עכו מלקקת פצעיה: היחידים שהרוויחו הם הזגגים

ברחוב העסקים המרכזי של עכו, רחוב בן-עמי, שחלקו מדרחוב, אספו אתמול (ו') את השברים. בעלי העסקים טיאטאו את הזכוכיות מחלונות הראווה המנופצים, וספרו את הנזקים. יהודים וערבים עברו בסך, הביטו על תוצאות ההרס והמשיכו הלאה. מספר השוטרים ברחוב, ההומה בדרך כלל קונים, היה גבוה ממספר המבקרים.

מהומות יום כיפור

• נדחה פסטיבל עכו לתיאטרון אחר
• הנהג הערבי: "השוטר נמלט ואמר לי לברוח"
• עדות: ההשתוללות וההיסטריה
• השאלות הקשות: ה"הפתעה" והתגובה האיטית  
  

שמאי של חברת הביטוח הפניקס, שעבד במקום, הסביר את הבעיה שעמה מתמודדים כרגע הסוחרים: הנזקים רחבים אך לא כבדים. חלון ראווה שנופץ, מספר בובות, סחורה שנפגמה בחלון הראווה, מחירם מגיע לכמה אלפי שקלים. לא עובר את סף ההשתתפות העצמית של הבעלים, מה שאומר שכל אחד מבעלי העסקים שניזוקו ייאלץ להוציא את הכספים האלה מכיסו. המדינה לא מכירה באירועי ליל יום הכיפורים כ"מעשי איבה", ולכן לא תפצה באמצעות מס רכוש את הסוחרים.

לימור זיתון, בעלת שתי חנויות הלבשה ברחוב בן-עמי, היתה המומה כששמעה כי תצטרך לשלם את הנזק מכיסה. "חבל שהמדינה לא תשים פה יד כדי לעזור לאלה שנפגעו. גם ככה המצב פה קשה. הנזק הכלכלי ממה שנשבר, מצטרף לכך שביום שישי לא עבר בחנות לקוח אחד".

לדברי זיתון, הדבר החשוב ביותר כעת הוא להחזיר את השקט לעיר, בעיקר באזור שבו חיי היהודים והערבים שלובים זה בזה. "העובדים אצלי בחנות הם ערבים, והם גם אלה שבעיקר קונים פה. זה לא רק בחנויות שלי אלא בכל האזור. אז מצד אחד יש כאב גדול וצער על מה שקרה, ומצד שני רוצים שזה כבר יהיה מאחורינו, ונוכל להמשיך בחיים השקטים שלנו כאן".

גם צבי לייבל, בעל חנות נעליים סמוכה, ששמשתה נופצה, מאמין כי מדובר בגל חולף, שהדיו יישככו בתוך זמן קצר. "כבר היו אירועים מסוג זה בעכו, כבר ניפצו פה שמשות. אני לא חושב שהאירוע הזה היה על רקע לאומני, אלא על רקע בריוני, שיצא מכלל שליטה", אמר.

"העירייה ויתרה על העיר"

בשלב זה, מתערבת בשיחה צביה דושינצקי, אחת התושבות הוותיקות באזור, ילידת העיר. היא לא יכלה להתאפק לנוכח הצבע הוורוד שבו צובע לייבל את הדברים. לדבריה, הסיבה לאופטימיות שלו פשוטה: העסק שלו אמנם נמצא ברחוב בן-עמי, אך הוא אינו מתגורר בעכו, אלא בנהריה. "לנו, היהודים שנשארו לגור כאן, בעיר המנדטורית, המצב קשה מאוד", היא מסבירה. "מסיבות פוליטיות העירייה ויתרה על מרכז העיר הזו והחליטה לאפשר לערבים להשתלט על האזור".

וזה הרגע לתת סקירה קצרצרה על מבנה העיר עכו, והרכב האוכלוסייה בחלקיה השונים. בעכו מתגוררים כ-50 אלף איש, כ-20 אלף מהם ערבים. בעיר העתיקה יש כמובן רוב ערבי מוחלט. רק בשנה האחרונה התארגנו מספר סטודנטים יהודים ועברו להתגורר בעיר העתיקה. בעיר המנדטורית, המשתרעת מהים עד רחוב הארבעה, התוחם אותה ממערב, יש כיום שוויון בין מספר היהודים לערבים. מזרחית משם, בשיכון המזרח שבוא החלו המהומות ביום כיפור, יש רוב מוחץ יהודי ומיעוט של משפחות ערביות.

הערבים במקום חלקם עברו מאזור העיר העתיקה, חלקם מהכפרים השוכנים מזרחית לעכו וחלקם פלסטינים ששיתפו פעולה עם ישראל ושוכנו בעיר עם פרוץ הסכמי אוסלו. באזור הצפוני של עכו יש בנייה חדשה ויוקרתית, והאזור מאוכלס רובו ככולו ביהודים.

על הנעשה בעיר המנדטורית, באזור רחוב בן-עמי, מספרת דושינצקי: "ככל שהערבים יצאו מהעיר העתיקה והחלו לקנות כאן בתים, היהודים מכרו והמחירים ירדו. היהודים שנשארו לגור פה היום הם אנשים מבוגרים, או כאלה שאינם יכולים כבר למכור את הדירות.

"העירייה כבר לא משקיעה פה כלום. הופקרנו כאן. שמעתי ביום חמישי את זוהיר בהלול מספר כמה הערבים בעיר מקופחים. על מה לכל הרוחות הוא מדבר? אני המקופחת כאן. אני, והשכנה שלי, ניצולת השואה עם המספר על היד, שפוחדת לצאת מהבית אחרי חמש בערב, שהצעירים הערבים לא יציקו לה".

צריכים שקט ושלום

אירועי יום כיפור - שגם אותם, טוענת דושינצקי כי ניתן היה למנוע לו היו העירייה והמשטרה פועלות מוקדם יותר - הם רק סימפטום חמור לתופעה שמסתכמת לדבריה בשאלה אחת: "האם ליהודים עוד מותר לגור בעיר המנדטורית בעכו, או שלא?"

בהמשך הדרך, בחלק המדרחובי של בן-עמי, שוכן ה"חומוס פול" של חמודי. במקום מספר צעירים שיושבים עם בעל הבית. כולם מגנים את האירועים וטוענים כי מדובר ב"פרחחים" משני הצדדים שאחראים למהומות. "תבואו עכשיו תיכנסו לעיר העתיקה. אין שום חשש. אף אחד לא ייגע בכם. ככה היה תמיד בעכו וככה יהיה", מבטיח סאמר, אחד הצעירים. "זה אירוע שצריך לשכוח אותו כמה שיותר מהר ולהמשיך הלאה. חייבים להמשיך לחיות ביחד".

בהמשך מחזה סוריאליסטי: מי שמרוויח מההרס העצום הם הזגגים בעכו. רובם, מה לעשות, ערבים. זוהיר, בעליה של הזגגיה א.א. זוהיר, מתקין עוד חלון ראווה, בחנות לבגדי ילדים מיץ פטל. "לא הזמינו אותי לעשות את כל החלונות ברחוב, אבל יש הרבה לחץ עבודה. יש פרנסה לכולם ברוך השם. אני רק מקווה עכשיו שיהיה שקט ושלום. זה מה שאנחנו צריכים, לא?"

מאוחר יותר, בלמה המשטרה שוב צעירים יהודים שביקשו להמשיך במעשי הנקמה בערבים במזרח העיר. בעכו עוד לא יודעים אם זה נגמר.