחרונותRealCommerce - ניהול תוכןTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"ם
as34-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©