חטאתי, טירטרתי, השפלתי

חשבון נפש הוא עניין מומלץ מדי פעם, ויום הכיפורים הוא אחת ההזדמנויות הטובות לכך. איש איש וחטאיו בשנה שחלפה, כל אחד ומידת נכונותו להביט פנימה ולהודות: מעדתי, טעיתי, סטיתי, עוויתי, חטאתי, פשעתי.

זמן סליחות (1)

האב נפטר, הבן חויב בדמי ביטול לחופשה

הזהירו את החברה שהמלון מסוכן. וצדקו

הנוסעת חיכתה למזוודה לאורך כל השבעה

הום סנטר הורשעה בהטעיית צרכנים בפרסום

סוחרי ישראל אינם יוצאים מכלל זה. דווקא ריבוי מעשי החקיקה הצרכנית, באופן מודגש מאוד בשנת תשס"ח, מלמד כי הצרכנים היו קורבן לשלל פגיעות, הפרות זכויות, טרטור, ולעיתים אף השפלה. התחום הזה, למרבה הצער, נראה כמו בור ללא תחתית. היצירתיות שמשקיעים סוחרים בישראל כדי שלא לעמוד בדרישות החוק מעסיקה ללא הרף ארגוני צרכנים, עיתונאים, בעלי טורים, מנהלי פורומים, ומי לא, בעצם.

אז לרגל יום הכיפורים תשס"ט, אולי כהקדמה לשנה שבה הדברים בכל זאת ישתפרו במשהו, הנה הצעה להכרת החוטאים בתחום זה באחריותם. הנוסח אינו מחייב. יבחר כל אחד את המתאים לו, העיקר שיפנים, ושלא יצטרך לחזור על כך ביום הכיפורים תש"ע.

על חטא שחטאתי

- פירסמתי מודעה שבה הפלגתי בשבחי המוצר, שמלכתחילה היה ידוע לי שהוא ירוד;

- הבטחתי מבצע על כל המוצרים בחנות, כשבעצם רובם לא היו במבצע, ורק רציתי למשוך כך קונים;

- כשפריטים שעליהם הדבקתי את מחיר המבצע הגיעו לקופה, דרשתי מהלקוחות לשלם את המחיר המלא;

- במודעת מדיניות החזרת מוצרים ציינתי שניתן להחזיר פריטים תוך שבוע ולקבל כסף, אבל כשצרכנים רצו להחזיר סירבתי, או שנתתי להם רק זיכוי, בתוקף לחודש בלבד, והם לא יוכלו לנצלו במבצעים;

- לא נתתי ללקוח הזדמנות לעיין בחוזה העסקה, וגם לא מסרתי לו חוזה חתום;

- מכרתי לעולה חדש שואב אבק במחיר של שני מקררים;

- החתמתי קשיש על שירות לחצן מצוקה לעשר שנים בלי אפשרות ביטול;

- מכרתי לחייל משוחרר קורס ולחצתי עליו לחתום מייד, כי רק היום יש הנחה במחיר (וככה זה בעצם כל יום);

- כשצרכן הודיע בתום תקופת ההתחייבות שהוא לא מעוניין להמשיך אותה, נתתי הוראה למוקדנים לזרוק לפח את ההודעה ולהגיד שלא הגיע שום דבר, וכמובן - המשכנו לחייב אותו.

- פיתיתי אנשים עם מגהץ ששווה 100 שקל, ומכרתי להם יחידת נופש ביותר מ-10,000 דולר;

- כל המחירים שפירסמתי לא כללו מע"מ; את זה הוספנו רק בסוף, בקופה;

- מכרתי מוצרים מיובאים בלי הוראות שימוש בעברית ואמרתי לקונים שככה זה מגיע מחו"ל ואין מה לעשות;

- הורדתי 20% מנפח המוצר אבל לא שיניתי כלום באריזה או במחיר, והצרכנים בכלל לא הרגישו בזה;

- הכרחתי את הצרכנים לקנות עוד מוצרים ושירותים כתנאי לרכישת המוצר שרצו;

- נתתי הוראה לטכנאי הגז לומר בכל בית שהם נכנסים אליו, שהברז מותקן בניגוד לתקן, ושהם חייבים להחליף אותו בתשלום;

- כל פעם שגולש הציע מחיר נמוך מדי במכרז באתר שלנו, מיד הודענו על תקלה וביטול הזכייה.

על טרטור שטירטרתי

- מכרתי מוצר שיש לו אחריות לשנה, וכשהוא התקלקל - שלחתי טכנאי כעבור עשרה ימים;

- הבטחתי לצרכן לבטל את החיוב בחברת האשראי, וסחבתי את העניין שלושה חודשים;

- בחוזה הרכישה נאמר שאספקת המוצר תהיה תוך 45 ימי עבודה, וכעבור ארבעה חודשים עוד סיפרתי ללקוח שהמכולה עוד לא הגיעה מאיטליה;

- בשירות לקוחות אצלנו לא עונים לפני שעוברות לפחות חמש דקות מהרגע שנכנסת שיחה, והרבה צרכנים נשברים ומוותרים;

- מספר הטלפון והפקס שלנו מופיעים ב-144, אבל בשום מקום לא בניירות שלנו;

- צרכן שמבקש שישלחו לו חשבונית לא יקבל אותה לפני הפעם השלישית שהוא יטלפן, והמוקדנים כבר יודעים לזהות מי יוותר בסוף ולא יתעקש;

- הפחתתי את מספר הקופאיות בסניף, כי במקום הזה גרים הרבה זקנים, אין להם איפה לקנות חוץ מאשר אצלנו, ולכן הם נשארים אצלנו גם אם הם עומדים יותר זמן בתור לקופה;

- שלחתי משפחות עם ילדים למלון בטורקיה שעוד נמצא בבנייה;

זמן סליחות (2)

הזמינו נופש בטורקיה - וגילו שהמלון בבנייה

קניתם שולחן פגום? הצרות רק מתחילות

הטכנאי ביקר שלוש פעמים, המזגן עדיין דולף

החוב למד"א בוטל, מד"א המשיכה לטרטר

- אצלנו במחלקה שולחים לאזרחים ישר מכתב מאיים, עם רמיזות לעורכי דין והוצאה לפועל;

- אצלנו בכוונה נותנים ללקוחות זיכוי שמודפס בדיו מחיק. הניסיון מלמד שאחרי חודש כבר כמעט לא רואים כלום;

- בחורה שמתאמנת אצלי בחדר הכושר באה עם אישורים רפואיים שאסור לה להתאמן, אבל הראיתי לה שבתקנון כתוב שזו לא סיבה שאחזיר לה כסף.

על השפלה שהשפלתי

- כשלקוחה התלוננה על השירות הרע שלנו, הנחיתי את המוקדנים לומר לה: "גברת, אף אחד חוץ ממך לא התלונן. משהו כנראה לא בסדר אצלך";

- הוריתי לאיש הביטחון בכניסה לחנות לעצור כל מי שלא מוכן להציג חשבונית ביציאה, לחפש בחפציו לעיני כל ובקולי קולות;

- לימדתי את אנשי השירות שלנו לומר ללקוח שתפס אותנו בהפרת זכויותיו: "למה אתה כועס?" ככה הרי מייד מכריחים את הלקוח להתגונן;

- כשראיתי בחנות לקוחה קצת שמנה שחיפשה בגד לעצמה, אמרתי לה: "אני לא חושב שיש לנו דברים מתאימים בשבילך".

- הסלקטורים אצלי במועדון ישר יודעים לזהות את מי להעיף, כי גם בחושך רואים מי זה מי;

- כשבא אלינו נכה ורוצה להירשם לטיול מאורגן, ישר יהיה מי שיסביר לו שאנחנו ממש, אבל ממש, לא יכולים לקחת אחריות לבטיחות שלו.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות