מזונות רבים שמעידים על עצמם שהם 'בריאים' לא מציינים ליד הצהרות הבריאות שלהם שהם רוויים במלח. מלח הוא אחד מאויביה הגדולים של הבריאות, כי הוא גורם לעלייה בלחץ הדם ובשכיחות של מחלות לב וכלי דם. בעבר ההמלצה היתה לצרוך עד 2.5 גרם נתרן ביום, אך היום ההמלצה היא לצרוך 1.5 גרם בלבד. לכן אם אתם מגלים שבחטיף הבריא שמנסים למכור לכם יש חצי גרם מלח (שליש מהצריכה המומלצת,( כדאי לשקול מחדש את הקנייה.
כשאדם עם בעיות סוכר מחפש מזון דל סוכר, הוא למעשה מחפש מזון דל פחמימות, כך שעליו לבדוק את תכולת
הפחמימות בטבלת הסימון התזונתי שעל האריזה. בנוסף יש לדעת שקיימים שני סוגים של תחליפי סוכר: הראשון – ממתיקים מלאכותיים, שהם חומרים כמעט ללא קלוריות וחסרי פחמימות (סוכרזית, אסופלפם ,K אספרטיים וסוכרלוז;( השני – תחליפי סוכר שהם כהלים סוכריים (סורביטול, מלטיטול, קסיליטול.( הכהלים האלה פועלים בצורה די דומה לפחמימות, ולמרות שהם מכילים כחצי מהקלוריות שפחמימה מכילה, לא הוכח עד היום שיפור במצב הסוכר בדם בשימוש בהם. אדם ששומר על רמות הסוכר בדם צריך להתייחס לחומרים האלה כפי שהוא מתייחס לפחמימות, למרות שעל האריזה אין התייחסות לתכולה הזו. לכן בפעם הבאה שתקנו מוצר ללא סוכר, בדקו בטבלת הסימון התזונתי גם את תכולת הפחמימות וגם את תכולת הכהלים הסוכריים (או רב כהלים, כפי שכתוב לפעמים).
שומן טרנס הוא שמן צמחי שבתהליך תעשייתי הופך לשומן מוקשה בחלקו. במשך השנים התברר שהשומן הזה מעלה את רמות הכולסטרול בדם, מוריד את רמות הכולסטרול הטוב (HDL) ומעלה את הסיכון למחלות לב. בשנים האחרונות הוא הוצא מהמרגרינות למריחה, אבל עדיין נמצא בשימוש רחב בדברי מאפה, כגון עוגות ועוגיות. כיוון שבתוויות הסימון התזונתי לא מצוין שומן טרנס, יש להסתכל ברכיבים של המוצר אם הוא מכיל שומן מוקשה בחלקו (או כפי שלפעמים כתוב, שומן מוקשה חלקית).
שומנים רוויים, שהם לרוב שומנים מהחי, הם אלה שמעלים את רמת הכולסטרול בדם (בנוסף לשומן טרנס.( קיימות שתי דוגמאות בטבע לשומן צמחי שמכיל רמה גבוהה של שומן רווי: שמן דקלים ושמן קוקוס ')שמנים טרופיים.(' במוצרים שמכילים שומנים טרופיים לא רק שמותר שיהיה כתוב "ללא כולסטרול" (כי בשומן מהצומח אין כולסטרול,( אלא שגם ברכיבים מותר שיהיה כתוב "שומן צמחי" (כי אכן אלה שומנים מהצומח.( לכן בזמן קניית מוצר יש לבדוק בטבלת הערכים התזונתיים את רמת השומן הרווי, שהרי ייתכן שהמוצר מכיל שומן צמחי טרופי שעשיר בשומן רווי, למרות שהוא צמחי וללא כולסטרול.
על פי התקנות במדינת ישראל מותר לקרוא למוצר "לייט" או "קל" כשהופחתו ממנו לפחות שליש מהקלוריות של מוצר מזון דומה בתכונותיו. כלומר, אם מוצר רגיל מכיל 400 קלוריות למנה, המוצר ה"דל" יכיל עד 265 קלוריות – רמה קלורית לא מבוטלת לאדם שמנסה לרדת במשקל. לעומת זאת, מוצר חלבי "דיאט" אמור להכיל עד 40 קלוריות ל־100 גרם, ומוצר נוזלי לא חלבי "דיאט" יכיל עד 20 קלוריות ל־100 גרם.
