אחד באפריל: יצרנו מפלצת של שקרים עצמיים
יש לי אינספור דוגמאות לשקרים שצריכים לספר לעצמם בני ובנות המין החזק והחלש (תבחרו מי זה מי) בצאתם לדייטים. את השקרים האלה יצרנו במו ידינו. רצינו לשווק, לגדול, למכור, להיות הכי טובים. אבל כמו כל מפלצת פרקנשטיינית, היא קמה על יוצריה
אז קראתי את טלי נץ (מפוטרת? לכי תסבירי את זה לבחור בדייט
). כתבה יפה, אבל לדעתי לא ירדה לעומקה ולשורשה של הבעיה. עליתי לגובה מעוף הציפור מחד, והעמקתי לליבן של הסיבות מאידך, וגיליתי דבר שכולנו יודעים, אבל לא טורחים באמת להשקיע את מחשבתנו וליבנו, כי מפחיד שם, שונה שם, לא מקובל שם, כי אנחנו עלולים להרגיש כמו נטעים זרים שם. כשאני כותב "שם" אני מתכוון לזיוף העוטף כל אחד ואחד מאיתנו כשאנחנו חיים את חיינו בכלל ומעוניינים להכיר בת זוג בפרט.
טלי דיברה, למשל, על עבודה ופיטורים, אתה לא מי שאתה, אלא אתה עבודתך. מיקומך בשוק האהבה עולה ככל שאתה מטפס בהיררכיית התפקידים במקום העבודה שלך, ולא משנה בכלל אם אתה סובל כל רגע מהבוס, מהשעות מול המחשב, מעמיתים משעממים, מחוסר זמן פנאי, אתה צריך לבטל את כל זה, ולו בשביל רגע מעמד הדייט בה תספר לדייטרית האקראית שאתה מנהל פרוייקט בחברת הייטק נחשבת.
ואת? לא באמת חושבת שמניקור-פדיקור זו הוצאה שמשתלמת לך בימים אלה, שלא נדבר על כך שהג'ינס החדש והאופנתי מאוד הולם ויושב לך בול על הישבן, ולמרות שכרגע את קצת לחוצה כספית, תוציאי את מיטב כספך, כך שהדייטר הפוטנציאלי יעיף רגע מבט בישבן הממותג שלך ויאמר, וואלה, יש מצב.
ואתה? אולי תחזיק דירה שקצת חונקת אותך, במקום לגור עם שותפים, תחזיק הוצאות רכב יקר, למרות שבתל אביב אתה יכול להסתדר בשקט עם אוטובוסים, ולו בשל אותו רגע מקודש בו תיפגש עם אשתך העתידית והדמיונית והיא תסמן וי גדול על היותך ניאנדרתל מוכשר שהתאים את עצמו למאה ה-21 ולדרישותיה ומביא הביתה כל יום ממותה חדשה.
ואת? ואתה? טוב, יש לי אינספור דוגמאות לשקרים העצמיים שצריכים לספר לעצמם בני ובנות המין החזק והחלש (תמקמו גבר ואשה איפה שתרצו מבחינת החוזק). את השקרים האלה יצרנו במו ידינו, רצינו לשווק, לגדול, למכור, להיות הכי טובים. אבל כמו כל מפלצת פרקנשטיינית, היא קמה על הגנן והיכתה אותו נמרצות עם הגזר. יצרנו מפלצת, שיקרנו את עצמנו כל כך הרבה זמן שהתחלנו להאמין שזאת אהבה.
מה שנותר זה מה שניסינו כל כך חזק להסתיר
יש הקצנה מסוימת בדבריי, אבל זה בעיקר כדי להבהיר נקודה עצובה בעיניי: הטקסט הזה כנראה מיועד לסינגלים שעדיין לא חוו נישואים או קשר ארוך, או לאלה שכן חוו, אבל זכרונם בוגד בהם תכופות. כי ככה זה, חוק טבע וחוק חיים: לאחר תקופת חיים יחד, המשרה, האוטו, קירות הבית, המניקור והג'ינס הממותגים נעלמים כלא היו. מה שנותר זה מה שניסינו כל כך חזק להסתיר - מי שאנחנו באמת.
אנחנו מציינים היום את האחד באפריל. המסורת אומרת שזה יום השקר הבינלאומי. תזכורת מהדהדת לכך שאנחנו, כמו במרכזי הערכה של חברות, כמו בראיון עבודה, ממיינים וממיינים לפי פרמטרים כל כך דומים לארגונים האלה, עד שאנחנו לא שמים לב שמרוב מיון, מרוב חיפוש אחר כל כך הרבה פרמטרים חיצוניים ולא מהותיים, אנחנו נותרים ללא משרה. כלומר, ללא אהבה.
האימייל של שרון
מומלצים
